א. הפוליטיקה משתמשת בתת מודע שלנו על מנת להעביר מסרים, למשל שימוש בסגנון דיבור דומה של מטיף (כמו בכנסייה, למשל אובאמה בנאומיו.) גם כאשר ראשי מדינה נואמים הם משתמשים במטאפורות (נאומו של נתניהו באום- חמאס ודאע"ש שואבים מאותו עץ מורעל.) השוני במטאפורות הוא בשוני בין האוכלוסיות- בארה"ב התפיסה

היא שהעולם מלא תקוות, ונתניהו פונה לאזרחי ישראל שידועים כחוששים לביטחונם.

• שימוש בעיצוב/ פונטים יוצר קונוטציות על הצופים ולכן משפיע על התת מודע.
• חשוב להגיד כי הטיעונים של תומכי השמאל בעולם, נשענים על התפיסה שהאדם הוא

רציונלי, בניגוד לפוליטיקה שאיננה תמיד רציונאלית.

ב. מה זה פוליטיקה?

 

)1 מדע המדינה– תורגם מגרמנית, יכל להיות שהאמירה "מדע" היא מעט יומרנית. הפוליטיקה עצמה היא הרבה יותר מורכבת ממדינה, התהליכים הפוליטיים מורכבים מאוד. קיימות שתי

תפיסות עולם מאוד שונות של מה ראוי שתהיה פוליטיקה:

 

א) פוליטיקה כמאבק על טובין- הפוליטיקה היא בעצם שאלה של מי מקבל מה ואיך (כסף,

סטטוס, משרה, חברות בקהילה, אזרחות.)

 

ב) פוליטיקה כעיצוב החיים המשותפים- אנו חיים בחברה שבה יש המון חילוקי דעות אידאולוגים ומחלוקות על אינטרסים. על כן הפוליטיקה היא הכלי שלנו לעיצוב המשותף

(נדרשים להחליט מה יהיו הכלים לעיצוב המשותף.)

 

)2 מחקר פוזיטיבי ונורמטיבי במדעי המדינה– מחקר נורמטיבי- מה ראוי שיקרה/ מה אני רוצה

שיקרה,? מחקר פוזיטיבי- מה היה? מה קרה?

 

)3 קיצור התפתחות מדה"מ– החקר הוא קצר מאוד והתפתח מאז מלחמת העולם השנייה. בעבר, לימדו חקר חוקות בעולם והשוואתם, די מהר הבינו כי ניתן לחקור גם התנהגות פוליטית, הנושא צמח לאחר מלה"ע ה2 התפתח בעיקר בגלל התפתחות המחשב ובעקבות כך הסטטיסטיקה, ניתן היה לחקור באופן איכותי יותר את חיתוכי הנתונים על מנת להגיע לתובנות מעמיקות שיסבירו תופעות פוליטיות. אחד הדברים שצברו תאוצה היה כיצד מוסדות משפיעים על ההתפתחות הפוליטית (כיצד מהנדסים את תוצאות הבחירות למשל מבלי לשריין מקומות עבור נשים.) המשותף

הוא כי קיימות לפחות ארבע הנחות יסוד בפוליטיקה ובהתנהגות הפוליטית, השנויות במחלוקת:

 

א) התנהגות פוליטית חוזרת על עצמה באופן גס יותר (לכן חוקרים בעיקר תופעות הפוכות

בהן ההתנהגות משתנה- מדוע זה קרה.)

 

ב) הפוליטיקה היא אוניברסלית- דומה במאפייניה בכל העולם בכל התרבויות.

 

ג) ניתן לכמת את האירועים הפוליטיים שאנו רואים ולכן ניתן להגיע למשוואות (כמותני, למשל ספירת מילים חוזרות בנאומים) ויחד עם זאת קיימת שיטה איכותנית ( בדיקת

המשמעות הנרטיבית, הסיפורית, וכיצד זה משפיע על הצבעתם.)

 

• בפעילות הפוליטית קיים הגיון שניתן לחקור אותו- אם נדע מספיק טוב את הדברים נוכל

לראות דפוסים חוזרים ופעילות הגיונית שניתן לתת עליה הסבר.

 

)4 מהי שאלה מדעית? מה מגבלות המחקר במדה"מ? מדעי המדינה כדיסציפלינה "צנועה." שאלה מדעית תהיה שאלה, שאני יכול לנסות להפריך אותה, במדע אנו אומרים שעדיין אין לנו את האמת

ביד אלא שעוד לא הצלחנו להפריך אותה. במדע המדינה קשה מאוד להסביר את התופעות, כלומר,

הדברים נכונים "ככל הנראה כרגע."

 

)5 החוקר במדעי המדינה נדרש:

 

א) אובייקטיביות: תיאור המציאות לא מנקודת מבט של תפיסת המציאות לא כפי שהייתי

רוצה, ובשפה ברורה לשומע ללא שיפוטיות אישית.

 

ב) ניטרליות- שמירה על המוטיבציה לשאול שאלה מדעית ונטול משוא פנים.

 

ג) אי משוא פנים- לא לשלול דעה אחרת ולהציג אותה במחקר.

מושגים לתיאור היחסים בין השחקנים הפוליטיים:

עוצמה, סמכות, לגיטימיות.

.1 מבוא לנושא ודוגמאות לקשרים בין המושגים: קיימים יחסים נורא מורכבים בין שלושת

המושגים, מאחר והם מכילים זה את זה. דוגמות לקשרים בין המושגים-

 

 

בעת המלחמה הקרה

-)NICKSON GOES TO CHINA(

א.  "ניקסון  הולך  לסין"

 

והמלחמות  בין  המעצמות  הקומוניסטיות, ארה"ב לא מכירה בסין הקומוניסטית,  ניקסון  היה  מדינאי  שנבחר  לנשיאות  ארה"ב  מאחר  והיה  מאוד  לוחמני ורודף  קומוניסטים,  והינה  כחלק  משינוי  במדיניות החוץ האמריקנית, בחר לנסוע לסין ולהיפגש עם המנהיג הסיני, ולפתוח בהכרה של ארה"ב בסין והחלפת נציג סין באום מנציג סין הלגיטימית (טאיוון.) המושג היום מסמל משהו כללי שבו פוליטיקאי נבחר על סמך דמות מסוימת ופועל בניגוד לו, וכדי שתהיה לגיטימיות למהלך נוח יהיה יותר שלפוליטיקאי יהיה דווקא מוניטין של אדם המתנגד לתהליך (למשל שרון

וההתנתקות.)

 

ב. "דה גול באלג'יר-" דה גול נבחר לנשיא על הטיקט של לוחמני ולא מוותר. והינה הוא מכריז- אין לגיטימיות לאומית להתנחלות באלג'יר ולכן מפנה את אלג'יר וחוזר עם כוחות הצבא לצרפת. הצפי היה שתהיה התנגדות גדולה, ואכן המתנחלים באלג'יר התנגדו ואפילו קצינים בכירים קשרו נגדו קשר שנמנע באמצעות גורמים מודיעיניים

וכך נתן לאלג'יר עצמאות.

 

ג. עצמה תלויה גם בסמכות וגם ולגיטימיות, קיימת טענה בישראל ולאחרונה גם בארה"ב, שלבית המשפט יש יותר מדי התערבות בחקיקה, יותר מדי עוצמה פוליטית למרות שלא נבחר ע"י הציבור. בית המשפט יכול לקבוע דברים, אך תלוי בממשלה למימושם (הרשות המבצעת צריכה לאכוף את הפסיקה.) עצמת בית המשפט מוגבלת

על ידי כך. בית המשפט יודע, שאם יפסוק פסיקות שהן לחלוטין לא לגיטימיות, הן לא

ימומשו (אולי יש סמכות לקבוע, אך האנשים יתפסו זאת כלא לגיטימי.)