אמות המים יכולות לשמש כמכוון

המאגרים התת קרקעיים הגדולים נועדו לשמור על עודפי מים למשך כל השנה. דוגמא למאגר תת קרקעי שכזה היא הבזיליקה ציסטרנה, בריכת מים שנבנתה בקונסטנטינופוליס במאה השישית לספירה. בזיליקה מפוארת נהרסה על מנת להקים מאגר תת קרקעי. מדוע הוקם המאגר? האקוודוקט שסיפק את קונסטנטינופוליס לא הזרים מים במהלך חודשי הקיץ. על מנת שלא לבזבז מים במהלך החורף ובכדי לספק את העיר, נאגרו עודפי המים. מאגרי מים תת קרקעיים כאלו היו נפוצים מאוד בירושלים הקדומה (בעיקר באיזור הר הבית).

מה למדנו עד כאן?

ניתן היה למלא את כל מאגרי המים של ירושלים, החיצוניים והתת קרקעיים ממי הגשמים בלבד, אך המאגרים הללו היו יכולים לספק את הצרכים הבסיסיים של אוכלוסייה מצומצמת. קיום של עיר גדולה, וקיום של אוכלוסייה בורגנית היה מותנה בהספקת מים ממקור חיצוני במשך חודשי הקיץ. לחלופין, במידה והמקורות שמזינים את אמות המים מתייבשים בקיץ, יש להקים מאגרים תת קרקעיים יקרים שאגרו את העודפים של אמות המים בזמן זרימתן.

ביהדות, שמחת בית השואבה נקבעה לסוף הקיץ (שמיני עצרת, סוכות). היהודים שקבעו את הרגלים במועדים כאלו, ככל הנראה לא הכירו מצב או אפשרות בהם אמות המים מתייבשות בקיץ. לפיכך, אנשים שחיו בירושלים בימי בית שני ככל הנראה לא הכירו מצב בו אמות המים מתייבשות בסוף הקיץ.לטענת המרצה, אמות המים יכולות לשמש כמכוון (פרוקסי) לכמות המים שזורמת מהמעיינות בתקופות שונות. מדובר במכוון ארכיאולוגי.

שני העשורים האחרונים בהם אנו חייהם מהווים תקופה של יובש יחסי – בצורת מצטברת. לא מדובר בבצורת מזעזעת, אך מדובר בכזו שנמשכת מספר שנים.  מה קרה בירושלים של ימינו בין השנים 2004 (שנה גשומה) ל-2011? אנחנו רואים התייבשות של המעיינות באיזור ההר כמעט כליל לאורך השנים הללו. כמעט אף אחד מהמעיינות לא שפע מים בסוף הקיץ, בינהם גם המעיינות שהזינו את אמות המים של ירושלים העתיקה.

אנחנו רואים ירידה בכמות המים במעיינות בהרי ירושלים במשך 7 שנים יבשות, ובמקביל אנחנו עדים לירידה בביומסה באיזורים נוספים בארץ (התייבשות בנגב, למשל). במידה ואדם כפרי (קדום) היה חי בסמוך למעיין שנמצא בתהליך של התייבשות והיה תלוי בו לפרנסתו, היה לו קשה מאוד להתקיים. אדם שכזה צפוי לקום וללכת, לחפש אחר מקום טוב יותר להתקיים בו. האם פירוש הדבר שאין צורך בקטסטרופה על מנת שתתקיים נטישה? ייתכן מאוד שכן.

האם סדרה של בצורות יכולה לגרום לירידה יישובית משמעותית? לא ידוע. המרצה טוען שהוא חושב שכן. השאלות המרכזיות כאן הן ברמת עוצמת הבצורת ומשכה. כמה זמן האירוע צריך להימשך על מנת שנראה ביטוי שלו בירידה ביישוב?  ניתן לשאול גם שאלה הפוכה – מה גודל האנומליה החיובית על מנת לקבל תקופה של שפע?

