האם מספיק להסתכל על שנים עברו

 

האם מספיק להסתכל על שנים עברו (כמה ח"כ נעשו שרים, ולייצר ממוצע-) נדרש לוודא כי אתה חבר במפלגה שרוב הסיכויים תהיה בקואליציה, מה המיקום שלך במפלגה? כמה תיקים עומדים בחלוקה? מגדר, השכלה, רקע בטחוני (האתוס הביטחוני בישראל.) נדרש לייצר פונקציה של כל המשתנים, ואת המשקל של כל משתנה על מנת לתת תשובה ראויה. באופן כללי קיימים 3 סוגי

משתנים:

 

א. משתנים שלא יכולים להשתנות- דת, מין, עדה

ב.  משתנים בני שינוי- יכולת להפעיל תקשורת,

 

מספר התיקים, מפלגה באופוזיציה/ קואליציה, מתחרה מול

ג.  משתנים  תלויי  מערכת-

מועמדים דומים.

 

.3  המשתנים הללו מהווים השערות מחקר עבורנו. איך מפלגה יכולה להגדיל את כוחה?

קיימות שתי אסטרטגיות עיקריות: (א) שינוי העמדות בקרב קהל הבוחרים, שכנועו – תצביעו בשבילי צדקתי. המשתנה המנבא בצורה הטובה ביותר היא מה הצביעו ההורים. בישראל זה טיפה משתנה מאחר ואנו חברת

מהגרים והצעירים הינם דור ראשון להשכלה. (ב) שינוי המועמד/ת (המפלגה) והתאמתם לקהל הבוחרים- אם המפלגה היא בעלת אג'נדה

ספציפית (זכויות גמלאים, זכויות הגבר)… האנשים יגיעו באם הנושא הוא הכי חשוב לו. לעומת זאת, בעולם המפלגתי היום, קיימת התמרכזות של המפלגות. באמצע, קיימים רוב

האנשים. לכן מפלגות מתאימות את עצמן לבוחרים על מנת לקבל את מירב הבוחרים.

• האסטרטגיות מתאימות עבור אנשים שבכל מקרה מצביעים.

.4 האם יש אסטרטגיה נוספת? מהי? מדוע היא חשובה במדינות הדמוקרטיות–ליברליות   בנות ימינו?  זוהי אסטרטגיה די נבונה, בייחוד מאחר ובשנים האחרונות, אחוזי ההצבעה נמוכים מאוד. לפנות לקהל שלא יוצא להצביע בדרך כלל ובייחוד אם אתה יודע שהם

חושבים כמוך. האסטרטגיה הטובה ביותר האפשרית כיום.

.5 בכל אסטרטגיה: השאלה היא איך להשתמש במשאבים שיש למועמד/ת ולמפלגה (כסף, זמן, ידע) באופן אופטימלי כדי להגדיל מספר קולות תומכים ביום הבחירות. מספר

כיסאות, זמן שידור בתקשורת, תקציב, עוצמה קיימת.

.6 א. זום–אין על אסטרטגית השכנוע: את מי משכנעים? את הצד השני או את הצד שלנו?

למה? הרבה יותר קל לשכנע אנשים שלא חשבו להצביע, אך לא אנשים מהמחנה הנגדי.

 

מה צריך לדעת כדי לבחור אסטרטגית שכנוע? מה החשיבות של יידע מתחומים שונים כגון שיווק ופסיכולוגיה? מה היתרון של הובלה בסקרים? כיצד עשויים/ עלולים סוקרים

להשפיע על תוצאות הסקרים? ב. זום–אין נוסף: מה המקום של מטפורות ומיסגור framing בנסיון לשכנע ציבור בוחרים

מהססים מתוך המחנה שלך? .7 התאוריה של פרופ' ג'ורג' לייקוף Lakoff :George השימוש שעושים פוליטיקאים בידע שלהם על כך שאנשים חושבים באמצעות מטפורות. תפקיד המיסגור. הסבר לאיך עושים מניפולציות  פוליטיות,  כאשר ההנחה היא לשכנע את התומכים שלא הולכים להצביע (האסטרטגיה של טראמפ ואובמה.) בסך הכל החלוקה היא ,50-50 לכן המטרה היא לשכנע

את אלו שלא מצביעים. טענתו, אנשים בפוליטיקה יכולים להשתמש במטאפורות על מנת לקדם את הרעיונות. הוא

חקר את המטאפורות על מנת להבין מה יעשו פוליטיקאים על מנת לקדם את הראיונות. המטאפורה הינה מסגור של דיון. לכן בפוליטיקה וגם בכלכלה אנו נתונים למסגור של חשיבה. כל הזמן אנו ממסגרים, הפוליטיקה עושה זאת עבורנו כל הזמן ואנחנו לא תמיד שמים לב. 98% מההחלטות שלנו אינן מודעות. לפעמים מטרת הפוליטיקאים להשתמש בכך כדי להצביע ללא מודעות ולפי המסגור שהם רצו ליצור. CAN WE YES – העולם

מלא הזדמנויות ואתם תעזרו לי. יצירת תקווה. .8

האם הימין הרבה יותר מצליח בכך מאשר השמאל? הפעמים היחידות בהן השמאל הצליח להתקדם ולהגיע לשלטון, הינם ברגעים שבו הוא הצליח למכור תקווה. יותר מאשר אנשים

רוצים שפוליטיקאי יזכיר את העמדה שלהם, הם רוצים שהוא יזכיר את הבעיה. .9 סיכום – המאבק בפוליטיקה הוא הרבה פעמים על מסגור השאלה (שלום או ביטחון, צדק חברתי או כלכלה יעליה.) כאשר פוליטיקאי מצליח להשיג מסגור בהתאם למקום בו הוא נמצא- יש לו יתרון. לכן משתמשים במטאפורות. לכן למי שמוביל בסקרים – יש יתרון

גדול.

• הסבר בעזרת מקרי בוחן studies :case ההצלחות של טראמפ ואובמה והכשלונות של

הילרי קלינטון