מאוזוליאה ומונומנטים פונורריים – הנצחה בעולם ההלניסטי

 

שיטות הקבורה היווניות הקודמות המשיכו להתקיים בעולם ההלניסטי, קבורה ראשונית בחלקות קבורה, או קרמציה. פשוטי העם המשיכו להיקבר בקברי ארגז ושוחה. בתקופה ההלניסטית פולחן הגיבורים ודרמטיזצית החיים אפיינו את התקופה וכך עלתה חשיבות פולחן המוות.

לצד קברים מונומנטאליים קודמים, הופיעו צורות קבורה חדשות:

1. קבר חצוב תת-קרקעי – שנית טיפוסים, קבר מקדוני – כוסה בטומולוס (תל עפר); קבר אלכסנדרוני – חצוב עם חצר מרכזית.
2. מאוזוליאום – מבנה קבר על קרקעי בנוי, אפיין את אסיה הקטנה.

 

הקבר המקדוני

לפני שהופיע הקבר המקדוני היו קוברים באזור בקברי ארגז פשוטים. הקבר המקדוני הוא קבר חפור מכוסה טומולוס, לרוב חלקה משפחתית. בכל קבר חדר מבוא ומסדרון שהוביל לחדר מלבני מרכזי, לעתים בעל תקרה ישרה ולעתים מקורה במעין קמרון (שהיווה חידוש). מבנה הקבר (מבואה, מסדרון וחדר מרכזי) יחד עם הטומולוס מזכיר את התרבות המיקנית של תקופת הברונזה. החזית עוטרה סטוקו צבוע. הנפטרים הונחו בתוך קלינה חלולים – ספות אבן שדימו ספות עץ ביתיות. לעתים הקלינה היו בלוק אבן פשוט. גם אורנות (כדי אפר) הופיעו ואלה הונחו בתוך נישות בחדר הקבורה המרכזי או בחדרים צדדיים. לעתים הונח סרקופג מתחת לרצפת החדר.

*בית הקברות המלכותי בוורגינה – טומולוס גדול המכסה על שלושה קברים, בהם התגלה אוצר אדיר של חפצים יקרים במיוחד. קבר III יוחס לפיליפוס, אביו של אלכסנדר שנרצח בשנת 336 לפסה"נ. בקבר התגלו נזר זהב, כלי נשק מזהב וארגז עם עצמות הנפטר. הוא נפגע בארובת העין וברגלו – עובדה התואמת את המקורות ההיסטוריים על אודותיו. אולם, החוקרים חלוקים באשר לזיהוי הנפטר המלכותי. חזית הקבר בנויה בדיסטילוס אין אנטיס בסדר דורי, אך הסדר הקלאסי נשבר בכך שלא מופיע גמלון מעל לאפריז, אלא מופיע אפריז יוני ועליו סצינת ציד מצוירת.

קבר II מיוחס לבנו של אלכסנדר, גם הוא נרצח. הקבר התגלתה מערכת כלי כסף מרשימה.

קבר פרספונה/ קבר I פשוט אדריכלית, אך כולל ציורי קיר מרהיבים של חטיפת פרספונה.

 

*בית הקברות בלפקדיה – העיר סמוכה לפלה ובבית הקברות התגלו שלושה קברים. חזית קבר המשפט כוללת שתי קומות, התחתונה דורית, מעליה אפריז דורי ובמטופות ציורים המחקים תבליטי שיש מעל לאפריז הדורי, אפריז יוני רץ ומעליו קומת עמודים וגמלון. קבר אנתמיה מאופיין בסדר יוני וגם בו ציורי הקיר מרשימים. על הגמלון כנראה מתואר זוג הנקברים במשתה. קבר ליסון וקליקלס כולל עיטורי גרלנדה וכלי נשק.

כיוון שעלות הקברים היתה גבוהה, הם שימשו נפטרים רבים ורק האלפיון העליון חצב קבר לאדם אחד או שניים. הקברים המאוחרים יותר היו קברי כוכים משפחתיים גדולים.

