איך שלא תסתכלו על זה, קנדידה היא צרה צרורה. הפטרייה הזו נמצאת אמנם במעיים של כל אחד מאיתנו, כאשר במצב התקין נעשה ויסות ראוי של אוכלוסיית החיידקים שלה. הבעיה היא שבהרבה מאד מקרים, עקב מערכת חיסונית חלשה או סיבות אחרות, נוצרת בעיה בויסות הקנדידה.
הפטריה מביאה להתרבות החיידקים ה"רעים", לייצור רעלנים ולהרבה מאד סיבוכים לא נעימים: החל מדלקות או זיהומים באזורים שונים (למשל הנרתיק אצל האישה), דרך מחלות דוגמת פסוריאזיס או אסתמה ועד לבעיות בפוריות.
סיבוכי הקנדידה נפוצים הרבה יותר ממה שהיינו רוצים לצפות, כאשר על פי ההערכות אחד מכל שלושה אנשים במדינות המתועשות סובל מבעיה מסוימת הנובעת מקנדידה.
התמונה הופכת למורכבת יותר כאשר מתבוננים בכך שאת הקנדידה קשה מאד לזהות, על אחת כמה וכמה באופן עצמאי. אז איך בכל זאת אפשר לעשות את זה?
תסמינים של קנדידה
רשימת התסמינים המזוהים עם הקנדידה היא רחבה, כשהבעיה העיקרית נובעת מכך שחלק ניכר מהתסמינים האלה נחשב ל"כללי", ולכן עשוי להצביע באותה מידה על בעיות או מחלות אחרות.
איך תזהו לפי התסמינים?
- תחושות של יובש (בפה או בגרון), נזלות תכופות או לחצים באזור העיניים והאוזניים.
- מצב לקוי של העור, עם פטריות המופיעות מתחת לציפורניים, אקזמה או גירודים על גבי העור.
- כאבי ראש תכופים, שלא תמיד אפשר להסביר.
- פגיעה בקואורדינציה של האדם
- כאבים במפרקים
- חולשה של השרירים
- הופעת אלרגיות או דלקות חוזרות ונשנות, לשפעות, לסינוסיטיס ועוד.
- בעיות במערכת העיכול (גזים, נפיחויות, שלשולים ועוד).
- השפעה לרעה על המערכת העצבית של האדם, מה שבא לידי ביטוי בתסמינים אפשריים דוגמת לחצים, קשיים בריכוז, חרדות, שינויים דרסטיים במצב הרוח או הרגשות דכדוך.
- זיהומים פטרייתיים בשלפוחית השתן או בנרתיק
- תחושת צריבה בעת הטלת שתן, לתכיפות במתן שתן ועוד.
- רגישות יתר לחומרים שונים, לרבות כימיקלים, עשן, טבק, בשמים וכן הלאה.
- חשק מוגבר למאכלים מתוקים, במשקאות כוללים אלכוהול או אפילו ללחם.
אין כאן מדע מדויק, אבל ההמלצה הברורה היא שמי שסובל לפחות משישה תסמינים (בקרב נשים) או שמונה תסמינים (גברים) יפנה להמשך בדיקות לבירור הבעיה. יכול מאד להיות שהתסמינים האלה לא מצביעים בהכרח על קנדידה, אבל ברור שבתחום הזה עדיף להיזהר מאשר להצטער.
כך תאבחנו קנדידה
גם אם הרבה מהתסמינים שהובאו מעלה עשויים להעלות חשד לקנדידה, אי אפשר ללמוד על המחלה דרך התסמינים בלבד. אחוזי האבחון של הבדיקות האלה הם מקסימליים, ולכן חשוב לבצע אותן אם ישנו חשד ולו קל לבעיית הקנדידה.
הבדיקה הראשונה הרלוונטית היא בדיקת מעבדה מכוונת של הדם והמעיים, שתאפשר להבחין האם קיים זיהום פטרייתי. אופציה נפוצה אחרת היא לבצע בדיקת דם נקודתית, או לחלופין בדיקה מקומית שבאה לאתר קנדידה בעיקר באזור האוראלי או הווגינלי (בדיקה שידועה בתור "קנדידה טסט").
כמו הרבה דברים אחרים, גם כאן ההתמודדות עם הקנדידה הופכת למורכבת פחות כשמגלים את הבעיה בשלביה הראשונים, לפני שהיא מתפתח למימדי ענק ומשפיעה על איברים ומערכות שונים בגוף. לכן, מומלץ לא לקחת סיכונים, לחשוד בעת הופעת התסמינים ולגשת לאבחון מקצועי במצבים המצריכים זאת.
אם אתם מעוניינים לקרוא יותר על פטריית הקנדידה ולהבין איך לאבחן אותה באופן מקצועי יותר אתם יכולים לגשת לאתר המידע fgs.org.il ולקרוא על השיטות השונות לטיפול בקנדידה.
יכול להיות כי טיפול תרופתי יעזור לכם להעלים את הקנדידה אולם רבים מדווחים כי דווקא טיפולים אלטרנטיביים עזרו להם יותר טוב להתמודד עם הסימפטומים השונים שגורמת הקנדידה.