תיאוריות העוסקות בנושאים של קריסה:

 

ככלל, ישנן שתי גישות תיאורטיות שרווחות היום בספרות שעוסקות בהשפעת האקלים על קריסה.

גישה אחת פותחה על ידי ג'ארד דיימונד, והיא עוסקת באיך חברות בוחרות לקרוס או להצליח. בעיניי דיימונד, הכל נתון תמיד להחלטה של בני אדם. אסונות אקולוגיים יכולים לגרום לקריסה של תרבויות, ולתהליכי הקריסה הללו קודמות תקופות ארוכות שבהן החברות מתנהגות באופן לא רציונלי ומנצלות את המשאבים שלהן עד דק. לפי דיימונד, לכל חברה יש את האפשרות להצליח או ליפול, הרשות נתונה. ההחלטה עצמה נתונה בידי המנהיגים. במידה והמנהיגים יחליטו לפעול באופן רציונלי, תוך ניצול זהיר ונבון של המשאבים, החברה תמשיך להתקיים. במידה ויתקבלו החלטות לא רציונליות,  והמאשבים העומדים לרשות החברה יחוסלו, החברה תקרוס.

דיימונד מתאר שבע ציביליזציות שלא שרדו, שעברו קריסה. לפי דיימונד, במידה והחברות הללו היו מתייחסות למשאבים בצורה נבונה יותר, הן היו שורדות. כולן ציביליזציות "איים", שספק אם ניתן להקיש מהן על התנהגות של תרבויות של ציביליזציות מפותחות. השוואה נכונה יותר עשויה להיות עם אוכלוסיות מבודדות של בעלי חיים שחיים באקוסיסטמות מסוימות מבלי יכולת להדר או לקלוט הגירה, לשנות את זהותם ואת דתם.

לתיאוריה של דיימונד אין הוכחה ממשית, אך היא הפכה למקובלת בשל כישרון הכתיבה של דיימונד, ובשל האמירה הפוליטית החזקה שעומדת מאחוריה (יכולתה של ההנהגה להשפיע מהותית על גורלה של חברה).

הגישה השנייה היא גישת ה-Resilience, והיא הגישה המקובלת בעשור האחרון. המושג Resilience מתאר 'עמידות', את היכולת של אנשים להתמודד עם שינויים בסביבתם. לפי אסכולה זו, תופעת הקריסה המוחלטת של חברה אינה קיימת, וחברות נעות בין Resilience לשבירות. תיתכן קריסה במקומות מבודדים וסגורים ביותר, אך לא באיזורים שמאפשרים תנועה והגירה. הקריסה של ציביליזציה לפי תיאוריה זו היא אירוע כל כך נדיר שיש להתייחס אליו כאל הכללה גסה.

בקורס זה נעסוק בגישה לפיה קריסות מוחלטות של חברות אינן מתרחשות, אך אין להתעלם לחלוטין ממושג הקריסה. הגישה בה נעסוק דוגלת בכך שאקלים בתקופות קדם מודרניות השפיע על בני האדם. הזמינות של מים ומזון משפיעים על בני האדם. עד להמצאת המכונה, בהיעדר מים – על בני האדם לנדוד ולזוז. לכן, תקופות של התייבשות משפיעות על בני האדם ויובילו להגירתו. מיעוט גשם ובצורות יובילו למחסור במזון וגם הם יובילו להגירתן של חברות.

בקורס זה נטען כי ישנן תקופות (הנעות בין 150 שנה במקרים של משבר ל-600 שנה בתקופות של שפע), שבהן משתנה התמונה האקלימית החיצונית, תמונת המזון והמים הזמינים לבני האדם, ואלו משפיעים על התנהגותם של אנשים – על גודלם של יישובים, על צורת המשטר. בצורה זו הם יוצרים תרבויות של שפע או תרבויות של מחסור.

במסגרת הקורס ניקח את גישתו של לאמב, נעשה שימוש בהיסטוריה, ארכיאולוגיה ובטקסטים שמעידים ישירות על שינויי אקלים על מנת להוכיח את השפעתם של שינויים אלו על מהלך ההיסטוריה. במהלך הקורס נתרכז בשלוש תקופות עיקריות: (1) תקופת החום הימי-בינמיית; (2) תקופת הקרח הקטנה; (3) התקופה הרומית.

 

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

בלוג
191natan@gmail.com

סטודנטים במכללות בכל הארץ

סטודנטים במכללות  צעירים רבים לאחר שירות צבאי מחפשים את דרכם באזרחות. יש כאלו שניגשים להכוונה תעסוקתית כיוון שהם מעוניינים למצוא את המקצוע שהוא הנכון עבורם

קר עוד
כדאי לדעת
191natan@gmail.com

חול לחתולים – מה החול שתרצו?

חול לחתולים הוא חלק בלתי נפרד מגידול חתול בית. החול מאפשר לחתול לעשות את צרכיו לפי טבעו בתנאים ביתיים. במחלקת החול לחתולים ניתן לגלות מגוון

קר עוד
בלוג
191natan@gmail.com

מסמכים משפטיים בגיל מבוגר

מסמכים משפטיים  בגיל מבוגר אנשים מבינים את ההשלכות של גילם ואת העובדה שהעתיד אינו ידוע ולכן רבים מהם מכינים בסיוע של עורך דין מסמכים משפטיים

קר עוד
כדאי לדעת
191natan@gmail.com

למה חובה לבטח את העסק?

בניגוד לרכבים, אשר חובה לבטח על פי חוק, בתי עסק לא נדרשים לרכוש אף פוליסה, או לדאוג לשום כיסוי. עם זאת, כאשר מנסים לדמיין תרחישים

קר עוד