חייל המשרת בצבא, בשירות סדיר או בשירות קבע, מקבל מענה רפואי מן המערכת הרפואית הצבאית בלבד, מערכת הנפרדת מן המערכת הרפואית הציבורית, האזרחית. אולם, בדומה לה, גם למערכת הרפואית הצבאית יש חובת זהירות כלפי החיילים ועליה לדאוג לבריאותם ולהימנע מגרימת נזק. עליה לוודא כי החיילים מקבלים טיפול רפואי מקצועי וראוי על ידי רופאים מוכשרים ומיומנים, הפועלים על פי נהלי עבודה וסטנדרט טיפול סביר. חובת הזהירות פירושה גם לדאוג כי בכל מקום בו נמצאים החיילים, תלונותיהם נשמעות וכי הם מופנים לרופאים מומחים בעת הצורך, לביצוע בדיקות ובירור רפואי.
בדומה למערכת האזרחית, גם מערכת הרפואה הצבאית, אינה חפה ממקרים של רשלנות רפואית, הנגרמים מסיבות שונות. כאשר חייל נפגע מטיפול רפואי רשלני, הוא אינו יכול להגיש תביעת פיצויים נגד המוסד הרפואי בבית משפט אזרחי, כפי שניתן לעשות במערכת הרפואית האזרחית. אולם, באפשרותו להגיש תביעה לקצין התגמולים ולקבל פיצויים על פי אחוזי הנכות שתקבע הוועדה הרפואית.
רשלנות רפואית בצבא – דוגמאות
הסיבות להתרחשותה של רשלנות רפואית במערכת האזרחית, מתקיימות גם במערכת הרפואה הצבאית, למשל: העדר אבחון או אבחון מאוחר של בעיה רפואית, אי הפניית חייל לבדיקות שוטפות, או לבדיקות נדרשות בשל תלונות מסוימות, פענוח לא נכון של בדיקה, העדר מעקב רפואי, אבחנה שגויה וכיו"ב.
מעבר לזאת, בצבא ישנו גורם נוסף, הבירוקרטיה, אשר פוגעת משמעותית ביעילותה של המערכת הרפואית. הסרבול הבירוקרטי, עלול לגרום לעיכוב בקבלת טיפול רפואי, בשגרה ואף בחירום, עיכוב אשר לעיתים, מוביל להחמרה במצב הבריאותי של החייל וגורם לנזקים פיזיים חמורים, שניתן היה למנוע אותם, לו היה החייל מקבל טיפול במועד.
הבדל נוסף וחשוב בין שתי המערכות, הוא האפשרות של המטופל במערכת הרפואית הציבורית, לבחור את הרופא המטפל בו ואף לפנות לרופא באופן פרטי. אפשרויות אלו, יכולות למנוע לעיתים, מקרים של רשלנות רפואית היות שהמטופל יכול לבחור רופא מומחה, בעל שם, אשר הסיכוי כי יתרשל במתן הטיפול, הוא קטן מאוד. המערכת הצבאית אינה מציעה אפשרויות אלו והחייל נתון להחלטתה הבלעדית של המערכת, היכן ייבדק ועל ידי מי.
הגשת תביעה וקבלת פיצויים
חייל בשירות סדיר, או בשירות קבע, אשר קיבל טיפול רפואי לקוי, אשר גרם לו לנזק, יכול להגיש תביעה לקצין התגמולים ולקבל פיצוי. ניתן להגיש את התביעה באופן עצמאי, אך מטבע הדברים, סיכויי הצלחת התביעה גדלים אם זו תוגש על ידי עורך דין המתמחה בתביעות רשלנות רפואית בצבא ונגד קצין התגמולים. עורך הדין יאסוף את כל התיעוד הרפואי של החייל: בדיקות, אבחנות, תרופות, צילומים וכיו"ב וידאג לחוות דעת של רופא מומחה, אשר תתמוך בטענה כי הטיפול הרפואי שקיבל החייל, היה רשלני ובלתי סביר והוא אשר גרם להחמרה במצבו, אשר לא הייתה מתרחשת לולא הטיפול הרפואי הלקוי שקיבל החייל.
ניתן גם לפנות לגוף מייעץ כדוגמת זכותי המסייע באיסוף המסמכים הרפואיים
על החייל התובע יהיה להוכיח כי הטיפול שניתן לו היה בלתי סביר ובעקבותיו, נגרם הנזק הפיזי ממנו סובל החייל. כמו כן, על החייל להוכיח כי הנזק גרם לפגיעה ביכולת התפקוד שלו, באופן זמני או קבוע. הכיר קצין התגמולים בפגיעת החייל, יופנה החייל לוועדה רפואית, אשר תקבע את אחוזי הנכות שלו ובהתאם, את סכום הפיצוי.