עריכת צוואה היא אחת המטלות הפחות נעימות בחיים. לא פשוט לחשוב עוד בחיינו איך היינו רוצים לחלק את רכושנו לאחר לכתנו מן העולם הזה, אבל לפעמים עריכת צוואה יכולה למנוע מריבות, סכסוכים ואי הבנות, ולהבהיר לכל יורשינו הפוטנציאלים את רצוננו המדויק.
מי צריך לערוך צוואה?
החוק הישראלי מתיר לכל אדם לערוך צוואה, אם הוא מבקש לחלק את עזבונו שלא באופן שקבע החוק. במקרה שנפטר אינו מותיר אחריו צוואה החוק קובע כי עזבונו יתחלק בין שארי בשרו – בן/ת זוג והצאצאים, ובהעדר אלה – הורי המנוח וצאצאיהם. קטינים אינם יכולים לערוך צוואה, אולם אם צוואה נערכה על ידי אדם בזמן שהיה קטין, היא תהיה תקפה אם בעת שהלך לעולמו כבר לא היה קטין.
האם חייבים להיעזר בעורך דין כדי לערוך צוואה?
כל אדם רשאי לערוך צוואה, ואינו חייב להיעזר בעורך דין, או בכל אדם אחר, לשם כך. עם זאת, מכיוון שעריכת צוואה כוללת אלמנטים טכניים רבים, מומלץ להיעזר בעורך דין או במשפטן, כדי להימנע מפגמים טכניים או צורניים שעלולים להתגלות רק לאחר פטירתו של עורך הצוואה.
כיצד עורכים צוואה?
על פי החוק בישראל, ניתן לערוך צוואה ב-4 דרכים:
- כתב יד – עורך הצוואה כותב אותה בכתב ידו, חותם עליה, ומציין בכתב ידו את התאריך שבה נערכה. צוואה כזו אינה צריכה להיעשות בפני עדים או בפני עורך דין.
- עדים – צוואה בכתב או בדפוס, הכוללת תאריך, שעורך הצוואה חותם עליה בנוכחות שני עדים, שחותמים גם הם על הצוואה בעת עריכתה. אחד העדים יכול להיות עורך דין, אבל זו אינה חובה.
- צוואה בפני רשות – צוואה, בעל פה או בכתב, שמוגשת או נאמרת לשופט, הרשם לענייני ירושה, חבר בית דין דתי או נוטריון. אם מדובר בצוואה בעל פה, בסופה יש להקריא אותה לעורך הצוואה, ולצרף אליה הצהרה, חתימה של נציג הרשות ואישור על מועד עריכת הצוואה וזהותו של עורך הצוואה.
- בעל פה – אם עורך הצוואה נמצא על ערש דווי, ואינו יכול לערוך צוואה בכתב, הוא יכול למסור את הצוואה בעל פה לשני עדים (שמבינים את שפתו), והם בתורם יעלו אותה על הכתב כזכרון דברים, שיכלול גם את התאריך ואת הנסיבות שבהן נערכה. את זכרון הדברים יש למסור לרשם לענייני ירושה, ואם עורך הצוואה עדיין נמצא בחיים חודש לאחר שנערכה, היא מתבטלת אוטומטית.
האם כל אדם יכול לשמש עד לעריכת צוואה?
כל אדם שנחשב כשיר משפטית יכול לשמש עד לעריכת צוואה, למעט אנשים המוזכרים בצוואה כיורשיו של עורך הצוואה.
מה צריכה לכלול צוואה?
- בתחילת הצוואה יש לציין את המילה "צוואה", ואת התאריך שבו היא נערכה.
- מי ערך את הצוואה – שם מלא, כתובת ומספר ת"ז.
- היורשים – שם מלא של כל אחד מהם, כתובת, ופרטים נוספים כדי שבבוא היום ניתן יהיה לזהות אותם בוודאות.
- חלוקת הרכוש – באופן מפורט ככל האפשר – גם את כל הנכסים שהצוואה כוללת, וגם את החלוקה שלהם בין היורשים.
- חתימה של עורך הצוואה, ואם נערכה בפני עדים – גם של העדים.