כאשר מקדסי מבקר בירושלים במאה העשירית לספירה, הוא מדבר על כך שהעיר מכילה כמות רבה של מים, בורות תת קרקעיים ובריכות פתוחות. במקביל הוא מציין מי מעיינות שנאספים בשתי בריכות גדולות מחוץ לעיר, שמהן תעלה מביאה אל המים אל תוך העיר. כאשר נאצר ח'סרו מבקר בירושלים במאה ה-11, הוא אינו מתאר שפע של מים כמו קודמו. נוסף על כך, מתיאורי הצלבנים, שכבשו את ירושלים בשנת 1099, עולה כי לירושלים לא מגיעים מים ממקור חיצוני. היא מסופקת על ידי מעט מי גשמים, וחסרים בה מים עד מאוד. בריכת השילוח מתוארת כקילוח דק של מים. ירושלים הצלבנית הייתה עיר קטנה באופן יחסי.

מה קרה לירושלים?

נטען כי בין השנים 985-1099, ככל הנראה בסביבות 1050, חלו בצורות קשות בירושלים ובסביבתה, ואמות המים מובילות מי המעיינות חדלו מלתפקד. ההסבר הנפוץ להעלמות אמות המים מהנוף העירוני הוא שמיומנות השלטון הדרושה לתחזוקה ולתיקון של אמות המים נעלמה עם היעלם התקופה הקלאסית. אמת המים הגדולה של ירושלים (שמובילה מי מעיינות) תחודש רק בשנת 1327, על ידי מוסלמים. בשנה זו, משתנה מחדש גודלה ומעמדה של ירושלים – נפתחים בה בתי מרחץ, נבנות בה שכונות חדשות. שינויים קלים יחסית בכמות המים השנתית שיורדת יכולה להוביל לתקופה של מחסור.

במאה ה-11, התייבשו גם אמות המים של רומא. ארגון גדול ומורכב תחזק את האקוודוקטים, אך כאשר ארגון זה נעלם, ניטשות אמות המים של רומא. חלק ניכר מרומא ניטש לאחר הפסקת הזרימה של האקוודוקטים. העיר רומא מצטמצמת מגבולותיה האימפריאליים לאיזור פיתול הטיבר, שנהנה מאמת מים אחת שהמשיכה לזרום גם במהלך המאה ה-11 (צמצום של כ-30-40% משטחה הקודם). במאות ה-12-13 רומא מגיעה לשיא קוטנה. במהלך המאה ה-13 היא נמצאת בסדר גודל הערים הקטנות-בינוניות של איטליה. התהליך הזה מתקיים גם בערים נוספות שנמצאות מדרום לרומא. המרצה טוען כי הדעיכה הזו נובעת בחלקה מהתייבשות האקוודוקטים. ייתכן כי מדובר בצירוף מקרים. לא ניתן להוכיח כי אין זה כך.

בהרצאות הקודמות הזכרנו כיצד הנורמנים משחררים את האפיפיור השבוי ברומא, ותוך כדי כך עורכים מסע הרס בן שלושה ימים ברומא. האם ייתכן כי האיזורים הנטושים אותם אנחנו מסבירים על ידי אותו מסע הרס ניטשו דווקא כתוצאה מהצטמצמות אמות המים?

 

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

כדאי לדעת
191natan@gmail.com

למה חובה לבטח את העסק?

בניגוד לרכבים, אשר חובה לבטח על פי חוק, בתי עסק לא נדרשים לרכוש אף פוליסה, או לדאוג לשום כיסוי. עם זאת, כאשר מנסים לדמיין תרחישים

קר עוד
בלוג
191natan@gmail.com

כל היתרונות של סורגים שקופים

סורגים שקופים הפכו לטרנד פופולרי במיוחד בשנים האחרונות. אנשים רבים שמעוניינים באבטחה והגנה מקסימלית אך לא רוצים להרגיש "כלואים" ולא להצליח להנות מחלונות פתוחים לרווחה

קר עוד

כמה עולה כתר?

  כתרים דנטליים נחשבים בשנים האחרונות לפתרונות מעולים להשבת המראה האסתטי והתפקוד התקין של שן פגועה. הם מסייעים להחזיר את השיניים הבריאות ולשפר את החיוך

קר עוד