אחת ההתחייבויות שנוטל הבעל על עצמו כלפי אשתו, בעת שהם באים בברית הנישואין, הינה ההתחייבות הכלכלית. לאורך כל תקופת נישואי הזוג, מחוייב הבעל לתשלום מזונותיה של אשתו, וזאת בעוד הם גרים תחת קורת גג אחת.
הסמכות לדון בנושא מזונות האישה ניתנה לשתי ערכאות אפשריות, העוסקות בנושאי דיני משפחה בישראל – בית הדין הרבני או לחלופין בית המשפט לענייני משפחה. יש לציין כי שתי הערכאות אינן דומות באופי פסיקתן, כאשר בית הדין הרבני לעיתים נוטה להיטיב עם הגבר, בעוד בית המשפט נוטה להתייחס לשני הצדדים באופן שווה.
שימוש בדמי מזונות אישה הפכו בשנים האחרונות לאחת הדרכים הנפוצות לחייב סרבן גט להעניק גט לאשתו. באמצעות קביעת דמי מזונות חודשיים לאישה מפעילים לחץ כלכלי על הבעל. הבסיס לרעיון זה נובע מהטיעון שסירוב הגט מונע למעשה מהאישה להתקדם בחייה ולהינשא מחדש.
מתי זכאית האישה למזונות?
כל עוד אישה מתגוררת עם בעלה תחת אותה קורת גג, היא זכאית למזונותיה. אם עזב הבעל את הבית, הזכאות למזונות נשארת כל אימת שהאישה נותרה בדירתם המשותפת.
עם זאת, על פי הדין העברי, כאשר האישה היא זו שעוזבת את הבית, וללא סיבה מוצדקת (בין הסיבות המוצדקות ניתן למנות לדוגמה אלימות במשפחה), היא עלולה להפסיד את זכאותה למזונות. כיום הגברים מודעים לזכויותיהם לאחר הגירושין ועומדים על כך בבתי המשפט.
מקרים נוספים בהם לא תהיה זכאית האישה למזונות, הינם בין היתר מקרים של בגידה (מצד האישה בבעלה), אי קיום יחסי אישות, התנכרות והשפלה מצד האישה.
מזונות לאישה עובדת
במקרה בו האישה עובדת ומתפרנסת, אמור שכרה בדרך כלל להספיק עבור צרכיה. במקרה זה, אם תגיש האישה תביעה למזונות, עליה להציג את כלל הנתונים בדבר הכנסותיה. הנתונים יישקלו על ידי בית המשפט בעת שיקבע את שיעור מזונותיה.
במקרה בו שכרה של האישה אינו מספיק לכל צרכיה, ייתכן כי בית המשפט יפסוק כי על הבעל לספק את החלק החסר. כמו כן, אישה שאינה עובדת אך מסוגלת לעשות כן, ייטה בית המשפט (וכך נהוג במיוחד בשנים האחרונות) להפחית את פוטנציאל ההשתכרות שלה מדמי המזונות.
אולי יעניין אותך גם:
מדריך הפלה יזומה – זה מה שאת צריכה לדעת על ועדה להפסקת הריון