אולמות מקורים

 

היוונים התקשו להתמודד עם מפתחים גדולים, עד להופעת הבטון בתקופה הרומית. הקירוי נעשה בקורות עץ, שהגביל את הבניה בשל גודלן וכושר נשיאתן. כדי להקל את הלחץ השתמשו בשיטה המשולשת – Triangular Trust. כדי להגדיל מבנים, הארכיטקטים היווניים האריכו אותו אך ללא הרחבה. במקרה של הרחבה, נוספו תמיכות של עמודים וארקדות שהגבילו את שדה הראיה. רק בסוף המאה ה-5 לפסה"נ, הארכיטקטים היווניים העיזו להרחיב את המפתחים בין העמודים.

בולטריה –  בית המועצה היווני, שימש לאסיפות מועצת העיר. מבנה מלבני או חצי עגול, מדורג ומתכנס פנימה.

*פריינה – חלק מהמושבים נבנו על הסלע, חלקם הורמו מלאכותית.

 

מגדלים

על הדרמטיות הארכיטקטונית של התקופה אפשר ללמוד מכמה מגדלים.

*הפארוס באלכסנדריה – תוכנן במאה ה-3 לפסה"נ עבור תלמי II, נחשב לאחד מפלאי העולם העתיק. לא שרד המבנה אך נמצאו תיאורים היסטוריים רבים על אודותיו וכן תיאורים אומנותיים. לפארוס היו שלוש קומות, ראשונה רבועה, שניה מתומנת, שלישית עגולה ובסופו בערה אש. במבנה שולבה אמנות מצרית ויוונית.

*המקדש של טפוזיריס מגנה במצרים – דוגמה בודדת לאינטגרציה בין העולם היווני והמצרי. מקדש יווני בסדר דורי עם כרכוב מצרי, מוקף חומה ושער בסגנון מצרי. לפני המתחם עמד מגדל בצורת הפארוס מאלכסנדריה.

*מגדל הרוחות באתונה – סוף התקופה ההלניסטית, 50~ לפסה"נ. מגדל שעון מתומן בעל מאפיינים הלניסטיים. על כל דופן היה שעון שמש ובחלקן העליון גילופי גרמי הרוחות. על ראש המגדל היה טריטון שהצביע על כיוון הרוח ובתוך המבנה שעון מים.

 

בתי מעיין (נימפיאה)

בממלכות ההלניסטיות גדלה שכיחותן של המזרקות הציבוריות. חלקן היו בורות מים מוקפים ומקורים, כמו בדלוס. לעתים היו בבתי מגורים. הקירוי, לרוב באיטליה, נעשה בקשתות וקמרונות.

*רודוס – התגלתה מזרקה ציבורית מקופת אומנות וכותרות דוריות.

 

מהאויקוס לבזיליאה – אחוזות וארמונות בעולם ההלניסטי

הבית היווני הקלאסי היה בית חצר פריסטילי. הבתים ההלניסטיים לרוב המשיכו את מסורת הבניה, אך אי השוויון החברתי התבטא בתופעה הגדלה של בניית ארמונות ווילות. ברוב הבתים היתה חצר פריסטילית, סביבה אזורים נפרדים לגברים ולנשים. החדר הגדול ביותר היה האנדרון, שם נערך הסימפוזיון. לעתים בין החצר וחדרי הנשים הפריד מזדרון הפאסטאס.

מבנה הבתים בתקופה היוונית הקלאסית היה שוויוני, הבתים הגדולים ביותר היו פי שתיים מהקטנים ותו לא. להבדיל, בתקופה ההלניסטית, נבנו וילות גדולות יותר ובעיקר גדלו חדרי האנדון אשר צופו בפסיפסי חלוקים. הארמונות החלו לצוץ במחצית השניה של המאה ה-4 לפסה"נ והלאה. כמו כן, בתי התקופה ההלניסטית היו דרמטיים ומפוארים יותר והתייחסו לנוף שסביבם, בניגוד לבית היווני שהתכנס פנימה.