 

המאוזוליאה של אסיה הקטנה

מלך קריה במאה ה-4 לפסה"נ, מאוזוליאוס, נקבר במבנה שנחשב לאחד מפלאי העולם העתיק ומכאן שם הטיפוס. מאוזוליאה נבנו על פודיום גבוה, מבנה מרובע בדרך כלל עם גג גמלוני או פירמידאלי. ליקיה היוותה השראה להתפתחות הטיפוס. נראה כי בראשית, הקברים הליקיים ניסו לחקות בתים פשוטים ולאחר מכן קיבלו צורת מקדש. מרכיבי המאוזוליאה:

• פודיום גבוה
• עליו מבנה מרכזי דמוי מקדש או סרקופג
• המבנה מוקף עמודים חופשיים או אחוזים
• מעליו גג גמלוני או פירמידאלי

 

*קברו של מאוזוליאוס מהליקרנסוס – המפורסם ביותר, היווה שיא בתרבות המאוזוליאה. מאוזוליאוס היווני היה מלך וסל לפרסים. הקבר מתוארך לאמצע המאה ה-4 לפסה"נ ומייצג מזיגה של השפעות מערב-אסיאתיות ומערביות. בבסיסו פודיום גבוה עם תבליטי תהלוכת בעלי חיים ועליו מבנה קבר חלול מוקף עמודים חופשיים יוניים. מעל למבנה גג פירמידאלי ובראשי פסל מרכבה עם דמותו של מאוזוליאוס. הקבר נחשב לאחד משבעת פלאי העולם העתיק. שוחזר לפי תיאורי פליניוס ושברי התבליטים שנמצאו.

*קבר הנראידות, קסנתוס – המאוזוליאום הקדום ביותר בליקיה, נבנה סביב 400 לפסה"נ. מוקף עמודים חופשיים בסדר יוני, גג גמלוני ופסלי נראידות.

*המאוזוליאום בבלווי – לא רחוק מאפסוס, דומה למבנה הקבר מהליקרנאסוס. ייחדו בקבורה תת-קרקעית, מתחת למבנה, אליה הוביל דרומוס ארוך.

 

קברים בעלי חזית חצובה

טיפוס זה נחצב לרוב על מדרון סלע במקום בולט. חלקם דומים לקברים המקדוניים, אך אינם קברי טומולוס. העתיקים ביותר מקורם בליקיה מהמאות ה-5-6 לפסה"נ. אלה נחצבו בכמה מפלסים ומחקים בניית עץ.

השפעה נוספת על טיפוס זה – קברי המלכים הפרסיים האחמנידים, כגון קברי כורש ודרייווש. קבר דרייווש I המונומנטאלי נחצב בייחודיות עם תבליטי אבן, אך לא ברור אם הוא המקור.

 

קברים חצובים תת-קרקעיים

אלכסנדריה – קברים אלו לא נראו מרחוק כיוון שהטופוגרפיה מישורית. בדומה לקברים המקדוניים, גם אלה נחצבו מתחת לקרקע, אך בהבדל חשוב. הם אינם מכוסים בטומולוס ומורכבים יותר. לקברי אלכסנדריה היה מבנה ארמון או בית חצר גדול והחזית עוטרה בפאר. מדובר בקברים משפחתיים ששימשו דורות על גבי דורות. החזיתות החצובים מדומים, כמו תפאורת תיאטרון.

באלכסנדריה התגלו גם קברים פשוטים, לוקולוס/ לוקולי – חדרים תת-קרקעיים גדולים, בהם שורות כוכים. הנפטר הוכנס ללוקולוס והפתח כוסה אבן. לעתים קרובות היא נצבעה ונכתב שם הנפטר.

*בית הקברות מוסטפה פאשה – בקבר III מוצגים עמודים אחוזים ואינטבלטורה בסדר דורי. בקבר I מוצגת אותה חזית אך עם פתחים, לצידם עמודים קורינתיים אחוזים. לראשונה מופיעים באותו מפלס שני סוגי עמודים בסדרים וגדלים שונים. זוהי בשורת הבארוק הקלאסי שיפרוץ בתקופה הרומית בעוצמה. מטרת העיטור האדריכלי – לעטר. לכן אפשר להניח שהבארוק הקלאסי מקורו באלכסנדריה.

*בית הקברות אנפושי, היפוגאום II – ציור שמחקה בנית אבן, דגמי שחמט ובהט על עורקיו (המייחדים אותו כמינרל). גם מופיע לראשונה גמלון מקושט.

*ניאה-פאפוס, קפריסין – קבר חצוב תת-קרקעי, עשוי לפי המתכונת האלכסנדרונית, עם חצר פריסטיליות דורית.