היסטוריה ושינויי אקלים

תוכן עניינים

 

הקורס יתמקד במה ניתן ללמוד מטקסטים כתובים ומארכיאולוגיה על שינויים אקלימיים שחלו בעבר, וכן על תגובות של חברות ותרבויות מורכבות לשינויים הללו, באם היו כאלו. תוך כדי כך הקורס מנסה להשיק בין מספר מתודות מחשבה שונות.

ראשית נציין מספר שאלות מרכזיות בהן נעסוק במסגרת הקורס:

(1) כיצד מתגברים על שיטות ומתולוגיות מחקריות שונות בתכלית: באיזו סקאלה מודדים שינויים אקלימיים וכיצד בוחנים שינויים ציביליזציוניים? האם ניתן לקשר בינהם?

לדוגמא, ברוב המחקרים בתחום זה, עוסקים בתהליך שמכונה 'קריסה'. המושג 'קריסה' מתאר היעלמות או דעיכה של ציביליזציה. כיצד ניתן למדוד או לכמת קריסה בצורה אובייקטיבית וחד ערכית? האם קיים מדד שכזה?

(2) שאלת סדרי הגודל: מהו משך השינוי המוסבר על ידי שינויי האקלים? האם הציביליזציה העולמית כולה לא הושפעה מ"סוף תקופת הקרח האחרונה"? העולם כולו חי תחת שינויי אקלים במחזורי זמן שונים לחלוטין. לדוגמא, אם נתבונן בתקופת הקרחונים האחרונה, ניתן לומר כי כולנו נמצאים בהתאמה מוחלטת לשינוי אקלימי של תקופות הקרח והתקופות הבין קרחוניות? באיזה סדר גודל של שינוי אקלימי אנו יכולים להתחיל לדון בשינוי ציביליזציוני? בנוסף, כיצד אנו יכולים לקבוע מהו שינוי אקלימי משמעותי, ומהו שינוי שאינו משמעותי?

(3) אם מדובר באירועים קצרי מועד – כיצד ניתן לקבוע את אורך תקופת השינוי האקלימי או הציבליזציוני? האם מדובר בתהליכים קצרי ימים, תהליכים של המשך בינוני, או תהליכים של המשך ארוך?

(4) מהו המנגנון המקשר – כיצד ניתן לקבוע שאירוע ציביליזציוני הוא אכן תוצאה של האירוע האקלימי? האם ניתן להסביר צמיחה ציביליזציונית באמצעות שינויי אקלים?

(5) האם שינויים ציביליזציוניים הם בני הזמן של השינויים האקלימיים? האם קיים שיהוי בינהם? מה גודל השיהוי, אם בכלל?

(6) אם אכן יש קשר בין השפעות ציביליזציוניות ואירועים אקלימיים?

האם מרחב ההשפעה התרובתי של השינוי האקלימי הוא גלובלי או מקומי? בעשורים האחרונים מקובל לחשוב על שינויים אקלימיים כתהליך גלובאלי. אנו דנים כמעט אך ורק על שינויים בסקאלה גלובאלית (לדוגמא, התחממות גלובאלית). האם כל התופעות הן אכן גלובאליות? האם באמת העיקר הוא השינוי בממוצע? לא בהכרח.

בנוסף, האם ייתכנו שינויים שוני כיוון (הבדלי מגמה, קרי – קבלת מגמה הפוכה) במרחב? האם זה יכול להתרחש באיזורים סמוכים? לדוגמא, אירופה חווה בשנים האחרונות התקררות קיצונית, בעוד בישראל אנו לא עדים להתקררות שכזו.

(7) חוקרים רבים בעבר הירבו לקשר בין קטסטרופות אקלימיות לאירועים של קריסה ציביליזציונית. האם ציביליזציות אכן קורסות? האם לא ניתן לומר כי הן עוברות גלגול ושינוי, לקבלת ציביליזציה חדשה, שונה בתכונותיה?

(8) איך מודדים קריסה בזמן ובמרחב?

(9) אם שינויים אקלימיים קטסטרופליים עלולים להביא לקריסה, האם שינויים חיוביים יכולים להוביל לתקופות צמיחה ושפע? האם לשפע יש ביטוי ברמת הציביליזציה? אנו חיים ב-40 השנים האחרונות בתקופה של שפע. הכלכלה כולה בנויה כיום על גידול מתמיד. האם מדובר בשפע אמיתי או מדומה? האם יש קשר בין התנאים הסביבתיים השוררים כיום לאותו שפע?

(10) איך מודדים צמיחה ושפע בתקופות עבר בזמן ובמרחב? האם ניתן לקשר בינם לבין שינויים אקלימיים?

(11) מתי מתחיל שינוי אקלימי? מתי הוא מסתיים?  כיצד ניתן למדוד זאת?

לא על כל השאלות הללו נענה במהלך הקורס, אך הן ילוו ויאתגרו אותנו במהלך הקורס.

 

 

ניתן לומר כי התחום העוסק בקשר בין אקלים והיסטוריה הוא תחום 'מושמץ', המהווה מעין 'טאבו' בקרב העוסקים בהיסטוריה, בשל נגיעתו בדטרמיניזם סביבתי. נסקור את היסטוריית התחום.

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים