צדק מושג במחלוקת

6    מושג במחלוקת, הוא מושג שאנו  יודעים  מהו. צדק  הוא  כיצד

מתחלקת הנגישות לטובים. אבל לכל קונספט (מושג) יש קונספט שונים (תפיסות שונות

כיצד צריך למלא את התוכן של המושג.) .7 האם זה צודק שבגלל שכוכב טלוויזיה הוא מבוקש הוא יקבל פי 40 מעובד סוציאלי? האם המדינה צריכה להתערב כאן, ולעשות צדק חברתי או לא. כמו למשל ב,2011 לאחר המחאה

החברתית הוגבל השכר של עובדי בנקים.

.8  -1980 הספר "החופש לבחור-" שם מילטון פרידמן טוען נגד התערבות של המדינה בכלכלה.

יש לו מספר סוגים של טיעונים:

א. אחד הוא הפטתיות במחשבה שהמדינה יכולה לעשות משהו צודק יותר.

ב. לא צודק להתערב.

 

מספר ציטוטים מהספר:

 

• "ברור שמי שגדלו במשפחות אמידות ומי שלומדים בבתי ספר טובים הם בעלי יתרון

על אחרים."

• "ברור שמי שירש הוא בעל יתרון"
• "ברור שמי שבעל כישורים – יש לו יתרון"
• "אבל האם זה אומר שצריך לשנות את המצב"?
• "החיים לא הוגנים. קל להתפתות ולהאמין שהממשלה תוכל לתקן את מה שחולל

הטבע. אבל חשוב להכיר בכך שכולנו יוצאים נשכרים מאי הגינות זאת." -טמונים בו

שני העקרונות שהימין הכלכלי מקדם בנוגע להאם צריך לעשות חלוקה מחדש.

.9 טענת הימין הכלכלי:

 

א. המדינה לא באמת יכולה לתקן- חוקים, עסקנים פוליטיים, המדינה לאו דווקא יודעת כיצד לעשות זאת. הידע שיש לשרים ולמשרדי המדינה איננו עדיף על הידע בשוק

שלאורו נוצרה החלוקה (מן ידע מופשט, יד נעלמה, מנגנון היוצר חלוקה.) ב.   השוואה היא מלאכותית וטפשית down -levelling נציג 3 חלוקות למשל (של מטבע

כל שהוא: 30-30-30 80-80-80; ,30-40-80; ברור שכולם יעדיפו, .80-80-80 אך בפועל, יש אפשרות של 30-30-30 או .30-40-80 התופעה down" ,"levelling לטענת הימין הכלכלי, שאם לא נראה לי שיש צורך בהשוואה, זה דומה להוצאת עין למישהו שיש לו

שתי עיניים מאחר ויש כאלה עם עין אחת. ג. גם לא כדאי לתקן – החברה יוצאת נשכרת מאי שוויון ומהיתרונות של המוכשרים והעשירים- לא צודק. יש לאלה שטוענים כך גם אינטרסים מאחר והטוענים הם בעלי

היתרון. החברה נשכרת מכך בנוסף,

.a עשירים- למשל כאשר אדם מתעשר, הוא קונה קצת יותר (נוסע יותר לחו"ל, קונה בגדים יפים יותר) וכך אנחנו כחברה מרוויחים יותר וגם הוא אולי חושב שכדאי להשקיע לו את הכסף, וכך הוא מקים מפעל למשל, (נניח של גרביים ואז מעסיק עובדים, ומחיר הגרביים יורד והחברה מרוויחה.) אך כאשר הוא מתחיל להרוויח בסכומים גדולים יותר, הוא מתחיל להשקיע בשביל להגדיל את הונו וההנאה מהעושר לעומת אחרים. אנשים כאלה בדרך כלל נהיים יותר עשירים אך לא בטוח שהם ישקיעו זאת בחברה. כלומר, אנו לעיתים יוצאים

נשכרים יותר מהעשירים, אך לא לאורך זמן. .b מוכשרים- מובילי פרויקטים, פיתוח והמצאות, סופרים, במאים, מוזיקאים מוכשרים. ולא היינו רוצים לדכא אותם בשם השוויון. לעיתים בשל כך אנו

מחמיצים אנשים בשל ההנחה שיש מוכשרים ופחות מוכשרים.

ד.    הנחה: פעילות כלכלית היא פועל יוצא של תמריץ אגואיסטי של רווח- אל תצפה שאדם

ייתן כמה שעות, או ישקיע את הונו אם הוא לא מצפה לרווח או סיכוי לרווח.

ה. כך יש צמיחה. ו.    כולנו יוצאים נשכרים מהצמיחה כי העוגה גדילה. אנשים משקיעים, מייצרים, וכך

העוגה גדלה ויש מרוויחים.

הויכוח- האמנם כולם נהנים מהצמיחה, ובאיזו מידה? ואם לא, האם צריך לשנות משהו?

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג: אחד האתגרים הוא חלוקת פירות הצמיחה כך שעוד מגזרים

ייהנו מהצמיחה.

.11 השמאל הכלכלי:

א. כי תהליך הייצור הוא תהליך משותף, שבו העשירים יכולים להתפרנס בעבודות מעשירות  ומעניינות  משום שבינתיים מישהו אופה לחם, מתקן צנרת, מנקה הרחובות, מלמד את הילדים. הכלכלה איננה סיפור של גיבורים, גיבור שהרוויח

הון, בשתי ידיו ובעשר אצבעותיו, הוא עשה זאת כי מישהו בינתיים טיפל לו בבית,

אם הוא היה צריך ללמד את ילדיו מתמטיקה הוא לא היה יכל לעשות סטראט אפ. כלומר הכלכלה היא פרויקט משותף ולכן זה לא בסדר שיש גיבורים שמרוויחים

יותר.