ובירוקרטיה.

.1 חלק ניכר מהפוליטיקה מתרחש בתוך המדינה, אבל מה זה מדינה?

א. התזה של דוד לין שאול (המאמר-) גם כאשר יש הפרטה במדינה, נוצר

ואקום שמחייב התערבות של המדינה על ידי רגולציות, תקנות. ב. מדינה– היא כלי שלטוני שמפעיל או מנסה להפעיל ריבונות ואוטונומיה  כלפי פנים וכלפי חוץ. הפעלת ריבונות היא  הטענה שאין שום גוף אחר חיצוני למדינה שהמדינה מחויבת לו דין וחשבון לגבי מה שהיא עושה וגם

הנכונות לעשות מה שצריך כדי להוכיח זאת.

 

.1 הריבונות מתבצעת על ידי חקיקה, אכיפה ושפיטה של מי שלא נענה לאכיפה. למדינה מונופול על עצמה (בכוח פיזי,) אך יכול

להיות שהמדינה מוותרת באזורים מסוימים (הפבלות של ריו, טייבה בישראל,) סיוע של צבא אחר (סוריה מבקשת עזרה מרוסיה כדי להתמודד עם ההתקוממויות,) מאפיה המאתגרת את מונופול העוצמה של המדינה, בארה"ב, בהרבה מקומות בארה"ב המשטרה כפופה לעירייה, וב300 ערים בארה"ב הוכרז שהמשטרה לא  תאכוף  הגירה  בתחומיה,  הפעלת  הריבונות

נעשית כלפי פנים (מול אזרחים, כנסיה, מאפיה, קיבוץ, אוניברסיטה, פירמות, חברות תעופה וכו)' וגם כלפי חוץ (גופים בינ"ל,  מדינות  שטוענות  לסמכות  להפעיל  עוצמה  כלפי

אוכלוסייה מסוימת.)

.2 שטח– לא ניתנה התייחסות לשטח, כי הגבול בישראל לא

 

מוגדר בחוק והסיבה השנייה היא שהמדינות מסתכלות על האוכלוסייה שחיה בגלויות זמני וקבע כחלק ממה שכפוף אליהם (ישראלים שחיים בברלין וארה"ב ומדינת ישראל מתייחסת אליהם כחלק, בעלי אזרחות ארה"ב שלא חיים

בארה"ב שמצביעים בבחירות.)

הבחנה: מדינה– ארץ– מדינה היא סך כל המוסדות, ולכן קיים בלבול בין

 

 

 

 

 

 .1.1

 

אתה חי בארץ ישראל.)

מדינה לארץ (איפה אתה חי, במדינת ישראל-

 

המדינה היא סך המוסדות והיחסים בניהם(בית משפט, משטרה, ביטוח לאומי וכו)' המבטאים את האינטרס של כולנו ויש להם לגיטימציה. כאשר קבוצה  מסוימת טוענת לדה-לגיטימציה (קטלוניה טוענת שהיא משלמת

יותר מדי מסים לספרד ולכן היא טוענת לדה לגיטימציה.)

ארץ: קטגוריה גיאוגרפית; מדינה – קטגוריה פוליטית.

כלי שלטוני שמפעיל ריבונות ואוטונומיה כלפי פנים וכלפי חוץ

מדינה ומוסדות

 

 

 

 

 

.1.2

.1.3

 

.2   האם המדינה רלוונטית במאה ה ?21 החלשות המדינה מול הגלובליזציה ומול

צמיחת הערים ופירמות פרטיות.

 

מכתיבים מדיניות

World Bank

למשל כאשר ה

א.  מול  גלובליזציה–

 

למדינות, כאשר הן זקוקות לשירותיהן, מאבק טראמפ נגד הסכמי סחר שקודמיו חתמו עליהן (מזרח אסיה-ארה"ב, קנדה ומקסיקו) וכך כאשר יש משבר בארה"ב כל המדינות שיש איתם הסכמים במשבר. הגלובליזציה

 

גורמת להרבה מאוד אנשים לנדוד בין מדינות (גורם גם השפעה על

לאומיות וזהות לאומית.) ב. מול פירמות– כמו אמזון, גוגל וגם פחות גדולות אך חשובות כמו "טבע" לפני היחלשותה, גלובליזציה לחברות כאלה יש יתרון על מדינות מאחר והן דינמיות ללא מנגנון של קבלת החלטות, אלא פשוט מתקנות רגולציה פנימית, הן מתחילות להתנהג לא רק כגופים כלכליים אלא מחפשים

עצמה והשפעה- למשל הודעת "אמזון" לערי ארה"ב שהיא מוציאה את החברה מסיאטל ועוברת לעיר אחרת (מדובר בהרבה עובדים שחשובים

