מושגים לתיאור משטרים: אלטרנטיבות לדמוקרטיה ייצוגית:

תוכן עניינים

ברלין- עיר מעניינת למחקר ביחס למהגרים. מהגרים היגרו בין מלחהע ה 1 והשנייה, הציעה מקלט ליהודים במאה ה ,18 ועוד. ב 1939 הייתה אפיזודה של שלטון נאצי במשך 6 שנים, ולאחר מכן בשלטון קומוניסטי במערב העיר וכך מצאה את עצמה עם חומה באמצע העיר. כשגרמניה

אוחדה חזרה להיות ברלין להיות בירת המדינה, ותמיד יש בה הגירה גדולה של תורכים, רוסים, פולנים, יהודים ואפריקאים. ברלין מנסה לייצר תדמית שונה ממה שהיה בה במלחמת העולם השנייה גם על ידי משרד ממשלה מזכוכית כדי להראות שקיפות. כאשר מתקרבים לרייכסטאג לכיפתו כיפה שקופה וניתן לעלות אליה וכך ניתן לראות "אנשים מעל המדינה," וגם לצפות במה שקורה באולם המליאה. ברלין ידידותית למהגרים ומנסה לשדר זאת, לא צריך ללכת ברגל יותר

מ 400 מטר, יש תחנה של תחבורה ציבורית (למהגרים בדרך כלל אין מכוניות,) ברגולציה

עירונית, כל קבלן שמקבל היתר לבנות חייב לבנות כך שהוא מאפשר דירות לאנשים עשירים

ועניים יותר. יחד עם זאת, ברלין מאמינה שכל האמונות שלך פרטיות. ג. אמסטרדם- היהודים שגורשו מספרד לאחר האינקוויזיציה, הוזמנו להגר לאסמטרדם והם קראו לה "מקום" ועד היום ניתן לראות מוסדות רבים כמו בתי קפה ומסעדות מכנים את עצמם "מקום." העיר המכילה הזו, בה נספו 95% מהיהודים בה בשואה, האמסטרדמים מאוד ניסו לשמור על היהודים, ב 1941 כאשר נכנס הציווי ללכת עם תלאי צהוב, האמסטרדמים לא קיבלו זאת ויצאו לשביתה כללית של 3 ימים, הנאצים הרגו את 13 מובילי השביתה, וכך הנאצים דרשו

לקבל מפה של כל היהודים בסביבה. וכיום היא שוב העיר המכילה ביותר בעולם. זה קרה, כי כאשר התברר כי לא תצמח תמורה מהיהודים, הם הסכימו לנאצים לפגוע בהם. נצפה כי יש

באמסטרדם 2 פוזיציות של הכלה- האחת, אני מכיל אותך אך לא מפנים אותה (כמו בברלין,)

אך קיימת פוזיציה שונה, שבה המקומי מכיל את המהגר והמהגר מכיל אותו- פלורליזם

פסיכולוגי. הולנד   מתחילה  להתאפיין   כמפלגה   גזענית  ובאמסטרדם   ממשיכים   בגישה

הפלורליסטית וגם בבחירות המפלגות הגזעניות היה .0

אייאקס אמסטרדם- כדי להגיע לאצטדיון מתחת הרכבת היה נדרש לעבור דרך רחוב היהודים, ואז נוצר מיתוס שאמסטרדם היא קבוצה יהודית ואוהדי הקבוצה השנייה היו צועקים יהודים

כקללה. הם אימצו זאת, הם מניפים את דגלי ישראל, שרים הבה נגילה. מוזיאון ואן גוך- המוזיאון מסודר לפי איך ואן גוך הופך לדמות אחרת בתמונות (יפני צרפתי

וכו)' יש בכך מסר חינוכי של קבלת האחר.

דמוקרטיה ישירה ומשאלי עם מול דמוקרטיה דליברטיבית, וגם: האם ישראל

דמוקרטית?