*ארמון הקיץ בוורגינה – העיר מזוהה עם בירת מקדוניה הקדומה (לפני פלה). הארמון נבנה במחצית השניה של המאה ה-4 לפסה"נ ושימש את מלכי מקדוניה. הארמון הורכב משני אגפים: האגף הראשי – כניסה ממזרח דרך מסדרון רחב שהוביל חצר פריסטילית גדולה. בצידו הדרומי של הבנין מרפסת גדולה ממנה תצפית לים. הקולונודה המזרחית של החצר, לפי ויטרוביוס, היתה גבוהה יותר כיוון שהאגף המזרחי היה בן שתי קומות. בצד המערבי של האגף, חדרים ענקיים מרוצפים שיש ושוליים מוגבהים. אלה היו שלושה אנדרון גדולים, אשר קירויים היווה אתגר. ככל הנראה הקירוי נעשה בשיטה המשולשת. בארמון זה נרצח פיליפוס, אביו של אלכסנדר.

*הארמון המלכותי בפלה – עיר זו היתה בירת מקדוניה אחרי ורגינה. הארמון גדול בנוי על שתי טרסות עם תצפית לעיר. נבנה תוך 150 שנה, במאות ה-3-4 לפסה"נ. כלל ארבע חצרות פריסטיליות, הדרומיות היו החצרות הרשמיות, מרצפות פסיפסי חלוקים גיאומטריים. פלטפורמה מוגבהת צפתה אל העיר מדרום. מסדרונות אורך ורוחב קישרו בין חלקי הארמון. אחד החדרים היה בנוי בצורת פרסה אם אפסיס. חדר הכס גדול במיוחד, עוטר פסיפסי חלוקים גיאומטריים.

*הוילה בגבעת קסטרו בסאמוס – בשולי הגבעה, במקום אסטרטגי עם תצפית למרכז, נבנתה הוילה. היא המשיכה לשמש בתקופה הרומית את קיסרי רומא כאשר ביקרו באי ועד למאה ה-6 לספירה. המבנה כלל שתי חצרות פריסטיליות, הדרומית שמשה בחלקה הדרומי מרפסת תצפית למפרץ.

פרגמון – המבנה הטופוגרפי של העיר אפשר בניה על שטח מצומצם, לכן ארמונות V ו-IV הם קטנים יחסית, אך מבנה החצר הפריסטילית מופיע גם אצלם.

 

בתי סוחרים

דלוס – שתי דוגמאות מרשימות של בתי סוחרים בעיר שהיתה מרכז מסחרי חשוב בראשית התקופה הרומית ביוון. גם בבתי הסוחרים מופיעה החצר הפריסטילית עם חדרי אנדרון ומרפסת הפונה לנוף. סטוקו צבוע המחקה חלקים חיצוניים של מבנה מונומנטאלי השתמר, כמו אבני בניין, אורתוסטטים וקומת גלריה עם עמודים אחוזים. לראשונה מפועים בתי הדירות הקהילתיים בדלוס – אלמנט המעיד על מצוקת דיור גוברת והולכת, כמו בערים הרומאיות.

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

איתור רטיבות

רטיבות בדירה. ממה היא יכולה להיגרם? ולמה בכלל צריך לאתר אותה?   מאיפה המים מגיעים? ובכן, יש מים שיכולים להיכנס לדירה. יכול להיות שהם מגיעים

קר עוד

קונסטרוקטור מומלץ

  קונסטרוקטור הוא זה שתומך בעבודות בנייה משמעותיות. בין אם זה הוספת מרפסת, או בניית ווילה. קונסטרוקטור, יכול להשפיע עד מאוד על תהליך העבודה, ועל

קר עוד

כמה עולה מודד מוסמך

  מודד מוסמך הוא זה שלמד כמה דברים, ועבר הכשרות. כמו לדוגמה, מדעי הגאודזיה בטכניון, כמו גם קיבל הסכמה ממרכז המיפוי בישראל. יתרה מכך, מודד

קר עוד

מה זה ביקורת מבנים

ביקורת מבנים, יכולה לעזור לגלות ליקויי בנייה. ישנים ליקויי בנייה בעלי משמעות נמוכה, גבוהה או קוסמטית. ליקויי בנייה, הם אלו הקשורים לאי עמידה בתקני הבניה

קר עוד