שינויי אקלים וכל שינוי סביבתי יכולים לשמש כזרז לתהליכים חברתיים של המשך הארוך

שינויי אקלים וכל שינוי סביבתי יכולים לשמש כזרז לתהליכים חברתיים של המשך הארוך. תהליכים של המשך הבינוני (צירופי מקרים שנמשכים עשרות שנים עד מאה וחמישים שנה, ובינהם שינויי אקלים או שינויים סביבתיים) יכולים להאיץ תהליכים של משך ארוך, ולהוביל אותם אל נקודת האל-חזור.

כדוגמא, ניתן התהליך של המרת דת – תהליך של המשך הארוך, על רקע של תהליך אקלימי בן המשך הבינוני. בנוסף טענו כי האסלמיזציה, תהליך של המרת דת בן המשך הארוך, הגיעה לשיאה על רקע המשבר האקלימי של המאה ה-11. הטענה הזו הוצגה על ידי ריצ'ארד בולייט, והמרצה מסכים עמה.

(!) חשוב – הטענה היא לא שהאקלים גרם לאסלמיזציה. הטענה היא שהאקלים הוביל לתהליכים בני המשך הבינוני – רעב, פלישות זרות, ועוד – שהאיצו את האסלאמיזציה.

מהם השחקנים של המשך הבינוני שמתערבים בתהליכי המשך הארוך?

(1) תוצאות ישירות של שינוי אקלים – רעב, בצורות, מגיפות וירידה דמוגרפית. פוגעים בכלל האוכלוסיה, בדגש על אוכלוסיה חלשה.

(2) המרת דת בכפייה.

(3) פגיעה דיפרנצאלית במיעוטים על ידי נוודים. לדוגמא, הסלג'וקים, התחילו לפגוע באופן דיפרנציאלי באוכלוסיות נוצריות, ולא באוכלוסיה המוסלמית.

(4) רדיפת מיעוטים, הרס כנסיות, מנזרים ובתי כנסת.

(5) הגירה של אליטות אל מחות לגבולות האיזור הנפגע. מי שיכול להרשות לעצמו לעזוב, עוזב.

(6) הגירה אל תוך האיזור – מטעמי דחיקה (קבוצות חלשות), או מטעמי רצון להשתלב באיזור (קבוצות חזקות).

הסלג'וקים, למשל, שהיו רועי בהמות שהגיעו מארץ טוראן, ראו את פרס פורחת תחת שלטון האסלאם, החליטו להצטרף ולחבור אל השליטים המוסלמים. הסלג'וקים שלחו למושל אחת הערים המוסלמיות שליחים בבקשה לקבל מורי דת בכדי שיוכלו ללמוד את רזי האסלאם (התיאור הזה נלקח מטקסט של מתיאו מאדיסה). שבט אחר, שכלל עשרת אלפים אוהלים, הגיע מכיוון קשגר והתאסלם בשנת 1043. אבן אלאת'יר מתאר את האירוע, ומספר כי המתסאלמים החדשים היו נוודים למחצה. לאחר שהתאסלמו הם התפזרו בכל האיזור מכיוון שכל איזור יכול היה להכיל רק 1000 אוהלים מהם. אלו דוגמאות לכניסה של קבוצות חזקות לתוך האיזור הפגוע.

את תהליך המרת הדת ניתן לחלק למספר מרכיבים:

(1) רכיב אישי; (2) קבוצות המאמצות את הדת החדשה (אסלאמיזציה וכריסטיאניזציה); (3) תהליכים סטטיסטיים ומרחביים – הם הדבר העיקרי שהופך רוב למיעוט ומיעוט לרוב. הם יכולים להיות תוצאה של ילודה דיפרנציאלית, ובאים לידי ביטוי במרחב הגיאוגרפי;

כל התהליכים ללו באים לידי ביטוי במרחב הגיאוגרפי, וכל אחד מהם יכול להיות גורם מאיץ בתהליך האסלום של קבוצת אתנית או איזור. המרצה טוען כי המשבר האקלימי של המאה ה-11 היה שחקן חשוב בתאוצת התהליכים הללו.

מסקנות מפרק הקריסה והמשברים של הקורס:

(1) פעמים רבות חזרנו על השאלות הבאות: מהם האורך והעוצמה הדרושים של אסונות אקלימיים על מנת להוביל לקריסה? האם הזמן הארוך, הזמן הקצר או המשך הבינוני חשובים? מהי יכולת העמידות של אוכלוסיה אנושית? כמה שנים של בצורת אוכלוסיה אנושית יכולה לשאת לפני שהתוצאות מתחילות להשפיע באופן ציביליזיציוני?

לטענת המרצה, משברים הם דברים שמתרחשים במשך הבינוני –בסקאלה של 100-150 שנים, ולאתר אירועים מחזוריים. קנה המידה שעליו מתבוננים הוא חשוב. בתוך תקופה של 100 שנים יכולות להתקיים תקופות טובות ורעות.