לכלכלת סיאטל) מאחר והעיר לא הסכימה להקלות במיסים, והחברה

הודיעה שהחברה צריכה להיות גמישה, ליברלית וגמישה במיסים, החברה   מגיעה לעיר, ומכתיבה לה איך להתנהג. חברות ענק, יכולות לשנות התנהגות בצורה מהירה יותר מפוליטיקאים הכפופים לרגולציות, וגם כי אנחנו לא יודעים אילו חוקים נחקקו לאחרונה. הפירמות שינו אצלנו את התובנות על עצמה, כפי שהאינטרנט מאפשר להיות צרכנים נבונים (למצוא פירמות אחרות, להתאגד כצרכנים) האזרחים הבינו כי הם יכולים

להתאגד מול הממשלה וליצור יוזמות המשנות סטטוס חברתי ופוליטי. חלק גדול מהפירמות משיטות נורמות ותקנון שימוש, שלא נקבעו באופן דמוקרטי ולא על ידי המדינה, אלא על ידי בעלי הפירמות (שהם אנשים עשירים,) ועם יצירת נורמות עלי ידי בעלי החברות העשירים, הם מצליחים ליצור נורמות חברתיות למרות מאמצי המדינה לאחר מלחמת

העולם ה2 ליצור שוויון ולא לאפשר לעשירים לייצר נורמות.

ג.    מול ערים: למרות שערים הן חלק מהמדינה, הן גם ישויות עצמאיות.

ערים מחוקקות תקנות שיכולות לסתור את החוקים שקבעה המדינה.  למשל  חוק  שאוסר  לפתוח  עסקים בשבת ות"א יוצאת ברגולציה המאפשרת פתיחת עסקים בשבת, ובג"ץ לא מאפשר למדינה לבטל את

התקנה. ממשלת גרמניה לא מתעברת בהחלטת בית המשפט הפדרלי

שברית מילה זה לא חוקי ( פוגע ביהודים וערבים,) ברלין מודיעה יום למחרת  כי אצלה ניתן לעשות זאת. כמובן שהערים  מוצאות  פרצות בחוק

המאפשרות להן לקחת מהעוצמה של הערים.

.3  ובכל זאת המדינה נמצאת בכל מקום ובכל רגע בהוויה שלנו.

.4 אז האם זה טוב? הויכוח בין הימין החברתי לשמאל החברתי. הטיעון הקלסי של הימין החברתי כלכלי נגד המדינה הוא שבהתערבותה היא פוגעת חירויות (פרט, כלכלה, אמונה.) בנוסף שזה לא יעיל, כי המדינה "לא יודעת

טוב יותר מהאנשים," התערבות המדינה לטווח ארוך זה לא יעיל.

 

לשני לחירויות כלכליות, את הערבות

כחברה, עלינו לדאוג אחד

השמאל–  

 

ההדדית בני האדם, מעבירים למדינה, כדי שהיא תוכל להתערב בכלכלה כדי לאפשר לכל הצדדים את החירויות והאפשרויות. אי התערבות של הכלכלה מבטל

את האלטרואיזם ומבטא אינדיבידואליזם.

• לימין החברתי כלכלי, הימין תופס את האדם כיצור חופשי ולכן כאשר

הוא מתכוון שהמדינה לא צריכה להתערב בכלכלה, חינוך, דת וכו,' הוא מתכוון להגנה על הפרט וחירויותיו. לכן הביקורת של השמאל שהימין לא

רוצה להגן על הפרט אינו נכון.

4.1 ההבדלים בין ימין לשמאל לגבי תחום, תכיפות וסלקטיביות של אחריות

המדינה לפרט:

 

א. תחום – כל מה שהוא מעבר לחירויות והגנה עליהן, הופך לפגיעה על

פי הימין. כאשר מאפשרים לאדם חירות, צריך גם להגן על כבודו.

 

ב. תכיפות ויכוח על משך ההגנה, על פי השמאל, כדי שאנשים יוכלו

להתפתח וליצור, הם צריכים רשת ביטחון לאורך כל חייהם. הימין, גורס שרק

כאשר יש כשל שוק, המדינה צריכה להתערב (למשל אף אחד לא משקיע

בקניית מטוסים לכיבוי שריפות, ולכן המדינה צריכה להתערב מעבר לחירות,

אך עליה לדעת שהיא עושה זאת רק בגלל קשר השוק.)

 

ג. סלקטיביות– הימין טוען, שאם יש אנשים שממש צריכים עזרה ולא יכולים להתקיים ללא סיוע, רק אז צריך לסייע להם. לפי השמאל, התמיכה היא אוניברסלית, כלומר על כלל האוכלוסייה, לא רק על החלשים (למשל, דמי לידה שניתניםלכולם) הסיוע הוא לכל האזרחים, וכך יוצרים שוויון. קיימים תחומים שבהם השמאל מסכים לתמיכה סלקטיבית, כמו למשל ביטוי מיסוי

רכב לנכים (מאחר ולא נכה יכל ללכת בעיר ללא רכב ונכה לא לצעוד)