תיאוריות העוסקות בנושאים של קריסה:

 

ככלל, ישנן שתי גישות תיאורטיות שרווחות היום בספרות שעוסקות בהשפעת האקלים על קריסה.

גישה אחת פותחה על ידי ג'ארד דיימונד, והיא עוסקת באיך חברות בוחרות לקרוס או להצליח. בעיניי דיימונד, הכל נתון תמיד להחלטה של בני אדם. אסונות אקולוגיים יכולים לגרום לקריסה של תרבויות, ולתהליכי הקריסה הללו קודמות תקופות ארוכות שבהן החברות מתנהגות באופן לא רציונלי ומנצלות את המשאבים שלהן עד דק. לפי דיימונד, לכל חברה יש את האפשרות להצליח או ליפול, הרשות נתונה. ההחלטה עצמה נתונה בידי המנהיגים. במידה והמנהיגים יחליטו לפעול באופן רציונלי, תוך ניצול זהיר ונבון של המשאבים, החברה תמשיך להתקיים. במידה ויתקבלו החלטות לא רציונליות,  והמאשבים העומדים לרשות החברה יחוסלו, החברה תקרוס.

דיימונד מתאר שבע ציביליזציות שלא שרדו, שעברו קריסה. לפי דיימונד, במידה והחברות הללו היו מתייחסות למשאבים בצורה נבונה יותר, הן היו שורדות. כולן ציביליזציות "איים", שספק אם ניתן להקיש מהן על התנהגות של תרבויות של ציביליזציות מפותחות. השוואה נכונה יותר עשויה להיות עם אוכלוסיות מבודדות של בעלי חיים שחיים באקוסיסטמות מסוימות מבלי יכולת להדר או לקלוט הגירה, לשנות את זהותם ואת דתם.

לתיאוריה של דיימונד אין הוכחה ממשית, אך היא הפכה למקובלת בשל כישרון הכתיבה של דיימונד, ובשל האמירה הפוליטית החזקה שעומדת מאחוריה (יכולתה של ההנהגה להשפיע מהותית על גורלה של חברה).

הגישה השנייה היא גישת ה-Resilience, והיא הגישה המקובלת בעשור האחרון. המושג Resilience מתאר 'עמידות', את היכולת של אנשים להתמודד עם שינויים בסביבתם. לפי אסכולה זו, תופעת הקריסה המוחלטת של חברה אינה קיימת, וחברות נעות בין Resilience לשבירות. תיתכן קריסה במקומות מבודדים וסגורים ביותר, אך לא באיזורים שמאפשרים תנועה והגירה. הקריסה של ציביליזציה לפי תיאוריה זו היא אירוע כל כך נדיר שיש להתייחס אליו כאל הכללה גסה.

בקורס זה נעסוק בגישה לפיה קריסות מוחלטות של חברות אינן מתרחשות, אך אין להתעלם לחלוטין ממושג הקריסה. הגישה בה נעסוק דוגלת בכך שאקלים בתקופות קדם מודרניות השפיע על בני האדם. הזמינות של מים ומזון משפיעים על בני האדם. עד להמצאת המכונה, בהיעדר מים – על בני האדם לנדוד ולזוז. לכן, תקופות של התייבשות משפיעות על בני האדם ויובילו להגירתו. מיעוט גשם ובצורות יובילו למחסור במזון וגם הם יובילו להגירתן של חברות.

בקורס זה נטען כי ישנן תקופות (הנעות בין 150 שנה במקרים של משבר ל-600 שנה בתקופות של שפע), שבהן משתנה התמונה האקלימית החיצונית, תמונת המזון והמים הזמינים לבני האדם, ואלו משפיעים על התנהגותם של אנשים – על גודלם של יישובים, על צורת המשטר. בצורה זו הם יוצרים תרבויות של שפע או תרבויות של מחסור.

במסגרת הקורס ניקח את גישתו של לאמב, נעשה שימוש בהיסטוריה, ארכיאולוגיה ובטקסטים שמעידים ישירות על שינויי אקלים על מנת להוכיח את השפעתם של שינויים אלו על מהלך ההיסטוריה. במהלך הקורס נתרכז בשלוש תקופות עיקריות: (1) תקופת החום הימי-בינמיית; (2) תקופת הקרח הקטנה; (3) התקופה הרומית.

 

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

איתור רטיבות

רטיבות בדירה. ממה היא יכולה להיגרם? ולמה בכלל צריך לאתר אותה?   מאיפה המים מגיעים? ובכן, יש מים שיכולים להיכנס לדירה. יכול להיות שהם מגיעים

קר עוד

קונסטרוקטור מומלץ

  קונסטרוקטור הוא זה שתומך בעבודות בנייה משמעותיות. בין אם זה הוספת מרפסת, או בניית ווילה. קונסטרוקטור, יכול להשפיע עד מאוד על תהליך העבודה, ועל

קר עוד

כמה עולה מודד מוסמך

  מודד מוסמך הוא זה שלמד כמה דברים, ועבר הכשרות. כמו לדוגמה, מדעי הגאודזיה בטכניון, כמו גם קיבל הסכמה ממרכז המיפוי בישראל. יתרה מכך, מודד

קר עוד

מה זה ביקורת מבנים

ביקורת מבנים, יכולה לעזור לגלות ליקויי בנייה. ישנים ליקויי בנייה בעלי משמעות נמוכה, גבוהה או קוסמטית. ליקויי בנייה, הם אלו הקשורים לאי עמידה בתקני הבניה

קר עוד