התנהגות פוליטית, מניעים של אינטרס עצמי ומניעים קבוצתיים

תוכן עניינים

7 האם רציונלי להשיג מטרות פוליטיות גדולות? להתפשר?

 

.8 ביקורת על הנחת הריבונות והאוטונומיה בפוליטיקה: הרברט מרכוזה על מנת להבין את

מרכוזה ואת טענתו, עלינו להבין שגם בעולם הפוליטי וגם בעולם העסקים, שכאשר יש ביקוש יש ייצור. מרכוזה אומר כלכלה לא עובדת כך, אלא ייצור מוצר דומה ושכנוע האנשים שזה

מה שהם צריכים. הייצור מייצר ביקוש על ידי פרסומת, תעמולה. אותו דבר קורה במפלגות,

הפוליטיקה מנסה לצבור עוצמה ומשכנעת את האנשים שזה לגיטימי.

 

חברה המודרנית מחויבת לטכנולוגיה שפוגעת באוטונומיה של הפרט הטכנולוגיה עוקבת

אחרינו ומאפשרת לאסוף אחרינו מידע (אין פרטיות, מעקב של הפייסבוק אחרי אנשים.) תפיסת הפרטיות השתנתה, הדור הנוכחי מפרסם מידע על עצמו, מושג "החבר" השתנה, היום יש חברים גם בפייסבוק. הטכנולוגיה משנה את איך אנחנו חושבים על עצמנו. הטכנולוגיה מאפשרת לנו נוחות וחירות אין סופית לבחור את המוצרים של הטכנולוגיה, המחיר הוא שהטכנולוגיה נכנסת לתוכי, כדי להשיג חירות צרכנית המשתמשת בטכנולוגיה, אני מאבד חירות פוליטית, החירות היא מחסור, מרוקנת מתוכן את כל החירויות האחרות והשיטה אוכפת את זה עלי על ידי שהיא מייצרת בי את התנאים הכוזבים, על פי מרכוזה, המשטר איננו טוטליטרי אך השיטה היא טוטליטרית הנכנסת לחיים ואומרת לי מה אני צריך, במה

אני טועה, מה הדבר הנכון ( מאבדים את האוטונומיה בתוך השפע והפרסומות המפתות.)

ואלטרואיסטים.

 

.1 מה זה אינטרס?

הגדרה- בתחום הכלכלה איטרס הוא האפשרות לרווח שמתבטא במספרים. בפולטיקה,

מתייחסים לאינטרס בהקשר מיוחד עם טובין מסויים, אינטרס להיות עצמאי, מאושר,

חירות הדת. כאשר אנו מדברים בפוליטיקה אנו מדברים על אינטרס, מדובר על אדם שיש לו קשר מסוים או כרצון לספק העדפה פוליטית ( אני מעדיף שתהיה לי חירות הדת ואני רוצה

שתהיה לי חירות הדת ולכן יש לי אינטרס לחירות הדת.)

.2 השאלה: מדוע אנשים בפוליטיקה פועלים באופן שבו הם מזהים את האינטרס שלהם

עם התנהגות אגואיסטית, ובאלו נסיבות ההתנהגות הזאת משתנית כך שיש יותר שיתוף

פעולה בין אנשים?

דוגמות:

  • ברור לכל בר דעת בעולם, שעדיף שלא יהיה לאף אחד נשק גרעיני, אבל כדי שזה

יקרה, כולם צריכים להתפרק מנשק גרעיני, אבל מאחר ואנחנו לא יודעים אם הצד האחר מפרק את הנשק הגרעיני, אנחנו גם מפתחים אחד כזה ואז אנו נמצאים בעולם

שבו יכול להיות מצב שבו נשיא מסוים כן יחליט לשלוח נשק כזה.

 

.3 דילמת האסיר כמודל שמבטא את הבעיה

שייכת לתאוריית תורת המשחקים- תחום המנסה להבין את הסיטואציות הפוליטיות

והחברתיות כמשחק בין אנשים.

 

משל: פורצים לחנות וגונבים מסטיקים, והשוטרים מאתרים את ראובן ושמעון בקלות. השוטר מבין לאט לאט שהם אלו שביצעו בעבר שוד בנק גדול. אז הוא מפריד בניהם לשני חדרים נפרדים ואומר לכל אחד מהם את הדבר הבא: " אני יכל להתלונן על חנות

המכולת והמסטיקים וסביר להניח שתקבלו שנה בפנים. אני חושד כי אתם שדדתם את

הבנק, ואין לי הוכחה, לכן אם אתה תתוודה ששדדתם את הבנק, אני אשחרר אתכם. בתנאי שהשני לא יתוודה. כלומר, אם תתוודה אתה תקבל 0 ושמעון יקבל 8 שנים". ואז הולך לשמעון ואומר לו אותו דבר. שניהם שואלים אותו- אם שנינו נתוודה, הוא אומר

להם שהם יקבלו 5 שנים בפנים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ראובן לא מתוודה

(משתף פעולה עם שמעון)

 

ראובן מתוודה

(לא משתף פעולה עם שמעון)

 

-8

 

0

 

-5

 

-5

 

שמעון מתוודה

(לא משתף פעולה עם ראובן)

 

-1

 

-1

 

0

 

-8

 

שמעון לא מתוודה

(משתף פעולה עם ראובן)

 

 

דילמת האסיר מסבירה מדוע הרבה פעמים בחברה אנחנו בסיטואציה הכי פחות טובה ולא

באופטימלית. מאחר ובמציאות, האנשים הם רציונליים.

 

בסיטואציה הפוליטית אנחנו נופלים למלכודת שוב ושוב ומאחר ואנחנו לא נותנים אמון אחד

בשני וכך מגיעים למצב לא אופטימלי.

 

– אנשים לא סומכים על עצמם ולכן מעדיפים שמנהיג חזק שיגיד להם מה לעשות, לדוגמה

אנחנו בוחרים לנו ממשלה. – מתי שהוא אנשים לומדים, אם אנשים יטעו שוב ושוב בסוף הם לא יפלו. חלק גדול

מהסיטואציות דומות לדילמות האסיר ולכן אנשים פועלים בתבונה שגורמת להם לנקוט

 

עמדה לא רציונלית. אסטרטגיות אלו נקראות אסטרטגיות דומיננטיות לא משנה מה הצד השני עושה, לי כדאי לעשות את אותו הדבר. כך נוצר מצב המוביל אנשים לא לשתף פעולה זה עם זה. כך נוצרות שתי גישות- מנהיג חזק שאומר מה לעשות וגישה שנייה

שגורסת לתת לאנשים לטעות ואז להצליח בסוף.

– אינטרס נוסף- של השוטר. השוטר גם רוצה להתקדם, כיצד זה משפיע?

בפוליטיקה למשל יש דילמה בין שני שרים וראש ממשלה אחד, כאן אנחנו מבינים שיש

כמה משחקים במקביל ודילמה נוספת.

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים