כדאי לדעת

אסתר רב – משוררת צברית ראשונה, נכנסת לעולם כששירת ביאליק הן כבר התשתית. סופגת חינוך ארצישראלי. בשירה שלה יש רעננות

שיר עקרוני ברישום של דיוקנה של אסתר רב – "אני תחת האטד" – שוב האטד, שוב הגיבור הרע של משל

  בהרצאה הקודמת התחלנו לעסוק בסוגיית קריסת האימפריה הרומית. אנחנו דנים כאן בנושא שיריעתו רחבה – מדובר כאן בקריסה של

במידה וקיים מתח בין אוכלוסיות (נניח חרדים וחילונים בירושלים), מי תהיה האוכלוסיה שתברח מהטריטוריה? האוכלוסיה שנמצאת בנסיגה. היא לאוו דווקא

בהרצאה הקודמת הצגנו כיצד רצף בצורות במשך מספר שנים גורם להתייבשות של מעיינות. מדובר באירוע אקלימי שאינו קטסטרופלי, אך עדיין

הרעיונות הללו הועלו לראשונה על ידי אדם סמית'. בשנת 1776 סמית' כותב ספר שעוסק בעושר האומות. הספר מציע תיאור ראשון

כאשר אנחנו דנים בציביליזציה, עלינו לדון בתקופות של קריסה ותקופות של פריחה. לטענת המרצה, תקופות הפריחה ארוכות מתקופות הקריסה. תקופות

עבודתו של ההיסטוריון במקרה זה מתבצעת לרוחב. בוחרים אירוע אקלימי בנקודה מסוימת ובטווח זמן מסוים, ובוחנים את השפעתו/ תוצאותיו באיזורים

  אנחנו דנים כאן ברצועה שנקראית 'רצועת השבריריות'. רצועת השבריריות משתרעת על פני כל הלבנט כולו, ומתקדמת לכיוון מזרח אסיה

קיים קשר בין מחסור במזון לבין המהומות הללו. אולי לא נוכל להגדיר את טיבו בצורה חד משמעית, אך הוא קיים.

  (2) שנת  1055. שנת 1055 מהווה את שיא המהלך ההיסטורי שהתרחש במזה"ת, אותו תיארנו בהרצאות הקודמות. בשנת זו נכבשה

באופן מוחלט, אנחנו נמצאים בצורת מחשבה של אי וודאות כרונולוגית ותוצאתית. התקוות שלנו לקבלת תאריכים מדויקים מתנפצות מול אי הוודאות

נדגיש כי תקופת החום הימי-ביניימית אינה נחשבת לתקופה של התחממות אנתרופוגנית (התחממות הנובעת מסיבות אנושיות). מספר האנשים במאות הללו והטכנולוגיות

בהרצאה הקודמת עסקנו באופן בו התפתח במרוץ ההיסטוריה תחום הדטרמינזם הסביבתי. עמדנו על הקושי בהוכחת הנחות מסוימות בתחום זה. הסברנו

  ככלל, ישנן שתי גישות תיאורטיות שרווחות היום בספרות שעוסקות בהשפעת האקלים על קריסה. גישה אחת פותחה על ידי ג'ארד

  הדטרמיניזם הסביבתי התפתח במאה ה-19, ותכליתו להסביר את הקשר שבין סביבה, גיאוגרפיה ואדם. הגיאוגרף והאנתרופולוג פרידריך ראצל פיתח רעיונות

  הקורס יתמקד במה ניתן ללמוד מטקסטים כתובים ומארכיאולוגיה על שינויים אקלימיים שחלו בעבר, וכן על תגובות של חברות ותרבויות

אום-אל-עומדן – מבנה שהתגלה בחפירות הצלה באזור מודיעין, במבנה בית הכנסת באתר זה יש כמה שלבים המובילים מתקופת מרד בר

בימי בית שני החלו להופיע מקוואות לצד בתי כנסת. בתי הכנסנת מימי בית שני לא רבים, אך ברובם יש מקוואות

סרקופגים- עד היוםפ התגלו כ-20 סרקופגים בלבד באזור ירושלים, היפה שבהם התגלה בהר הצופים במערת הנזיר. כמובן שאין אנו רואים

מוטיב השושן מופיע רבות באמנות היהודית עוד מהתקופה הפרסית (אולי לפני כן בכותרות הפרוטו-איאוליות) ועד חורבן בית שני, מאז הואנעלם

התחרות על העצמה היא חופשית – הכוונה היא שבכל משטר יש תחרות על העצמה, אבל במשטר טוטליטרי התחרות אינה חופשית.