 

.1 תסכול בקרב אזרחים: המדינה זה לא אני, קיימת תחושה אצל ציבורים בעולם שהמדינה מקבלת החלטות שהיא לא מה שהם. תסכול זה בלתי נמנע, מאחר ודמוקרטיה פועלת על פי  החלטות  רובניות.  למזלנו,  בדמוקרטיה  יש  חילופי שלטון, וכך, למרות ה"זעזוע" במערכת, נוצרת תחושה של אנשים שהמדינה היא "כן הם" וכך יוצרים סבלנות כלפי הדמוקרטיה. הסבלנות דועכת כאשר יש שליט\מפלגה ששולטת הרבה זמן, וכך אנשים המזדהים עם הצד הנגדי מרגישים שהמדינה לא מייצגת אותם (למשל, בגרמניה, אנגלה

מרקל קנצלרית כבר הרבה שנים, והמפלגה חשבה שכדאי להחליף את ראש המפלגה אם לא את המפלגה כדי לא ליצור תסכול בקרב הציבור.) יש מדינות הקובעות בחוק, שכל 8

שנים צריך להחליף נשיא (ארה"ב,) או במסורת (בריטניה) .2 תסכול בקרב אזרחים: המדינה לא דמוקרטית, כאשר אנשים חושבים כך, הם מאמינים שהלגיטימציה שניתנה היא לא דמוקרטית. כאשר נותנים לגיטימציה לוועד לקבוע

מדיניות, מדובר על שני דברים שונים- האחד האם ההחלטה התקבלה בצורה דמוקרטית, השני- האם בדיון שקדם להחלטה הייתה אפשרות באמת להביע עמדות בצורה חופשית

ושוויונית (מיעוטים, האם היה ניתן להביע דעות,) האם התקיים דיון לגבי ההחלטות. מסתבר שאחד הדברים שיותר מתסכלים אזרחים, היא כאשר אין דיון וקול המיעוט לא

נשמע. האם נשמעה דעה אחרת גם אם היא לא תתקבל. תהליך קבלת ההחלטה רובנית, ולכן היא דמוקרטית וכך קיימת תפיסה בציבור שלב הדמוקרטיה היא החלטה רובנית וזה לא נכון. פעמים רבות ממשלות נבחרות שלא על בסיס רוב הציבור ( 60% מהציבור מצביעים בבחירות, וכך לא כל הציבור החליט, אלא רק אלו

שבאו. בבחירות אזוריות, ממשלה יכולה להיות חזקה למרות שרוב הציבור לא מצביע לה.)

גם בכנסת, החלטות מתקבלות ברוב של ,6-2 בהתאם למי שהגיע לישיבה. – לפעמים החלטות מתקבלות על פי רוב, למרות שאין לכך משמעות. הרוב לא בהכרח יודע טוב יותר, צודק, דוגמה- התקציב הוא החוק החשוב ביותר שהכנסת מחוקקת, את החוק מכינים פקידים במשרד האוצר, הם אנשי מקצוע, וזה מגיע לאישור וניתן יום אחד לח"כים לקרא וכמובן הם לא מספיק מבינים. זה חוסך למערכת זמן, הרוב יעיל יותר, לאו דווקא

מוסרית יותר.

.3 אכן יש דרגות שונות של דמוקרטיה של המדינה. למה? הדמוקרטיה, באידיאל- הוא משטר המשקף את רעיון ריבונות האזרח וגם את הרעיון של

DOMINATION NON- , כלומר האזרח לא כפוף לעוצמה שרירותית, אלא בהסכמתם,

והיא מותנית בכך שהיא לא תפעל על האזרח בצורה שרירותית ( השליט צריך לתת דין

וחשבון לציבור.) לכן, בדמוקרטיה יש שתי צורות:

א. הזדמנות חופשית להשתתפות פעילה של האזרחים, גם בתשומות ,)input( וגם בתפוקה או הדיון על התפוקה.)output( התשומות הם כל אותם לחצים ואינטרסים שאנחנו מפעילים – מחאות, הפגנות,… הדמוקרטיה טוענת שלאזרחים זכות להשתתף בהפגנות

וגם בתפוקות.

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים