המדריך המלא: לקראת תביעה נגד רשלנות בהריון או בלידה

במסגרת תביעת רשלנות רפואית בהריון או בלידה צריך להוכיח שהאישה קיבלה טיפול רפואי שאינו עומד בסטנדרטים הנדרשים, ובעקבותיו נגרם לה נזק. כמו כן יש להוכיח קשר סיבתי בין המעשה הרשלני או המחדל והנזק שנגרם, למתן הטיפול. הפיצויים שנפסקים הם בהתאם להוכחת הנזק.

תביעות של רשלנות בלידה מתייחסות להתנהלות רשלנית בלידה, שיקול דעת לקוי לגבי שיטת הלידה, אי זיהוי מצוקה עוברית שעלול לגרום לנזק מוחי ליילוד, הסתבכות בהוצאת העובר  (פרע כתפיים) שעלולה לגרום לשיתוק בגפיים, וכולי.

תביעות בעילה של רשלנות בהריון מתייחסות למצב בו נולד תינוק שסובל ממום או ממחלה גנטית, כתוצאה מאי זיהוי בבדיקות אולטראסאונד, אי הפניית האישה לבצע בדיקות אולטראסאונד מתקדמות, או בדיקות גנטיות. במסגרת התביעה יטען כי האישה החמיצה את האפשרות לבחור בין המשך ההיריון או הפסקתו, מאחר ולא ידעה אודות המום של העובר.

אם את חושבת שהרופא המטפל לא הפנה אותה לבדיקות אולטראסאונד מתקדמות, או לבדיקות גנטיות, ולא הציע לך גם בדיקות שאינן בסל הבריאות, וכתוצאה נמנעה האפשרות לשלול מומים מולדים בעובר, יתכן קיימת עילה להגשת תביעת רשלנות בהריון. אם לא קיבלת הסברים לגבי תוצאות הבדיקות, או  מידע שלם לגבי בדיקות שעלייך לעבור ומשמעותן, ונגרם נזק עקב כך, יתכן וקיימת עילה להגשת תביעת רשלנות בהריון

אם את חושדת שבזמן הלידה הרופא לא התנהל כראוי, לא מנע מצוקה עוברית, לא בחר בשיטת הלידה המתאימה, לא היה מיומן בלידה מכשירנית, לא העבירו אותך לניתוח קיסרי במועד, וכולי, ועקב כך נגרם נזק, יתכן וקיימת עילה להגשת תביעת רשלנות בלידה.

הגשת תביעה כאשר יש חשד לרשלנות בהריון או בלידה

מסמכים רפואיים

כאשר יש חשש שארעה רשלנות בלידה או בהריון צריך לדאוג ללקט את החומר הרפואי שנוגע למקרה, לאסוף את כל הניירת והמסמכים הרפואיים שקשורים לבדיקות בהריון, תוצאות בדיקות, סיכומי מעקב בהריון,  ו/או להליך הלידה, עצמו וכן פרטים הנוגעים לכל המעורבים בהליך הלידה או ההיריון. כדאי לעשות תרשומת של תאריכים ובדיקות שבוצעו בזמן ההיריון ו/או של השתלשלות האירועים בחדר הלידה.

לפי חוק זכויות החולה האישה זכאית לקבל את התיק הרפואי שלה על כל המסמכים שבו. המסמכים חשובים כדי  לדעת אם יש לתביעה סיכוי, כדי לגבש עילת תביעה, וכדי להוכיח את התביעה. כך המועד של גילוי המום חשוב מאוד לגיבוש עילת התביעה.

איסוף קבלות

חשוב לשחזר ולאסוף  את כל הקבלות שקשורות להוצאות כמו שכר מטפלים, נסיעות לטיפולים ולבדיקות, תרופות, עזרת צד ג', תלושי שכר לפני תקופת ההיריון ואחריה, וכולי.

התיישנות

חשוב לשים לב לא לעבור את מועד ההתיישנות שכן אחרת התביעה תידחה.

הורים יכולים להגיש תביעת רשלנות רפואית בלידה עד 7 שנים מאירוע הלידה. הקטין שנפגע ממעשה הרשלנות בלידה יכול להגיש תביעה עד לגיל 25 (7 שנים אחרי גיל 18).

הורים יכולים להגיש תביעת רשלנות בהריון עד 7 שנים מההיריון.

עם זאת כדאי לא להתמהמה בהגשת התביעה, שכן הדבר עלול לפגום באיסוף הראיות, ובזמינות ואיתור הנתבעים.

מינוי עורך דין

כאשר עולה חשד לרשלנות בהריון או בלידה, חשוב מאוד לאתר בהקדם עורך דין שמומחה בתחום תביעות רשלנות רפואית, ואשר יסכים לייצג. לעורך הדין צריך לפנות עם כל החומר הרפואי והמסמכים שיש בידייך, כדי שיבדוק את סיכויי  התביעה.

מומחה רפואי

בתביעת רשלנות רפואית תוגש חוות דעת מומחה במצורף לתביעה. צריך לבחור מומחה מתאים ובעל ניסיון בתחום ההיריון והלידה שיוכל לכתוב חוות דעת רפואית שתוגש לבית המשפט, ויוכל ולהיחקר עליה במסגרת הליך ההוכחות.

המומחה חייב להיות בעל ניסיון וידע בתחום הספציפי, למשל לטענה לגבי מום שלא התגלה באולטרא סאונד יש צורך בחוות דעת מומחה באולטראסאונד. לגבי התנהלות לא תקינה של לידת מכשירים שגרמה לנזק יש צורך בחוות דעת של מומחה שתחום מומחיותו הוא בלידה מכשירנית.

בדיקת עלות מול תועלת ונסיונות לפשרה

בכל הליך משפטי חשוב תמיד לבדוק סיכונים מול וסיכויים. מאחר והגשת התביעה כרוכה בהוצאות רבות (אגרות, שכ"ט עו"ד, שכ"ט המומחה הרפואי, וכולי) כדאי לפעמים לנסות להגיע לפשרה עם הנתבעים, כדי להבטיח את תשלום הפיצוי בהקדם, ובמקום להסתכן בהליך משפטי  ארוך שתוצאתו לא ידועה.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

המדריך שיעזור לכם לצאת מהדיכאון – עצות שימושיות למי שמרגיש שקצת קשה לו