בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את חלקה הארי של תביעתה של עובדת בכל הקשור לטענתה כאילו פוטרה עקב הריונה ומשכך, אף חייבה בתשלום הוצאות משפט בסכום של 15,000 ₪ למעסיקתה.
העובדת אשר עבדה בחברה כ – 5 חודשים בלבד, ניסתה להטיל את הסיבה לפיטוריה על הריונה ועל התעמרות מצד מעסיקיה בעברה תוך שימוש בהוראות חוק שונות ממש מכל הבא ליד, אך בית הדין דחה את כל טענותיה בהקשר זה וקבע כי פיטוריה נעשו כדין ואף למעלה מכך.
באדיבות אתר הפורומים המשפטיים https://www.lawforums.co.il/
עבדה כ – 5 חודשים עד שהוחלט לפטרה
העובדת עבדה בחברה כמנהלת אדמיניסטרטיבית ועוזרת אישית למנכ"ל החברה במשך כ – 5 חודשים, עד המועד בו הוחלט לפטרה בשל סיבות מקצועיות בלבד, כאשר ממש בסמוך למועד בו התחילה לעבוד בחברה, כבר הודיעה לנציגת החברה כי הינה מצויה בחודשי היריון ראשונים.
לאחר כ – 4 חודשים החליטה החברה על פיטורי העובדת משיקולים מקצועיים ובין היתר נטען נגדה, כי דיווחה באופן כוזב על שעות עבודה, השתמשה בכרטיס האשראי של החברה ללא היתר ואף שחררה עובדים מהמשמרת ללא אישור.
מאותו המועד בו הוחלט על פיטורי העובדת ובמשך כשלושה שבועות, "רדפה" החברה אחר העובדת בניסיון לבצע שימוע כדין והנפיקה לפחות ארבעה(!) זימונים לשימוע כאשר בכל פעם התחמקה העובדת בתואנות כאלה ואחרות עד אשר בוצע השימוע בהיעדרה והוחלט על מועד סיום עבודתה.
העובדת הגישה תביעה המבוססת על אפליה בשל הריונה
העובדת הגישה תביעה כנגד החברה כאשר רוב רובה של תביעתה קשור לפיטורין שלא כדין (לכאורה) בשל הריונה וכך טענה, בין היתר, העובדת:
- כי פוטרה שלא כדין בתקופת ההיריון (בתקופה המוגנת בה אסור היה לחברה לפטרה).
- כי הינה זכאית לפיצוי בשל אפלייתה בשל הריונה.
- כי הינה זכאית לפיצוי בגין התעמרות, התנכלות ועוגמת נפש מצד מעסיקיה.
- כי זכאית לפיצוי שכן פוטרה ללא שימוע (כך ממש!).
- כי זכאית לפיצוי בשל פגיעה בשמה הטוב.
נפסק – פיטורי העובדת היו כדין!
בית הדין דחה את כל טענות העובדת (למעט טענות מינוריות בדבר הפרשי שכר ושעות נוספות), חייבה בהוצאות משפט בסכום של 15,000 ₪ וקבע כי:
- העובדת לא השלימה כלל 6 חודשי עבודה בחברה אשר היו יכולים לזכות אותה בהגנות מכוח חוק עבודת נשים והיא אף לא הצליחה להוכיח את טענתה, כי החברה פיטרה אותה בסמוך ל – 6 חודשים בכדי "לעקוף" את החוק.
- העובדת לא הצליחה להוכיח כי פוטרה ממניעים שאינם מקצועיים הקשורים עם הריונה והוכח דווקא כי, השיקולים היו מקצועיים גרידא וכי העובדת לא מילאה תפקידה כראוי ואף לאחר שמעסיקיה נתנו לה הזדמנות נוספת.
- החברה הראתה כי העובדת פעלה בדרכי מרמה בחברה ודיווחה דיווחים כוזבים אשר הסבו לה נזקים רבים.
- החברה הוכיחה ובאופן חד משמעי כי זימון לשימוע נשלח מספר פעמים והעובדת הייתה זו אשר התחמקה שוב ושוב מלהגיע לשימוע ומשכך, ברור כי אין היא זכאית לקבלת פיצוי בגין שימוע בוצע בהיעדרה בשל התנהלותה שלה בלבד!
- העובדת לא הוכיחה כי מי ממעסיקיה התעמר בה או הוציא דיבתה רעה.
דיני העבודה משופעים בהוראות חוק אשר כל תכליתן הינה הגנה על נשים בכלל ועל נשים הריוניות בפרט על מנת למנוע אפליה מובנית וזה לכשעצמו מצב מבורך.
אך מאחר וידוע הוא כי ישנם מצבים בהם נשים מנסות לנצל מצב זה לרעה ואף "לבנות" תכנית פעולה של ממש בכדי להתעשר שלא כדין על חשבון מעסיקיהן, לא ייתן בית הדין יד לכך ויטיל סנקציות היכן שנדרש.
לקריאת פסק הדין המלא ראו: 12517-05-18.
לשאלות ותשובות בנושאי דיני עבודה כנסו לפורום דיני עבודה.