מדריך טיפול בטחורים ופיסורה

תוכן עניינים

 טחורים ופיסורה הינם שתי תופעות אשר מורידות באופן משמעותי את איכות החיים ועלולות לגרום לסבל רב לסובלים מהם. טחורים הם למעשה כלי דם מוגדלים ורחבים אשר יוצאים מפי הטבעת עקב גורמים שונים, בעוד שפיסורה היא סדק הנוצר בפי הטבעת. הן הטחורים והן פיסורה יתבטאו בדימום ו/או בכאבים בעת היציאה. הטיפולים השונים יותאמו באופן ספציפי על פי מידת החומרה ותסמיני התופעה. שיטת הטיפול תיקח בחשבון את גילו של המטופל, מצבו הבריאותי ומידת הסבל עליו הוא מתלונן.

טחורים, על פי רוב, יופיעו בגילאי 20-40, במיוחד אצל נשים לאחר לידה. כמו כן, הם יופיעו במצבי עצירות שונים, כאשר המאמץ ייתן את אותותיו ביציאת הטחורים אל מעבר לפי הטבעת. פיסורה עלולה לקרות בכל גיל, גם בתינוקות. הסברה היא כי שתי התופעות נגרמות מתזונה לקויה ודלת סיבים, ניתוחים באזור זה וסיבות אתניות וגנטיות. אי מתן טיפול בדרגות חומרה מתקדמות של טחורים ופיסורה עלולות לפגוע ברמת ההמוגלובין והתפתחות אנמיה, עקב דימומים חזקים. מעבר לכך, עלולות להיגרם באזור מורסות ודלקות אשר יחמירו את הכאב ויצריכו טיפול נוסף כמו ניקוז ומתן אנטיביוטיקה. קשישים רבים סובלים מטחורים להרחבה בנושא זה – טחורים בגיל הזהב

 הטיפול בטחורים על פי דרגות החומרה השונות

טיפול בטחורים בדרך השמרנית יינתן בדרגות הקלות של הטחורים. פעמים רבות, הטחורים בשלב הראשון והשני לא ייצאו החוצה מפי הטבעת, אולם יגרמו לאי נוחות וכאבים. הטיפול יתמקד בתזונה בריאה יותר עשירה בסיבים ובשתייה רבה, במטרה לגרום ליציאות רכות. במקרה שטיפול זה נמצא כלא יעיל, יהיה צורך בקשירת הטחורים בגומיות. במהלך הטיפול שואבים את כלי הדם החוצה, קושרים בגומייה ויוצרים דלקת מקומית אשר תירפא באמצעות צלקת. פעולה זו נמצאת יעילה ואינה כרוכה בכאבים או בצורך בהרדמה.

טחורים פנימיים יכולים להיות מטופלים באמצעות תפירה (THD), כאשר המצב הבריאותי הינו טוב. שיטה זו מתבצעת תחת הרדמה בחדר ניתוח. כיום, מומלץ טיפול בלייזר או אינפרא אדום, אשר יכול אף הוא להסיר את הטחורים, ללא תופעות לוואי או סיבוכים רבים. שיטות נוספות הינן: ריפוי בחשמל, הרחבת שריר פי הטבעת, והטרשה. ניתוח מלא לכריתת טחורים יתבצע כאשר הטחורים הינם חיצוניים, לא ניתנים לחזרה ומדממים מאד. ניתוח זה מבוצע אף הוא תחת הרדמה ומלווה בכאבים ותקופת החלמה ארוכה יחסית.

 הטיפול המוצעים לפיסורה

הטיפול השמרני בפיסורה הינו מעקב אחר התפתחותה. פעמים רבות, הפיסורה נרפאת מעצמה לאחר מספר שבועות, כתוצאה ממעבר לתזונה מאוזנת אשר שומרת על יציאות רכות. במקרים מסוימים, יומלץ למטופל למרוח משחה נוספת בכדי לא לפגוע באופן חמור יותר באזור פי הטבעת. משחות אלו יוכלו אף לשכך את הכאבים הנלווים לתופעה זו. כאשר הפיסורה חודרת ופוגעת בסוגר, היא עלולה לא להירפא מעצמה מכיוון שזרימת החמצן לאזור מופרעת. במקרה שכזה יהיה צורך לטפל באחת מהשיטות המוצעות, על פי המלצת הרופא.

משחות כמו ניפדיפין או הזרקת בוטלינום יוכלו לסייע בהרפיית שריר הסוגר, באופן מקומי. הרפיית השריר תגרום לזרימת חמצן טובה יותר, אשר תוכל לסייע בריפוי הפצע.

כאשר שיטות אלה לא יניבו תוצאות, יהיה צורך בשיטות טיפול כירורגיות. קיימים שני סוגי ניתוחים לטיפול בפיסורה. האחד, מאפשר לחתוך באופן עדין ומינימלי את הסוגר הפנימי, כך שהשריר נרפה והכאבים חולפים באופן מיידי. ניתוח מסוג שני הינו ניתוח הנחשב גדול ומורכב יותר, ובו נוהגים לחתוך את אזור הפיסורה ולשחזר לאחר מכן את האיזור. הסכנה בניתוח זה היא פגיעה בסוגר הפנימי. ניתוח זה נעשה באופן נדיר ושמור למקרים של אנשים מבוגרים במיוחד.

מידע נוסף: טחורים באתר בריאות האישה

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים