אישיות  

תחום זה לפעמים נזנח ע"י פסיכולוגים אבולוציונים, מכיוון שהם פחות מתעסקים בהבדלים אינדיבידואלים, אלא יותר בתוך/בין קבוצות שונות. אך כן יש מעט התייחסות. למשל, מחקרי סימולציות הבודקים שכיחות שונה של הבדלים גנטיים. אך, מכיוון שלהתנהגות יש מרכיב גנטי רב, צריך לבדוק למה אנו רואים קשרים בין תכונות גנטיות מסוימות ותכונות שהן אדפטיביות. למשל, אנשים מוחצנים, מביעים יותר התנסויות מיניות עם אנשים אחרים. אז יש כאן ממש עניין אבולוציוני. חריצות- קשורה לבחירת מקצוע וחשיבות הסטטוס. אימפולסיביות- יותר יחסים מחוץ לנישואים, סיכויי

תמותה גבוהים יותר. -Agreeableness מתחבר ל.tend&befriend כלומר יש עניין בין תכונות, וגנטיקה, להסתגלות.

הקשר נוסף- יש כמה הצעות תאורטיות: לקרוא בספר על איך מגיעים לסוגי אישיות שונים (אדבר על זה בקצרה) ?

.1 בחירת נישה אלטרנטיבית- כאשר יותר מדי פריטים נוקטים באותה אסטרטגיה, התחרות היא קשה. ואז יש יתרון  בלבחור אסטרטגיה אחרת. זה מתחבר למחקרים על סדר הלידה . כאשר הבכור נולד, הוא תופס נישה מסוימת מול ההורים. כאשר הילד השני נולד, נישה אחת כבר תפוסה ולכן כדי לתפוס את תשומת הלב של ההורים צריך

לבחור באסטרטגיה אחרת. .2 הערכה אדפטיבית של תכונות תורשתיות – טובי וקוסמידס מתארים את האפשרות שהבדלים בין אישיויות יכולים להיות תוצאה של תכונות פיזיולוגיות נרכשות. אם אני יכול להסתדר עם הפעלת כוח, אפעיל אותו. אם לא, אפעל בשיתוף  פעולה. לנלסון  הבריון יש  נתונים  שמאפשרים  לו לפעול באגרסיביות, ולשאר לו. ולכן ייווצרו הבדלים באישיות בין כל אחד. טובי וקוסמידס יגידו שמה שנברר באבולוציה הוא התפיסה שלי, איך אני מעריך את עצמי

heritable( mechanisms )assessment לפי כוח ומשם ייגזר אופי

.3    אסטרטגיות  הסתגלות  תלויות-שכיחות-  קשורה  לשכיחות  של  מופעים  גנטיים  באוכלוסייה.  אישיות  שונות

שנובעות משכיחות של גנים בקבוצה. למשל הבדלים בין לטאות שונות, או בין דגים שונים. יש אותו מין של דג,         אך יש כאלו שדומים יותר לנשים ולכן יכולים להתקרב לנקבה בלי שהזכר שם לב. כלומר תכונות גנטיות שלמשפיעות על התנהגות. השערה זו דומה להשערה הראשונה. השערה זו נבחנה יותר בקשר של הבדלים בין

בעלי חיים.

פירוט ההצעות מהספר:

בחירת נישה אלטרנטיבית או מומחיות אסטרטגית

מפרספקטיבה אבולוציונית, תחרות היא מאוד חריפה אצל אלו הנוקטים אותה אסטרטגיה. כאשר נישה אסטרטגית אחת נעשית צפופה במתחרים, יהיה קשה להצליח לעומת אלו המחפשים נישה חדשה. תהליך הברירה, העדיף מנגנונים

הגורמים לאנשים לחפש נישות בהן התחרות היא פחות אינטנסיבית. בזוגיות יש כמה דוגמאות טובות. אם רוב הנשים מחפשות את הגבר עם סטטוס גבוה ומשאבים רבים, אז כדאי לחלק מהנשים לחפש גברים מחוץ לאזור התחרות הצפופה. יתכן כי לאישה עדיף "לאבטח" את כל המשאבים של גבר מונוגמי

בעל מעמד נמוך, מאשר להסתפק בחלק קטן מהמשאבים של גבר פוליגמי בעל מעמד גבוה. היכולת לנצל נישה תלויה במשאבים ובמאפיינים האישיותיים של כל אדם. למשל סדר לידה. ייתכן ובכור והילדה הצעיר במשפחה יתמודדו עם בעיות אדפטיביות שונות (בממוצע.) למשל, סולווי טען שבכורים יקחו את הנישה של הזדהות חזקה עם ההורים ודמויות סמכות אחרות. הילדים הבאים, דווקא פחות יתנו חשיבות לסמכות, כי יש להם פחות מה

להרוויח מדמויות אלו, ועדיף להפיל את הסדר הקיים. כלומר, סדר הילדים משפיע על התפתחות הנישות של כל אחד.

הילדים הבאים יפתחו אישיות מרדנית יותר, פתיחות רבה יותר לחוויות חדשות. אנו רואים את תופעה זאת אצל מדענים-

מדענים שהם לא בכורים נוטים לתמוך יותר במהפכות מדעיות, ובכורים יותר מתנגדים לכך. דוגמא זו ממחישה התמחות אסטרטגית בנישה. הבדלים אישיותיים לא מבוססים על תורשתיות, כי סדר לידה הוא לא

תורשתי. אלא, סדר הלידה מספק אינטראקציות שונות היוצרות התמחות בנישות שונות.

הערכה אדפטיבית של איכויות תורשתיות

נניח שלכל הגברים יש כלל החלטות שהתפתח כך: להשתמש באגרסיביות כאשר ניתן, ליישם אגרסיביות כדי להשיג יעדים, אך להשתמש בשיתופיות כאשר לא ניתן ליישם את האגרסיביות בהצלחה. בהינתן כלל זה, מי ששרירי וגופו חזק, יכול לבצע אסטרטגיה אגרסיבית בהצלחה יותר מאשר אלו שלא. כלומר, הבדלים תורשתיים בגוף האדם מספקים קלט לחוק קבלת ההחלטות, כך מייצרים הבדלים פרטניים יציבים, בתוקפנות ובשיתופיות. בדוגמא זו, הנטייה לתוקפנות היא לא ממש תורשתית, אלא "תגובתית תורשתית," כי

זה התנהגות שהיא תוצאה מהבדלים תורשתיים- חוזק הגוף. מצאים תומכים מגיעים מכך שנמצא שגברים שריריים כועסים יותר מהר, ולשחקני הוקי ששוקלים וחזקים יותר מקבלים יותר עונשים

התנהגות תוקפנית במשחק, מאשר שחקנים אחרים.    טובי וקוסמידס טבעו את המנוח "תגובתיות תורשתית" לתיאור מנגנונים פסיכולוגיים שנועדו להשתמש בתכונות תורשתיות כמדריך לפתרונות אסטרטגים. על פי ראייה זו, הברירה מעדיפה התפתחות של מנגנוני הערכה, אם הם עוזרים לאדם לבחור אסטרטגיות הסתגלות. כלומר, מנגנונים התפתחו כדי להיות מותאמים להערכת העצמי, הערכת כמה אני חזק לדוגמא, כדי לסייע בבחירה של אסטרטגיות הזדווגות. מחקר אחד בחן את המראה הפיזי של נערים בנים בשני ממדים: כמה הפנים שלהם נראים דומיננטיים או כנועים, וכמה אחרים מושכים אותם מבחינה פיזית. ככל שהפנים

הן יותר מושכות ודומיננטיות, היו לנערים יותר ניסיון מיני. אם מאפייני פנים, כמו משיכה או דומיננטיות הם גם תורשתיים, ניתן לשער שלגברים יש מנגנון פסיכולוגי מפותח שנועד להעריך את המידה בה הם נראים דומיננטיים ומושכים, אז גבר שהוא גבוה בממדים אלו יחפש אסטרטגיה מינית לטווח קצר, וגבר שנמוך בממדים אלו יחפש אסטרטגיה מינית לטווח הארוך. כלומר, האסטרטגיות מייצגות הבדלים אישיים המבוססים על הערכת מידע תורשתי בנוסף, כוח ומשיכה כנראה מאפשרים את קשרים חברתיים מרובים, שידור תכונות

רצויות לאחרים, עלייה בסטטוס החברתי ורדיפה אחר שותפי מין מרובים.