(2) השיח הגלובאלי מרדד את כל הדיון האקלימי. הדיון באירועים בצורה גלובאלית משטיח אירועים שונים ואנומליות נקודתיות.

(3) מה חשוב יותר, השינוי בממוצע, או תופעות אנומליות?

לטענת המרצה, השינוי בממוצע וההתייחסות הגלובאלית מרדדים את הדיון ומביאה אותו למקומות אפוקליפטיים. במהלך הקורס הראינו את חשיבות האנומליות של הקור והמשקעים. האם לעלייה הדרגתית בחום הממוצע או בקור הממוצע הן בעלות חשיבות? הראנו כי בארץ ישראל, לעלייה בחום הממוצע יש השפעה על הביומסה, על מעיינות וכד'. כלומר, גם לעלייה הממוצעת יש חשיבות.

(4) התחלנו את הקורס בדיון על עמידות לעומת קריסה, שבריריות. מתי ניתן לדבר על עמידות? מה מקום השבריריות? במהלך הקורס עברנו מדיון דיכוטומי על קריסה ועמידות לדיון שעוסק במושג אחר – מושג השבריריות. חברות לא מגיעות בדרך כלל לקריסה מוחלטת. בנוסף, הן גם לא עמידות לחלוטין – הן אינן חוזרות לסטטוס קודם לאחר משברים קשים. מושג השבריריות בא להחליף את המושגים הקיצוניים של עמידות וקריסה. התרבויות שמושפעות משינויי אקלים הן תרבויות שמופיעות על רצועה מבייג'ינג במזרח ועד איטליה במערב. הרצועה הזו מכונה איזור השבריריות.

(5) כל האירועים בהם עסקנו במסגרת הקורס הם מנקודת מבט אירופוצנטרית. גם לאחר שמערב הים התיכון קורס, מזרח הים התיכון ממשיך לפרוח עוד מאות רבות של שנים. הגישות האירופוצנטריות מתעלמות מהפריחה הזו. אם אנחנו מעוניינים להבין את ההתרחשויות באירופה של אותם ימים, עלינו להבין מה קורה במזרח התיכון.  נשאלת השאלה – היכן מסתיים המזרח? מהם גבולות התחום שאנחנו צריכים להתייחס אליו?

(6) האם ייתכן שרומא שקעה בכמה פאזות? לטענת המרצה, רומא שקעה במאה ה-5, בזמן תקופות הברברים, היו לה תקופות דעיכה נוספות, כאשר הדעיכה הסופית חלה במאה ה-11.

(7) מהו כיוון השינוי מתוך האיזור ומחוצה לו? ישנם שלושה מודלים שמנסים לענות על השאלה הזו. ישנו מודל לפיו נוודים אינם זזים ללא גורם הדוחף אותם לעשות כן. המרצה טוען כי זה המודל הנכון בעיניו. ישנו מודל לפיו הנדידה היא כתוצאה מהשפע. תחת שפע, האוכלוסיה משגשגת, אין די מקום לכל האנשים, ומתחילה נדידה. ישנו מודל נוסף, לפיו מנהיג כריזמטי מאחד את שבטי הנוודים, ומוביל אותם לנדוד. לטענת המרצה, חברת נוודים היא לא חברה מורכבת, ולכן יש צורך בטריגר לדחיקתם. הם נדחקים החוצה מסביבתם. חברות מורכבות יותר, לעומת זאת (הנורמנים, למשל) נדחקות פנימה – בעקבות העושר, בעקבות השגשוג.

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

איתור רטיבות

רטיבות בדירה. ממה היא יכולה להיגרם? ולמה בכלל צריך לאתר אותה?   מאיפה המים מגיעים? ובכן, יש מים שיכולים להיכנס לדירה. יכול להיות שהם מגיעים

קר עוד

קונסטרוקטור מומלץ

  קונסטרוקטור הוא זה שתומך בעבודות בנייה משמעותיות. בין אם זה הוספת מרפסת, או בניית ווילה. קונסטרוקטור, יכול להשפיע עד מאוד על תהליך העבודה, ועל

קר עוד

כמה עולה מודד מוסמך

  מודד מוסמך הוא זה שלמד כמה דברים, ועבר הכשרות. כמו לדוגמה, מדעי הגאודזיה בטכניון, כמו גם קיבל הסכמה ממרכז המיפוי בישראל. יתרה מכך, מודד

קר עוד

מה זה ביקורת מבנים

ביקורת מבנים, יכולה לעזור לגלות ליקויי בנייה. ישנים ליקויי בנייה בעלי משמעות נמוכה, גבוהה או קוסמטית. ליקויי בנייה, הם אלו הקשורים לאי עמידה בתקני הבניה

קר עוד