מדעי המדינה

שחקנים במשחק הפוליטי : פרט, קהילה, מעמד, המון, מוסדות – מדינה, לאום, עיר, מדינת רווחה. תיאור השחקנים – רציונליות, אוטונומיה, ארגונים, אינטרסים – דיברנו על אינטרסים פעמיים – בגישה

הליברלית – הפרט והאינטרסים שלו, האם בסדר שאנשים אגואיסטים. בפעם השניה שדיברנו על אינטרסים –

בגישה המרציאנית – קבוצות שלמות שמפתחות את אותו אינטרס במאבק הכלכלי-פוליטי.

יחסים ביניהם – עוצמה, סמכות, לגיטימיות התארגנות שלהם – משטר דמוקרטי – האם המשטר הישראלי הוא דמוקרטי,? לאום דת – הקשר בין דת לפוליטיקה, חוק – האם החוק בא לבטא את המצב שמישהו אחד מוריד למישהו אחר את היד וזה הפוליטיקה של החקיקה, או לבטא את מה האני המשותף שלנו, כלכלה – בהקשר הפוליטי, אבנר ניסה להעביר מסר שמשותף לחוקרי פוליטיקה – כלכלה היא לא דבר אוטונומי, היא עסק פוליטי. מחירים לא נקבעים בשוק אלא בהסכמים

קיבוציים, שכר נקבע כך, חקיקה קובעת דברים רבים בכלכלה. בכלכלה לא מסתכלים על זה כך.

סוגיות – על מה? במה הפוליטיקה באמת עוסקת? נושאים בוערים במדינה – עוני, דת ומדינה, רב תרבותיות,

חרות,  חוק,  צדק  חלוקתי,  שוויון,  חינוך  (אזרחות,)  כלכלה  ופוליטיקה  –  הקשר  ביניהם,  הגנת  הסביבה  –

האינטרסים הכלכליים של אנשים לזהם ולמה צריך להביא לצדק סביבתי, שיתוף פעולה (וכישלונות.)

 

	יחסים ביניהם – עוצמה, סמכות, לגיטימיות

 

הערות ותובנות נוספות:

 

• שאלה טובה תהיה שאלה שתאפשר לנו לשאול עוד שאלות עם הנתונים שיגיעו ותאוריות שתיפתחנה.
• במאמר טוב נראה השערות מחקר – יהיה טוב אם נשער דבר מסוים וננסה להוכיח את ההשערה בהתאם לסוגיה

שהעלינו.

• השערת מחקר צריכה להיות מנוסחת כך שיהיה ניתן לבדוק אותה, שיש לבודק כלים לבדוק אותה.
• במאמר טוב על מחקר מסבירים על מתודולוגיה המחקר. – לא מצופה שנשתמש במתודולוגיית מחקר במבחן

הבית.

• אבנר מדבר על המחלקה של מדעי המדינה – השם מדעי המדינה נלקח מגרמניה, האוניברסיטה העברית הוקמה

ע"י יקים. פופר – תאוריה מדעית היא תאוריה שיש בידי את הכלים לתקוף אותה. התאוריה ש"אם קיים אלוהים" היא לא מדעית כי לא ניתן לנסות להוכיח אותה. ישנם אנשים במחלקה של מדעי המדינה שלא בטוחים שזה נכון לקרוא למחלקה מדע, ביניהם אבנר, מכיוון שמה שהם עושים נסמך מאוד על אינטואיציה והברקה של

חוקרים ומחקר נורמטיבי של פוליטיקה – מה צריך להיות בפוליטיקה ולא מה קורה, לכן זה לא בדיוק מדע.

• אבנר היה רוצה שניקח מהקורס ונכניס למבחן – מדויקים, להגדיר מושגים, להיות מובנים וללכת צעד אחד צעד

– לוודא שאכן כל צעד נשען על הצעד הקודם, האם באמת אפשר להסיק את המסקנה הזאת מהטענה הקודמת

כלכלה התארגנות  שלהם – משטר דמוקרטי, לאום, דת,  חוק,

או שניתן להסיק מסקנות אחרות וצריך לבדוק אותן. מנסים להסביר את התופעות ולא רק לראות מה קורה.

 

שאלה לדוגמא כהכנה למבחן – השתמשו בשלושה מושגים או שלוש תאוריות כדי לבקר שלושה מושגים או שלוש

תאוריות אחרות:

 

.1 טל לוי – חינוך לאזרחות אל מול פסיכולוגיה של ההמון של פרויד – פסיכולוגיה של ההמון – המטרה של פרויד היא שכל אדם יפתח את עצמו ודעתו, אל מול חינוך לאזרחות במסגרתו יש מורה שמוביל את הכיתה לדעות

מסוימות. ביקורת אפשרית – דווקא אי אפשר להתייחס לכיתה כסיטואציה של המון.

הכיוון של אבנר  –  מה  התפקיד  של  חינוך  לאזרחות  לפי  המאמר?  ליצור אזרחים  ביקורתיים, מעורבים,

אוטונומיים – אוטונומיה של הפרט. פרויד טוען שברגעים הקריטיים באמת, עושים לנו מניפולציות באמצעות הכנסה של האינדיבידואל לסיטואציה של המון. ניתן לחבר לטקסט נוסף – למרקוזה – מרקסיאן שטוען

שהשיטה באה לעוור אותנו ולטשטש לנו את התודעה ע"י זה שהיא יוצרת צרכים – אדם רוצה להקים מפלגה, אנחנו טוענים שאנחנו לא צריכים מפלגה, אבל הוא מוכר לנו מדוע יש ייחוד במפלגה שלו ומדוע יש צורך למפלגה שלו. מרקוזה נותן דוגמאות רבות למצבים בהם התודעה מטשטשת ואנחנו לא אוטונומיים – העניים והעשירים

רואים את אותה התכנית בטלוויזיה, אז העניים מרגישים שיש מה שמשותף לשניהם והעשירים כמובן שלה. .2  פלוני – בין חירות להגנת הסביבה – ההגדרה של ג'ון סטוארט מיל – החרות מוגבלת כשיש חשש סביר לפגיעה

באדם.   אז אם נתייחס למיל, יכול להיות שאנשים שפוגעים בסביבה באופן משמעותי, ניתן להגבילם כי הם

פוגעים בסביבה. כדי לדון בשאלה מסוג זה לעומק, צריך לדון גם במיל, האמנם כל פעם שאני מגביל אנשים אני

פוגע בחירות?

.3 יונתן ברקוביץ' – ניסיון לקשר בין חוק למוסר –התנגשות בין 2 תאוריות – התאוריה של דבלין שנגדו יצא הרט, דבלין יצא עם הרעיון שאפשר להכיל את העיקרון המיליאני של מתי מותר לנו להגביל אנשים גם כאשר הפגיעה

 

הוא טען שפרקטיקות כמו

ולא רק פגיעה פיזית.

רוחנית,

השפלה או פגיעה

היא בלכידות החברתית –

 

הומוסקסואליות וזנות פוגעות בקהילה הבריטית ולכן יש להגבילן. הרט טען שהחוק לא צריך להיכנס לשאלות אלו של הומוסקסואליות, אנו לא צריכים להגבילם. טוען שאם נסתכל על הניתוח המרקסיאני, כל מה שיש זה

אינטרסים ולא מוסר. ולכן התאוריה של הרט ודבלין לא רלוונטיות.

–    התנגשויות אלו ניסו להגיד שישנן תאוריות שמסבירות את העולם אחרת ולכן יש מתח ביניהן.

.4 רותם אורג – הציג התנגשות נורמטיבית וטוען – לעיתונאים ואנשי עסקים יש אפס לגיטימציה כי לא בחרו בהם, הוא טוען טענה נורמטיבית על למי צריך לתת לגיטימציה. רותם מחדד – מהי הלגיטימציה שיש לעיתונאים

ואנשי עסקים, כאשר הם לא נבחרים ע"י הציבור אך כן פועלים ב"שירות הציבור."