מושגים להבהרת עמדות ותופעות : לאום ולאומיות ודת..

דמוקרטיה  דיונית  (דליברטיבית)  –  ניסיונות  ובעיות

 

באירופה קיימת )CBCC- CONSENSUAL CITIZENS CONFERENCE( ,אזרחים

בסוגיות לא כל כך דרמטיות (כמו הגנה הסביבה,) למשל כאשר ממשלת דנמרק צריכה להסכים  על  הסכם   קיוטו (  הסכם לגבי גזי חממה,)  היא פנתה  לוועדה אזרחית  שתחליט

בנושא. ועדה כזאת נבחרת על ידי מיצג של אנשים שמייצגים אתנית, מעמדית, כלכלית, מגדרית וכו' את כל האוכלוסייה, מקיימים מכרז והגרלה כדי לבחור את המייצגים. כל מי שמגיע לאירוע מקבל שכר טוב על האירוע, כלומר לא מפסידים הכנסה עבור האירוע. הם נפגשים והם מקבלים מומחים בנושא, כדי לשמוע ולדעת את כל האינפורמציה על מנת לקבל החלטה מוסכמת בנושא, ועליהם לקבל החלטה פה אחד, ולא ברוב. המטרה היא

לקבל תשובה שהיא באמת נכונה ומקובלת עם כולם. עד כמה מדיניות זאת פורצת דרך, וניתן לעמוד מאחוריה? אינפורמציה, היא מבלבלת ומלחיצה ולכן הועידה תעדיף מדיניות

שמרנית על פני שינוי דברים, ידע, גם אם הוא חיובי מוריד את התמיכה.

 

• ועידות האזרחים הם אכן דרך מאוד יפה לעקוף את התלות בדמוקרטיה ייצוגית אבל

הבעיה היא שאתה נותן לגיטימציה לאנשים שיעדיפו לשמור את הסטטוס קוו. וברוב המקרים לא יתקבלו החלטות פורצות דרך. דמוקרטיה היא לא הדבר הטוב בעולם אבל זה

מה שיש לנו.

 

.1 שאלה: מדוע לאום ולאומיות הם כח מניע בפוליטיקה?

 

.2 הגדרת לאום: קבוצה של אנשים הטוענת שיש לה מכנה משותף אתני /שפה /היסטוריה

/גורל /רעיון גדול / זיקה לטריטוריה מסוימת, או כל שילוב שלהם, הקבוצה טוענת

 

הזה מייחד אותה מקבוצות אחרות ומכונן את זהותם

ומאמינה  שהמכנה  המשותף

האישית.

 

• אם הקבוצה מדגישה את הזהות האתנית, ההיסטורית או הגורל- אינך יכול לעזוב

את הלאום והחברות בו היא לא וולונטרית,( כאשר הקבוצה היא סביב רעיון גדול-

החברות יכולה להיות דמוקרטית (ארה"ב.)

2.1 דיויד מילר על ההבדל בין זהות לאומיות לזהויות קולקטיביות אחרות- קיימות

קבוצות שונות של זהויות קולקטיביות (מעריצי זמר, משפחה מורחבת, עבודה)… לטענתו של מילר, זהות לאומית זוהי קבוצה בעלת מכנה משותף, כלומר, הלאום מתפורר כאשר חלק מהאנשים מאבדים את האמונה. קיימים לאומים עתיקים כמו יהודה, ישראל, אשור. אך הלאום כפי שאנו מכירים אותו הוא כפי שאני מכירים

מהמאה ה19  ב"אביב  העמים."  לדוגמה  בקטלוניה,  כאשר  חצי  מהעם  לא  תמך

בהפרדות מהלאום הספרדי וכך ההתעוררות הלאומית שלהם לא צלחה.

א.  זהות לאומית מדברת על המשכיות, שלשלת מן העבר אל העתיד, שיש בה הרבה

מן המיתוס.

ב.  הלאום משתמש במרכיב ההמשכיות כדי לבנות את עצמו "(במותם ציוו לנו את

חיינו-" ביטוי שבו הלאום משתמש כדי לבנות את ההמשכיות,  יום הנופלים

באנגליה, לזכר הנופלים במלחה"ע ה.)1

ג.  הזהות חייבת להיות אקטיבית, להיפך מדת, שאתה יכל להיות חלק ממנה גם אם

אינך מקיים את מצוותיה, בלאומיות עלייך לקחת חלק פעיל.  ד. זיקה לטריטוריה, גם בקרב התנועה הלאומית הציונית וגם הפלסטינית הטריטוריה היא מאוד משמעותית, ומאוד ספציפית לגבי הטריטוריה. מסורות

הלאומיות בונות את הזיקה למקום.

ה. זהות לאומית איננה גודרת רק מי בפנים, אלא גם את מי שבחוץ. כלומר, אתה לא

רק מגדיר מי חלק מהלאום אלא גם מי אינו חלק ממנו.

 

 

 

 

 

 

.2.2   המרכיב האישי, המוסרי והפוליטי בזהות לאומית על פי מילר-

 

א.   מרכיב אישי– כאשר אני טוען שאני חלק מלאום מסוים, אזי אני אומר

שהזהות מכוננת על ידי הלאום. ב. מוסרי– כינוי זה יוצר מחויבויות עמוקות כלפי הקבוצה (למשל לוקחים מסים כדי לבנות בית ספר בצפת, מי שלא מאמין בכך תומך בקוסמופוליטיות- עולם

ללא מרכיבים אתניים, מילואים.)

ג.   פוליטי– אדם מעוניין במוסדות פוליטיים שיבטאו את הזהות שלי (למשל לא

מוסדות של ישראל אלא של פלסטין.)

.3 הגדרת לאומיות– טענה מוסרית, שזה טוב לאדם שיש לו שייכות ללאום ושרצוי שהיחידה הפוליטית שבה הוא שייך תייצג את היחידה הלאומית שלו (כלומר, מדינת לאום,) כמובן שקיימות קבוצות ללא שאיפות לאומיות. שלטון פוליטי יהיה לגיטימי כאשר הוא מייצג את הלאום. מצד אחד הלאומיות גורמת ליציבות, תחושת שייכות, יש על מי לסמוך ומצד שני, מאחר והלאומיות גורסת כי הלאום והמדינה צריכים להיות חופפים, יכול להיווצר מצב של חוסר יציבות, כאשר יש קבוצות שמתנגדות לקבוצה הלאומית (הכורדים לא רוצים

שליט עיראקי שישלוט בהם.)