ברלין- עיר מעניינת למחקר ביחס למהגרים. מהגרים היגרו בין מלחהע ה 1 והשנייה, הציעה מקלט ליהודים במאה ה ,18 ועוד.

  כשחקנים פוליטיים.   .1 הגירה– נושא ההגירה מעסיק חוקרים רבים במדה"ע, בייחוד במדינות. .2 העיר, המטרופולין, היא שחקנית מרכזית.

ובירוקרטיה. .1 חלק ניכר מהפוליטיקה מתרחש בתוך המדינה, אבל מה זה מדינה? א. התזה של דוד לין שאול (המאמר-) גם

  אגואיזם פסיכולוגי, אמפירי– מהי הפסיכולוגיה של האנשים בפועל, אנשים מתנהגים בצורה כזאת שהם מזהים את האינטרס שלהם עם הגדלת

7 האם רציונלי להשיג מטרות פוליטיות גדולות? להתפשר?   .8 ביקורת על הנחת הריבונות והאוטונומיה בפוליטיקה: הרברט מרכוזה– על מנת

.1  ההנחה של הפוליטיקה בדבר האוטונומיה והריבונות של היחיד– קיימת הנחה בפוליטיקה שעל אף שאנשים אינם רציונליים, המדינה מתנהגת ברציונליות

  .1   קיימים  אנשים  שלמרות  שהם  נמצאים  בסיטואציה  של  המון,  הם  שומרים  על האינדיבידואליות שלהם. אדם מגדיר עצמו בדרך כלל

( ההגדרה של עוצמה, כפי שדאל מציג אותה, וכפי שדיברנו עליה בשעור, עוסקת בעוצמה בהקשר של שליטה, ולכן יש בה

  א.  הגדרה:   .1 היכולת להשיג אפקט מבוקש גם אם יש התנגדות לאפקט זה.   .2 על פי רוברט

א. הפוליטיקה משתמשת בתת מודע שלנו על מנת להעביר מסרים, למשל שימוש בסגנון דיבור דומה של מטיף (כמו בכנסייה, למשל

  האם מספיק להסתכל על שנים עברו (כמה ח"כ נעשו שרים, ולייצר ממוצע-) נדרש לוודא כי אתה חבר במפלגה שרוב

שחקנים במשחק הפוליטי : פרט, קהילה, מעמד, המון, מוסדות – מדינה, לאום, עיר, מדינת רווחה. תיאור השחקנים – רציונליות, אוטונומיה,

לסיכום, פסיכולוגיה אבולוציונית מציעה מסגרת כדי להכליל מגוון הבדלים אישיותיים. ההבדלים יכולים לעלות מחוויות סביבתיות מוקדמות, כמו נוכחות/העדר דמות מטפלת,

באופן כללי, התהליך של ברירה כיוונית נוטה להשתמש בשונות תורשתית. גרסאות תורשתיות מוצלחות יותר נוטות להחליף את אלה שהן פחות

תחום זה לפעמים נזנח ע"י פסיכולוגים אבולוציונים, מכיוון שהם פחות מתעסקים בהבדלים אינדיבידואלים, אלא יותר בתוך/בין קבוצות שונות. אך כן

הדגש על כך שיש לנו מנגנוני עיבוד רבים, כאשר כל אחד נועד לפתור בעיה ספציפית בתחום ספציפי, עם תוצאה התנהגותית

 היא מתחילה ממנגנונים אבולוציונים ספציפיים, כדי להסביר למה יש אינטואיציה ספציפית (למה אני נזעק כשאני רואה שמכים ילד.) אחר כך

בקורס אנחנו כל פעם מרחיבים את מעגלי התוכן- פחד מנחש, ואז משפחה, ויחסים בין אישיים, ואז קבוצה, ולבסוף קבוצות גדולות

למידה תרבותית: מה אני לומד בתרבות. למשל, המחקר על איך פעוטות לומדים מאחרים- הראו לפעוטות מבוגר שמפעיל צעצוע לא מוכר.

  שני הנושאים הללו מאוד רחבים, אך גם לא מפורטים מאוד בספר. יהיו מאמרים שיעלו.   מלחמה גם במלחמה, בין

אירועים אקלימיים שביכולתם להשפיע על בני אדם אינם בהכרח רציפים – הם יכולים להתקיים בדגם פולסטיבי. לעיתים, בין פולסים של

היא מוסיפה לשירה העברית של הדור ממד נוסף שאופייני לה ושייך לגורלה הטרגי – ממד מרטירי של משורר חולה שחפת