.1  ההנחה של הפוליטיקה בדבר האוטונומיה והריבונות של היחיד– קיימת הנחה בפוליטיקה

שעל אף שאנשים אינם רציונליים, המדינה מתנהגת ברציונליות וגם האזרח מתנהג כך, והסמכות במדינה דמוקרטית היא רציונלית וחוקית. גם בתהליכי הבירוקרטיה, קיימת הנחה רציונלית, יש הנחה כי ההליכים נוסעים מהגיון מסוים. הבירוקרט צריך לבחון בצורה

בירוקרטית ולנהוג על פי החוק.

 

1.1 אוטונומיה– יכולת פסיכולוגית של האדם, לבחור בעצמו כאשר הוא עצמו מקור הבחירה

(בחירה אישית ולא לפי "שטיפת מוח," החל מאיזו גבינה אני קונה במכולת ועד איזו מפלגה

אצביע.) בנוסף אנו כוללים ביכולת האדם להיות רציונלי והעמדת דעותיו לשיפוט וביקורת.

אנו מצדיקים את התייחסות המדינה לאנשים כאוטונומיים משתי טענות:

 

א.  אחת היא שהמדינה מתייחסת לאנשים כאוטונומיים גם אם הם עושים טעויות.

 

ב.  אם המדינה לא תתייחס למדינה כאוטונומיים, אלא כילדים קטנים הם יתייחסו כילדים

קטנים (נבואה המגשימה את עצמה.)

 

1.2 פטרנליזם– ההפך מאוטונומיה, הגבלת החירות של האזרח מתוך דאגה לרווחתו ולשלומו.

במטרה להיטיב אתו (כמו חוק חגורת בטיחות, אסור לטייל במקומות לא מסומנים.)

 

.2 ריבונות האזרח– האוטונומיה של הפרט בפוליטיקה נקראת ריבונות האזרח והיא נשמעת

בסיסמאות חוזרות הנשמעות "העם קבע," "רצון הבוחר," "העם אמר את דברו" כל אלו

מבטאים את האוטונומיה של הפרט.

 

.3 התיאוריה של אלברט הירשמן– VOIC LOYALITY, EXIT, מניח שכשאני הולך לקנות

 

לאדם

נעליים אני יודע מה אני רוצה ואקנה מה שמתאים לי, כך גם לגבי בחירת מפלגה.

קיימות 3 אפשרויות על פי התיאוריה:

 

 

)1 הדרך הראשונה היא להביע קול, "זה לא בסדר, להופיע מחאה"

 

)2 הדרך השנייה הינה לומר, אני לא מרוצה אך אני נאמן לפירמה. אנשים קונים את אותו

מותג גם אם אינם חושבים שהוא טוב, או בוחרים מפלגה שוב ושוב מתוך נאמנות.

 

)3 הדרך השלישית היא עזיבה- אני לא יכול להצביע יותר ליכוד לאחר ההתנתקות ולכן

אצביע בית יהודי.

 

על פי תאוריה זו– מתי ואיך האדם יבחר בין האפשרויות:

 

)1  ככל שיש יותר אפשרויות יציאה אטרקטיביות כך יותר אנשים יצאו

 

)2  ככל שיש מחיר גבוהה יותר של יציאה אנשים לא יצאו.

 

כיצד מוסדות פוליטיים וחברתיים מתנוונים– ניוון של מוסדות פוליטיים כמו מפלגות, מדינות, ערים , עמותות קורה כאשר קבוצה שלמה עוזבת משום שהיא רוצה להשמיע את קולה והמסר

יוצא לא נכון. (הקבוצה הנשארת מוצגת כנאמנה, על אף שזה פשוט נובע מאדישות.)

 

.4 הערות על רציונליות-

 

א.  כאשר אנו מדברים על רציונליות אנו לא בודקים את המטרות למעט מצב אחד כאשר יש

לנו סדרת העדפות מהסוג הבא: מעדיף את הליכוד על העבודה ואת העבודה על מרץ ואת

מרץ על הליכוד. כלומר, סדרת העדפות לא רציונליות.

 

ב.  רציונליות של אמצעים– אדם הוא רציונלי כאשר הוא יודע לזהות מטרות, לזהות דרכים

שונות להגיע למטרה לזהות את הדרך הזולה והנוחה ביותר ולתן כשהיא מזהה שהיא

טעתה.

 

ג.  לעיתים אנו נאלצים לבצע חישובי תוחלת (הכפלת הסיכוי בסכום שאני אמור לקבל, 20%

סיכוי שיהיה רווח של 100 מיליון למשל,) בפוליטיקה דבר זה לא נפוץ מאחר ולרוב ההחלטות מתקבלות בצורה אידאולוגית (עדיף לפתח את הנגב ולא את תל אביב גם אם

זה פחות כלכלי)

 

ד.  יון אלסטר -)ELSTER( הגדיר רציונליות כיכולת להבין שאנחנו לא רציונליים והיכולת

לא ליפול במלכודות של אי רציונליות. אדם רציונלי הוא אדם המוצא את עצמו בהמון

ומצליח למנוע את עצמו מכניסה לסיטואציה של ההמון ולא נסחף עם הרגשות.

האם אנחנו רציונליים?

 

 

התאוריה של הלפרין וסוליצאנו קינן– היכולת שלנו להשיג משהו משפיע על העדפה.

אם אינני יכול להשיג מכונית פרארי כי היא מאוד יקרה, לא ארצה מכונית פרארי.

כלומר, אם אני חושב שאין לי סיכוי, אז אני לא רוצה.

 

דוגמה: במהלך שנות ה 90 הייתה תחושה של שלום והשמאל מאוד רצה הסכם שלום, והימין התנגד כיוון שאוסלו מוכר את זכות האבות שלנו על השטח. ב 15 השנים האחרונות, הימין לא נטש את טענה זו, אך הוא משתמש בטיעון אחר, "אין פרטנר," הוא הסית את הדיון מהשאלה האם השלום הוא צודק, אלא האם הוא אפשרי ולכן מחנה השלום מאוד התכווץ, הוא לא בטוח אם הוא רוצה- כי הוא לא

בטוח אם זה אפשרי.

חולשת הרצון– הזנחת הרצון, התעצלות לבצע. העדפה לחדשני/ לחדש– העדפה לחדש למרות שאינו מוכר- לא תמיד רציונלי כי איננו

באמת יודעים מה זה.

 

rationality –Bounded תאוריה של הרברט סיימון שכשאר בירוקרטים צריכים

לקבל החלטות בנושאים חדשים הנופלים עליהם כרעם ביום בהיר הם הולכים על פי

אחד מהדברים הבאים:

.5.1

 

 

 

 

 

 

 

 

 

.5.2

 

.5.3

 

 

.5.4

 

 

 

אם יש להם תכנית מגירה של משהו דומה למה שהם צריכים להחליט אליו, הם

ישכנעו את עצמם שזה מה שנכון להחליט.

 

ישענו על החלטות קודמות שלהם.

 

ניסיון העבר על אף שהעולם משתנה.

 .א

 

 

 .ב

 

 .ג

 

 

 

כלומר, העדפת המוכר ולא הלא ידוע, פספוס התובנה שיש כאן משהו חדש המצריך

התייחסות מיוחדת. זוהי התנהגות אנושית.

 

דן אריאלי על יחסות– הרבה פעמים אנו מחליטים על פי משהו יחסי שיש לנו ולא לפי

הדבר עצמו.

 

preference fine – גמול מהיר להחלטות שלנו, מעדיפים גמול מופחת עכשיו ולא גמול

יותר גבוהה בעוד זמן רב, או לטווח הרחוק.