ההגדרה של עוצמה, כפי שדאל מציג אותה

( ההגדרה של עוצמה, כפי שדאל מציג אותה, וכפי שדיברנו עליה בשעור, עוסקת בעוצמה בהקשר של שליטה, ולכן יש בה מימד נורמטיבי (שיפוטי, ערכי:) הנשלט, או היחידה הנענית, עוברים מניפולציה לעשות X , שזה למעשה רצון של היחידה השלטת. מכיוון

שלרובנו יש אינסטינקט שאנו לא רוצים שיעשו בנו מניפולציה, זה נתפס לא פעם כדבר רע, או לא נעים. אבל לא תמיד מצב של יחסי עוצמה הוא מצב רע. למשל, מצב שבו אני משתמש בעוצמה הכלכלית שלי כדי לעזור לעניים, או מצב שבו אני מעצים בעזרת העוצמה שלי

מהגרים ומאפשר להם ללמוד את השפה, או את החוקים המקומיים. אלה מצבים שרובנו

תופסים כטובים. לכן עוצמה יכולה לעשות דברים טובים רבים גם כן. )2( חשוב לזכור שלא תמיד יחסי העוצמה ממומשים באופן ישיר. לפעמים יש שימוש בצד שלישי כדי להשיגם. לדוגמא: ראש הממשלה משתמש במצליף הסיעה כדי להשיג משמעת

קואליצייונית. )3( נקודה חשובה שלמדנו היא מה שסטיבן לוקס טוען במחקר שלו על עוצמה: הפעלת עוצמה

אינה תמיד בפעולה מסוימת של אדם כלפי אדם אחר, אלא בקביעת סדר היום (אג'נדה.) לתקשורת, ש עוצמה בקביעת סדר היום: לדוגמא, היכן שמים את הידיעה על רצח אשה על

ידי בעלה. אם זאת תהיה הכותרת הראשית בעתון והידיעה תפתח את מהדורת החדשות, יש סכוי שאנשים ייחסו לכך חשיבות, וידבר על כך יותר מאשר במקרה שזאת תהיה ידיעה שולית בעמוד פנימי ובמהדורת החדשות יוקדשו לכך 60 שניות בלבד. בהקשר הזה מענין

McCombs, M. (2003). The Agenda-Setting Role of the  למשל( כגון מחקרים  לציין

Mass Media in the Shaping of Public Opinion.

על פי המחקרים הללו ואחרים לתקשורת יש אינטרס למכור (עתונים,) או למשוך רייטינג

של צפייה (רדיו, טלויזיה,) ולכן היא תעשה מה שצריך לעשות בשביל למשוך תשומת לב. דם, אלימות, סכסוכים, מוכרים. ידיעה מהסוג "ישראלית ופלסטינית שיתפו פעולה בבנית תכנית לימוד לגן ילדים" אינה מושכת כמו ידיעה כגון "פלסטיני יידה אבנים על מכונית וגרם לפציעה של אדם אחד" או "ישראלי יידה אבנים על פלסטינים ופצע אדם אחד." גם תמונה של מכונית הרוסה מוכרת יותר מתמונה של שני אנשים ששיתפו פעולה בהקמת תכנית לימודים לגני ילדים. מה שקורה, אפוא, הוא שהתקשורת (בישראל, ולצורך הענין בכל מקום בו יש סכסוכים אלימים, צפון אירלנד בזמנו, או המאבק לעצמאות בקטלוניה בימים אלה) מאששת את הטענה שהסכסוכים הם בלתי פתירים, בגלל שהיא כל הזמן מראה תמונות של, ומספרת סיפורים על, סכסוכים אלימים, ולא מראה תמונות של שיתופי פעולה. לדוגמא, רק כאשר יצאו מיליון איש להפגנה נגד התנתקות קטלוניה מספרד ובעד שיתוף פעולה דווחה העמדה הזאת בהרחבה, הגם שכנראה 50% מאזרחי קטלוניה כבר

מביעים הרבה זמן את חוסר שביעות רצונם מהליך העצמאות של קטלוניה. יוצא אפוא,

שהתקשורת, שמואשמת לא פעם בהיותה מקדמת אג'נדה יונית או שמאלנית, למעשה, מאששת את סדר היום הימני באשר לסכסוך, או לפחות את הטיעון שהסכסוך הוא בלתי

פתיר, או שאי אפשר להגיע להבנות בין ספרד לקטלוניה וכו.

חשוב לציין, בהקשר של התאוריה של סטיבן לוקס על שלושת מימדי העוצמה, שבמימד השני והשלישי, לא פעם העוצמה לא מורגשת על ידי היחידה הנענית. למשל, כאשר פרסומאי יוצר אצלי תחושה של תסכול וגורם לי ללכת לקנות את המוצר שאותו הוא מפרסם, אני לא פעם לא מודע לכך שהוא יצר אצלי את תחושת המחסור או התסכול. אני לא מרחיב בנושא

כי אני מקווה שזאת תחושה שמוכרת לכם, אבל אם תירצו אוכל להרחיב על כך בכתה.

.10 סמכות מקס וובר– רציונליות, כריזמטיות, מסורתית: הטבלה הבאה עשויה לעזור בהבנת המודלים של סמכות רציונלית חוקית, סמכות מסורתית וסמכות כריזמטית. חשוב לזכור שאלה אב-טיפוסים של הסמכויות. בדרך כלל במציאות נראה עירוב או שילוב של המודלים

באותה סכמות.