גרף מקל ההוקי

נדגיש כי תקופת החום הימי-ביניימית אינה נחשבת לתקופה של התחממות אנתרופוגנית (התחממות הנובעת מסיבות אנושיות). מספר האנשים במאות הללו והטכנולוגיות שעמדו ברשותם לא יכולים להצדיק אחריות ברמת האדם להתחממות הזו. בשנים האחרונות, הלכה והתפשטה בקרב המדענים ההבנה כי תקופה זו לא התאפיינה בהתחממות בלבד, אלא בא-נורמליות אקלימית מסוגים שונים. כיום נהוג לכנות את תקופת החום הימי-ביינימית דווקא תקופת האנומליה הקלימאטית הימי-ביינימית. נדון בכך בהמשך הקורס.

 

נתבונן בגרף שמשלב מספר עקומים יחד. מטרתם לתאר מגמה. גרף זה מציג את סך הכל השתנות הטמפרטורה בשורה של מקומות בעולם באלף השנים האחרונות. רק חלקו האחרון של הגרף מבוסס על מדידה מכשירית. הנתונים הללו מראים : (1) מגמה של עלייה הדרגתית עד סביב שנת 1100, שהתקיימה באופן גלובאלי; (2) מגמה של ירידה הדרגתית עד 1300-1350; (3) עלייה נוספת וקטנה בחלק מארצות העולם; (4) ירידה נוספת וחזקה ביותר ששיאה בתקופת 1600-1700, בה התחוללה תקופת הקרח הקטנה; (5) מתום תקופת הקרח הקטנה, העולם מצוי במגמה של עלייה הדרגתית בטמפ'.

את חלקו הימני הקיצוני של הגרף חוקרים מכנים 'גרף מקל ההוקי'. גרף מקל ההוקי מנסה לומר מה יקרה במידה ומגמת העלייה תימשך. לפי גרף זה, אם מגמה זו תימשך, אנו צפויים להגיע לטמפ' גלובאלית גבוהה יותר מזו שאפיינה את עולמנו אי פעם, בעיקר מסיבות אנתרופוגניות.

נדגיש כי מדובר בשינויים ממוצעים של שברירי מעלה. האם הבדלים בממוצע של שברירי מעלה יכולים להשפיע על בני אדם שחיים תחת הבדלי מעלות גדולים יותר בין היום ללילה ובין עונות? אם השינוי הקטנטן נמשך לאורך זמן, בסופו של דבר הוא יכול להגיע למצב בו חשיבותו היא גלובאלית. ההשפעה באה לידי ביטוי בעיקר באיזורי הקיצון, לדוגמא – המסה של איזורי הקרחונים, ותופעות של עלייה במדבור. גרף מקל ההוקי חוזה עלייה ניכרת בטמפ' הממוצעת הגלובאלית, ולתופעות באיזורי הקיצון. חוקרים טוענים כי לתופעות הללו יכולות להיות השפעות על הציביליזציה.

האם אנחנו יכולים לגזור משמעויות מהשפעת שינויים כאלו על ציביליזציות בזמן עבר? נציין כי ישנה אי וודאות גדולה בנוגע למחקרים העוסקים בתקופה שקדמה לתקופת הקרח הקטנה.  נדגיש כי יש צורך באיסוף רחב היקף ומתמיד של מידע פליאו-אקלימי בר השוואה ולהשוותו עם טמפרטורות הנמדדות היום כדי לאפשר השוואה כמותית שתהיה לה משמעות לגבי החום של המאה העשרים.

 

מדידת טמפרטורות של זמן עבר:

על מנת למדוד טמפ' של זמן עבר, משתמשים במכוונים – Proxies. מכוונים הם אינדיקטורים עקיפים לפעילויות אקלימיות שהתרחשו בעבר. רוב המכוונים שנמדדים מצביעים על תקופות של יובש, מיעוטם מצביעים על תקופות של חום או תקופות של קור. נתאר מספר מכוונים כאלו.

(1) מדידה של טבעות עצים:

על מנת לבדוק תקופות של יובש, מתבצעת מדידה של טבעות עצים. כל שנה מתווספת לעץ שכבה טבעתית. ההנחה היא שרוחב הטבעת פרופורציוני לתנאים ששררו באותה שנה. ברוב המקרים אנו דנים בכך שרוחב השכבה פרופורציונאלי למצב של יובש או רטיבות. במידה וידוע לנו מתי העץ נכרת, אנו מסוגלים לתארך לאחור ולומר מתי העץ היה נתון במצוקה.

מהן הבעיות בשיטה זו?

לא תמיד ידוע לנו מתי נכרת העץ. נציין כי הדיוק כאן הוא יחסית גבוה בהשוואה למכוונים אחרים. אמנם אנו יכולים לומר כי העץ נמצא במצוקה מסוימת לפי מראה הטבעות, אך לא בהכרח ניתן לומר בוודאות מה הייתה אותה מצוקה. אנו כן יכולים לומר כי מספר שנים של מצוקה עצית יכולות להצביע על מצוקה ברמת החברה האנושית באותה סביבה. בעיה נוספת היא שפיזור העצים אינו תמיד מאפשר לנו לקבל נתונים חזקים סטטיסטית.

(2) נסיגה בקווי קרחונים / קווי יערות:

מהווה עדות לטמפ' ממוצעת. התחממות האטמוספירה בעשרות השנים האחרונות גורמת לנסיגת קרחונים בקצב הידוע לנו. על ידי ביצוע קורלציה בין התרחשויות של ימינו לנסיגת קווי קרחונים בעבר, נוכל לומר מהם התנאים ששררו בעבר. מדובר בחישוב מסובך, בעל זמן תגובה ארוך, כאשר הפרקטיקה של התיארוך היא מסובכת. בעיות כאלו קיימות גם כאשר מנסים לחשב מגמות על ידי נסיגת קווי יערות.

(3) סיגנאלים אחרים שיכולים להעיד על שינויי אקלים לאורך ההיסטוריה:

  • פורהמיניפור הם יצורים פלנקטוניים בעלי שלד גירי. פיתול השלד משתנה כפונקציה של הטמפ'.
  • ניתוח שכבות ההשקעה באגמים. ההנחה היא שכל שתי שכבות (צמד של שכבה כהה ושכבה בהירה) מייצגות תקופה בת פרק זמן מסוים. רוחב השכבות יכול להוות ייצוג של המצב הסביבתי בתקופות עבר, בדגש על עונות גשומות או שחונות. האם ניתן לומר באופן ישיר כי שכבה עבה או דקה אכן מעידה על שנה גשומה? לא בהכרח, משום שאגמים ניזונים ממקורות מים שאינם גשמים בלבד.
  • רגישות שוניות אלמוגים לטמפ' של המים. שוניות אלמוגים רגישות ביותר לטמפ'. צניחת טמפ' מתחת לסף מסוים מובילה למותה של השונית.
  • היחס בין איזוטופים של חמצן הנמצאים בקרחונים, בקלציט שבסלעים או בקידוחי ים עמוק באוקיאנוסים. ערך זה נמצא ביחס ישיר למשטרי אקלים קדומים ומבטא את שינויי הטמפ' במשך העבר הגיאולוגי.
  • אנליזה של איזוטופים (בריליום ו-14C שנוצרים בתקופות של כתמי שמש).

אחד הדברים שמקשים עלינו בשימוש במכוונים הוא שבהיעדר קרחונים (לדוגמא, בישראל), לא קיימים מכוונים טובים לקור.

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

בלוג
191natan@gmail.com

סטודנטים במכללות בכל הארץ

סטודנטים במכללות  צעירים רבים לאחר שירות צבאי מחפשים את דרכם באזרחות. יש כאלו שניגשים להכוונה תעסוקתית כיוון שהם מעוניינים למצוא את המקצוע שהוא הנכון עבורם

קר עוד
כדאי לדעת
191natan@gmail.com

חול לחתולים – מה החול שתרצו?

חול לחתולים הוא חלק בלתי נפרד מגידול חתול בית. החול מאפשר לחתול לעשות את צרכיו לפי טבעו בתנאים ביתיים. במחלקת החול לחתולים ניתן לגלות מגוון

קר עוד
בלוג
191natan@gmail.com

מסמכים משפטיים בגיל מבוגר

מסמכים משפטיים  בגיל מבוגר אנשים מבינים את ההשלכות של גילם ואת העובדה שהעתיד אינו ידוע ולכן רבים מהם מכינים בסיוע של עורך דין מסמכים משפטיים

קר עוד
כדאי לדעת
191natan@gmail.com

למה חובה לבטח את העסק?

בניגוד לרכבים, אשר חובה לבטח על פי חוק, בתי עסק לא נדרשים לרכוש אף פוליסה, או לדאוג לשום כיסוי. עם זאת, כאשר מנסים לדמיין תרחישים

קר עוד