מה הגדולה של התאוריה?

 היא מתחילה ממנגנונים אבולוציונים ספציפיים, כדי להסביר למה יש אינטואיציה ספציפית (למה אני נזעק כשאני רואה שמכים ילד.) אחר כך היא נותנת את השכבה התרבותית, בכל תרבות לפי הערכים המתאימים לה. ובסוף נסביר הבדלים

בין תרבותיים באיך אנחנו מקבלים הפרות נורמות. אפשר לנבא באיזה תרבות נראה מקרים מסוימים.

דוגמאות: דאגה/רגישות פגיעה- היתרון  האבולוציוני  הוא  שכך אשמור על  הילדים שלי,  אהיה  רגיש  למצוקת הילד.

בתרבות שלנו, דמויות "קטנות" מפעילות רגישות ספציפית- חמלה, רצון לעזור, "איזה חמוד." כאשר החברה גדולה,

תהיה דמות שנשאף להיות כמוה, שהיא הייצוג המוסרי, זה הטריגר שיפעיל את הרגשות הללו. הוגנות/רמאות: למה לי להיות רגיש לעניין הזה-כדי שיהיה לי שיתוף פעולה טוב ואשיג משאבים. הרגישות הזו יעילה

לי. דוגמת מכונת השתייה- שמתי כסף ולא יצאה שתייה. קיימת תגובה של כעס. בגידה ביחסים- יש הסכם, הפרה שלו.

בכל תרבות יהיה ייצוג אחר למוסר האלו והערכים הללו- אולי בתי משפט.

נאמנות/בגידה: היתרון הוא שלכידות חברתית עוזרת לשמור על הטריטוריה ולשמור מפני טורפים. טריגרים עכשוויים- שתי קבוצות רוגבי, אחת מהן הייתה אלופת עולם, ולפני כל פתיחת משחק היא עושה מעין מיצג כוח והקהל מגיב בשמחה עצומה, הוא משולהב יחד עם הטקס. הקבוצה היריבה מפוחדת מהגיבוש ומהסנכרון. בהקשר הזה, רגשות ספציפיים כמו גאווה ובוז מלווים זאת. בכל תרבות יש דמות שמאגדת ומסמלת לאומית, מוכנות להקרבה, נאמנות. דמות

זו היא המודל לחיקוי להתנהגות מוסרית בהקשר הזה.

יש עוד יסודות שלא נעבור עליהם- ציות לסמכות, קדושה ומטהרה. גם הם עוברים ממנגנון אבולוציוני לדמות לחיקוי.

**יש סיכום לזה עם המושגים בטבלה 2.1 במאמר המצורף במודל

 

השערה שלישית: מה התועלת? "מוסר מאפשר שיתוף פעולה." החל ממה פייר או לא פייר לעשות, איך להתנהג. דוגמא מ5- הדתות: לכל

אחת יש ערכים אחרים אך כולן פועלים בסנכרון בתוכה.

הגענו לשלב האינטגרציות. איך הפסיכולוגיה האבולוציונית יכולה לעזור לשאר הפסיכולוגיה? בכל אחד מהתחומים של פסיכולוגיה, יש מנגנונים שמתווכחים בינינו ובין העולם. הפסיכולוגיה האבולוציונית נותנת

מסגרת התייחסות גדולה- למה המנגנונים הללו קיימים.

עץ ההיפותזות הכללי-

כל השערה מקיימת הנחות אב, והופכת ליותר ספציפית וממוקדת.

 

אותה גישה מתקיימת בכל אחד מהתחומים השונים בפסיכולוגיה. ניתן להבין בכל תחום האם יש ממצאים שהולמים ממצאים של פסיכולוגיה אבולוציונית. אין הלימה מושלמת עם כל תחום כמובן, אבל בכל תחום כן יש התאמות שאפשר

לעשות.

 

פסיכולוגיה קוגניטיבית

פסיכולוגים קוגניטיביים הציעו המון הטיות קוגניטיביות בנושאים שונים- מה אני זוכר יותר בקלות, מה אני עושה כאשר

יש יותר מדי מידע, מה קורה כשאין מספיק מידע, איך אני בכל זאת מייצר אותו, הטיות לגבי פעולה ועוד.

הנחות יסוד:

.1 בזרם המרכזי של תחום זה , התייחסו לעיבוד מידע כמנגנון אחד, שלא קשור לתוכן הנושא אליו אני מתייחס או מעבד. אני מקבל אינפוט, ובאותו אלגוריתם מוציא אאוטפוט. מתוך הנחה זו נשער שעיבוד מידע לגבי בחירת מזון

אמורה להתנהל באותו אופן כמו עיבוד מידע לבחירת בן זוג. אך, כיום לא מאמינים בהשערה זו. מחקר- נעשה על ילדים לגבי יכולתם ללמוד חוקים שונים של משחק. הם ראו על מסך מחשב ריבוע, עיגול או משולש בגודל או קטן או בינוני או גדול ויכול להיות צבוע בשחור או לבן. הילדים נדרשים לנחש לאיזה מיקום הצורה תקפוץ. יש כלל לכל צורה, צבע, גודל. רצו לראות תוך כמה זמן הילדים מבינים את החוקיות. הם שיחקו המון ניסיונות. הילדים היו גרועים בלהבין את החוקיות. לכן, החוקרים שינו את המטלה, לציד פרפרים, באופן של חוקיות דומה. הסמן של העכבר נהפכה לרשת התופסת את הפרפרים. בהקשר זה, פתאום הלמידה היתה מהירה יותר והם הצליחו

להבין את החוקיות.

מסקנה: שינוי ההקשר מראה שיש לנו את היכולת ללמוד חוקיות.

.2  אגנוסטיות  התפקוד-  לא  עניין  את  החוקרים  הקוגניטיביים  מה  המנגנון  נועד  לעשות,  אלא  איך  הוא  עובד.

פסיכולוגים אבולוציונים יגידו שבלי שיבינו מה המנגנון הקוגניטיבי אמור לעשות, אי אפשר להבין מה הוא עושה. דוגמא- "לנסות להבין תפיסה רק ע"י חקר של נוירונים זה כמה להבין תעופה של ציפורים ע"י הסתכלות רק על

הנוצות"… (דיוויד מאר .) צריך מידע נוסף, למשל לגבי אווירודינמיקה. ברגע שמבינים את הפונקציה של דברים,

אפשר לנסות להבין איך הוא מממש את הפונקציה הזו. נהיה חייבים להבין מנגנונים שונים שלו.