ילדים רבים, ועל אחת כמה וכמה תינוקות, סובלים מכאבי בטן. הבעיה היא שהתקשורת עימם היא בעייתית ולרוב גם כמעט בלתי קיימת – מה שמביא לכך שילדים עד גיל מסוים לא יוכלו להגיד להוריהם שהבטן שלהם כואבת. במצב הזה תפקיד האבחון העיקרי, עוד לפני שחושבים על להגיע לרופא, נמצא אצל ההורים.
את כאב הבטן אי אפשר למדוד בצורה כמותית (להבדיל למשל מחום הגוף של הילד), אבל יש מספר דרכים אצל הילד שעשויים להצביע על כאבי הבטן.
כאבי גזים אצל תינוקות
הדבר הראשון שאתם צריכים לזכור הוא שהגיל של הילד משפיע על סוג הכאבים, עוצמתם וגם דרכי האבחון שלהם. זה מתחיל עם גיל הינקות ועם הגזים המאפיינים אותו כל כך, גזים הנובעים מהתכווצות יתר של המעי. הכאבים האלה אמורים ללוות את התינוק עד גיל שלושה-ארבעה חודשים, כשבהיעדר תסמינים אחרים – למשל אי עלייה במשקל או הקאות – הכאבים לא אמורים להיות סיבה לדאגה.
בכל זאת, כן חשוב לזהות אותם כדי לדעת מתי הילד סובל מבעיה ומתי ההורים צריכים לסייע לו (למשל הרמה על הידיים, שימוש בטיפות ייעודיות, עיסויים וכן הלאה). הסימן הראשון הוא תינוק שהיה רגוע אבל התחיל פתאום לבכות ללא סיבה: תינוק שאכל, שהחיתול שלו נקי ושעשה את הגרעפס המיוחל.
אם התינוק מתאמץ, מזיז את רגליו או מקפל אותן זהו סימן מחשיד נוסף. ההורה יכול לגעת בבטן של התינוק, כשדרגת הקושי שלה מעידה בסבירות לא קטנה על גזים המתחוללים מתחת לפני השטח: בטן קשה היא סימן די מובהק לכאבי בטן בכלל וגזים בפרט, כך שמישוש שלה יכול לספק לכם תשובות להרבה מאד שאלות.
כאבי בטן בקרב הילדים הגדולים יותר
גם כאשר התינוק הופך לילד "גדול" יותר, ולאחר שהמערכת העיכול שלו מתפתחת, הוא עלול לסבול מכאבי בטן בדרגות חומרה שונות. בין הסיבות לכאבים האלה ניתן למנות עצירות התנהגותית כחלק מהגמילה בחידושים (התינוק חושש לעשות את צרכיו ונוצרת עצירות), מחלות וזיהומים, רגישות שמתגלה אצל הילד למזון, טפילים התוקפים את המעיים שלו, ביטויים ראשונים של מחלת הצליאק ועוד. עקב הסבירות הלא קטנה לכאבי בטן, ההורים צריכים להיות עם האצבע על הדופק ולשים לב היטב להתנהגות הילד.
עם השנים יכולת התקשורת של הילד משתפרת. כאשר הוא יכול לדבר, הוא מן הסתם יוכל לדווח על כאבים או על תחושות לא נעימות אחרות שהוא חש. התפקיד של ההורים במקרה הזה הוא לקחת כל תלונה בשיא הרצינות ולשים לב לתסמינים אחרים שמופיעים אצל הילד: כאבי ראש, בחילות, הקאות וכן הלאה. כאשר יכולת התקשורת של הילד לוקה בחסר, צריך לשים לב לכל אותם סימנים של חוסר נוחות המופיעים אצלו: התכווצות של הפנים, בכי, חוסר תקשורת ללא סיבה מוגדרת עם ההורים וכן הלאה.
מחלות המאפיינות את בני גיל ההתבגרות
בני נוער המגיעים לגיל ההתבגרות סובלים אף הם מכאבים, כאשר הסיבות הנפוצות הן קלקולי קיבה (לא כולם מקפידים בגיל זה על היגיינה) או מחלות מעי דלקתיות. במקרה הזה ניתן להמתין מספר שעות כדי לבדוק האם הכאבים נעלמים, כן לשים לב לתסמינים אחרים המזוהים עם מחלות המעי הדלקתיות: שלשולים (שעלולים להיות דמיים), פגיעה בתיאבון, הפחתה במשקל, עייפות, כאבי מפרקים וכן הלאה. תסמינים מהסוג הזה, יחד עם כאבים עזים או ממושכים "מדי", צריכים להדליק נורות אזהרה אצל ההורים. רצוי לבצע בדיקת דם ובדיקות אבחון אחרות בהקדם האפשרי.