אום-אל-עומדן – מבנה שהתגלה בחפירות הצלה באזור מודיעין, במבנה בית הכנסת באתר זה יש כמה שלבים המובילים מתקופת מרד בר כוכבא עד התקופה ההלניסטית. התחת למבנה ההלניסטי נמצאו עקבות מטושטשים של מיתאר כלשהו, אך זה לא מספיק על מנת לקבוע מסקנות כלשהן לגבי כל המבנה.
כתובת שנמצאה בירושלים, לא בקונטקסט ארכיאולוגי, מתוארכת ע"ס הפליאוגרפיה למאה הראשונה לסה"נ. מדובר על כתובת בית כנסת שניצבה כמה מאות מטרים מהר הבית. הכתובת מזכירה את הארכי-סינאגוגוס תיאודוטוס בן וטנוס שקורא בתוקה במבנה זה, תפקידו מתואר כשושלתי, הוא כהן ובעל שם לטיני לחלוטין. מבנה זה נבנה ונוהל ע"י משפחה של כהנים ושימש לקריאה בתורה, והוראת המיצוות.
(יצאתי מהשיעור ואיבדתי את קו ההרצאה…)
יש לקרוא לשעור הבא את סוקניק נושא מס' 12 ו"אמנות יהודית בחו"ל בסוף הרשימה הביבליוגרפית.
היום נסיים את הנושא של בתי הכנסת ונמשיך עם השאלה: לאן נעלמו בתי הכנסת של תקופת המשנה?
האם בתי הכנסת מושפעים ממקורות חיצוניים, ואם כן, האם יש קווי דמיון כלשהם לאלמנטים אחרים? בית הכנסת הוא מבנה קונצנטרי-ריבועי עם מקוואות ליד המבנים, נטול אמנות כמעט לחלוטין, היעדר אוריינטציה כיוונית המתבטאת בקיומם של ספסלים קונצנטריים לאורך הקירות.
בעקבות החפירות במצדה וזיהוי בית הכנסת, יגאל ידין הציע כי מדובר במבנה התכנסות קהילתי דוגמאת האקלסיה, כמו האקלסיה בפריינה. המבנה בפריינה הוא מבנה ריבועי, פתוח החוצה אל האגורה, השטח במרכז קטן מאוד והוא כולו מוקף מדרגות ספסלים. עוד גודמא למבנה התכנסות דומה יכול להיות האודאון, מבנים אלו מופיעים בארץ החל מהמאה הראשונה לסה"נ, המוקדמים ביותר נחשפו בסוסיא, קיסריה ובית שאן. עוד מקור אפשרי הוא מבנה המועצה היווני-הלניסטי, הבולטריון. כל אלו הם דוגמאות טובות, אך עד כמה אנו יכולים למתוח את קווי הדמיון על פני המרחב והזמן? הרי האקלסיה והבולטריון התקיימו באסיה הקטנה וסוריה מאות שנים לפני הופעת בתי הכנסת הראשונים…
נחמן אביגד הציע לראות את בתי הכנסת בהשפעת הבסיליקות הרומיות, אך הבסיליקה היא מבנה מוארך ואין בן כמעט ספסלים, למעט האפסיס במקרים בודדים.
עוד הצעה של צביקה מעוז, מעלה את האפשרות שמדובר באוסף אקלקטי של אלמנטים אדריכליים, את הדוגמא הוא הביא מתיאור ספרותי מאלכסנדיה אשר מספר על בסיליקה עם ספסלים.
גדעון פרסטר הציע כי מדובר בדוגמא שנלקחה מחצרות ההתכנסות מחוץ למקדשים הפגאניים בסוריה ואסיה הקטנה, למקדשים לא כולם יכלו להיכנס, לכן אלו שלא יכלו להיכנס היו מתכנסים על ספסלים מדורגים בחצר צמודה למקדש.
אז לאן נעלמו בתי הכנסת של תקופת המשנה?
לגבי אופי המקורות העומדים לרשותינו לאחר חורבן הבית- בניגוד לתקופה שלפני החורבן, אוסף המקורות המורכב שעמד לרשותינו נעלם באחת ומה שנותר לרשותינו זו ספרות חז"ל, מעניין לחשוב עד כמה אותה ספרות מייצגת את חייו של היהודי הממוצע ולא מדובר באליטה ספרותית מסוגרת. מחקרים שנערכו לאחרונה, אכן מעלים תמונה של אליטה אינטלקטואלית שכתביה צלחו את מכשולי הזמן, אך לא הוכח כי אליטה זו ייצגה את כל העם ולא רק את עצמה. הרי לאחר החורבן בתי הכנסת נעלמים כמעט לחלוטין, כל שיכול להיות שחז"ל אכן חיים בעולם שבו יש בתי כנסת ובתי מדרש, אך יכול להיות כי אלו רק היו הם ולא כלל העם.
דור החכמים שלאחר חורבן הבית מכונה "דור יבנה", מיוחסות לו כתיבתן של תפילות קבע, כמו השמונה-עשרה, אך לא ברור האם במועד הנכון קם שמעון מוכר הדגים מחרב'ת עטרי והלך לבית הכנסת להתפלל תפילת שמונה-עשרה…