סרקופגים
סרקופגים- עד היוםפ התגלו כ-20 סרקופגים בלבד באזור ירושלים, היפה שבהם התגלה בהר הצופים במערת הנזיר. כמובן שאין אנו רואים
סרקופגים- עד היוםפ התגלו כ-20 סרקופגים בלבד באזור ירושלים, היפה שבהם התגלה בהר הצופים במערת הנזיר. כמובן שאין אנו רואים
מוטיב השושן מופיע רבות באמנות היהודית עוד מהתקופה הפרסית (אולי לפני כן בכותרות הפרוטו-איאוליות) ועד חורבן בית שני, מאז הואנעלם
התחרות על העצמה היא חופשית – הכוונה היא שבכל משטר יש תחרות על העצמה, אבל במשטר טוטליטרי התחרות אינה חופשית.
ברלין- עיר מעניינת למחקר ביחס למהגרים. מהגרים היגרו בין מלחהע ה 1 והשנייה, הציעה מקלט ליהודים במאה ה ,18 ועוד.
כשחקנים פוליטיים. .1 הגירה– נושא ההגירה מעסיק חוקרים רבים במדה"ע, בייחוד במדינות. .2 העיר, המטרופולין, היא שחקנית מרכזית.
ובירוקרטיה. .1 חלק ניכר מהפוליטיקה מתרחש בתוך המדינה, אבל מה זה מדינה? א. התזה של דוד לין שאול (המאמר-) גם
אגואיזם פסיכולוגי, אמפירי– מהי הפסיכולוגיה של האנשים בפועל, אנשים מתנהגים בצורה כזאת שהם מזהים את האינטרס שלהם עם הגדלת
7 האם רציונלי להשיג מטרות פוליטיות גדולות? להתפשר? .8 ביקורת על הנחת הריבונות והאוטונומיה בפוליטיקה: הרברט מרכוזה– על מנת
.1 ההנחה של הפוליטיקה בדבר האוטונומיה והריבונות של היחיד– קיימת הנחה בפוליטיקה שעל אף שאנשים אינם רציונליים, המדינה מתנהגת ברציונליות
.1 קיימים אנשים שלמרות שהם נמצאים בסיטואציה של המון, הם שומרים על האינדיבידואליות שלהם. אדם מגדיר עצמו בדרך כלל
( ההגדרה של עוצמה, כפי שדאל מציג אותה, וכפי שדיברנו עליה בשעור, עוסקת בעוצמה בהקשר של שליטה, ולכן יש בה
א. הגדרה: .1 היכולת להשיג אפקט מבוקש גם אם יש התנגדות לאפקט זה. .2 על פי רוברט
א. הפוליטיקה משתמשת בתת מודע שלנו על מנת להעביר מסרים, למשל שימוש בסגנון דיבור דומה של מטיף (כמו בכנסייה, למשל
האם מספיק להסתכל על שנים עברו (כמה ח"כ נעשו שרים, ולייצר ממוצע-) נדרש לוודא כי אתה חבר במפלגה שרוב
שחקנים במשחק הפוליטי : פרט, קהילה, מעמד, המון, מוסדות – מדינה, לאום, עיר, מדינת רווחה. תיאור השחקנים – רציונליות, אוטונומיה,
לסיכום, פסיכולוגיה אבולוציונית מציעה מסגרת כדי להכליל מגוון הבדלים אישיותיים. ההבדלים יכולים לעלות מחוויות סביבתיות מוקדמות, כמו נוכחות/העדר דמות מטפלת,
באופן כללי, התהליך של ברירה כיוונית נוטה להשתמש בשונות תורשתית. גרסאות תורשתיות מוצלחות יותר נוטות להחליף את אלה שהן פחות
תחום זה לפעמים נזנח ע"י פסיכולוגים אבולוציונים, מכיוון שהם פחות מתעסקים בהבדלים אינדיבידואלים, אלא יותר בתוך/בין קבוצות שונות. אך כן
הדגש על כך שיש לנו מנגנוני עיבוד רבים, כאשר כל אחד נועד לפתור בעיה ספציפית בתחום ספציפי, עם תוצאה התנהגותית
היא מתחילה ממנגנונים אבולוציונים ספציפיים, כדי להסביר למה יש אינטואיציה ספציפית (למה אני נזעק כשאני רואה שמכים ילד.) אחר כך
בקורס אנחנו כל פעם מרחיבים את מעגלי התוכן- פחד מנחש, ואז משפחה, ויחסים בין אישיים, ואז קבוצה, ולבסוף קבוצות גדולות
למידה תרבותית: מה אני לומד בתרבות. למשל, המחקר על איך פעוטות לומדים מאחרים- הראו לפעוטות מבוגר שמפעיל צעצוע לא מוכר.
שני הנושאים הללו מאוד רחבים, אך גם לא מפורטים מאוד בספר. יהיו מאמרים שיעלו. מלחמה גם במלחמה, בין
אירועים אקלימיים שביכולתם להשפיע על בני אדם אינם בהכרח רציפים – הם יכולים להתקיים בדגם פולסטיבי. לעיתים, בין פולסים של
היא מוסיפה לשירה העברית של הדור ממד נוסף שאופייני לה ושייך לגורלה הטרגי – ממד מרטירי של משורר חולה שחפת