לסטווים היה תפקיד חשוב בתקופה ההלניסטית. מדובר במבנה פשוט, מצדו האחד קיר ומצדו השני עמודים חופשיים. הסטווים הראשונים קשורים למתחמים מקודשים אך בסוף התקופה הקלאסית (מאה 5 לפסה"נ) מופיעים סטווים גם במקומות אחרים. מבנה הסטיו אינו אחיד, הוא כולל 3-2 סטראות עמודים ולעתים אפילו 7-6 סטראות ששובצו במבנה עצמאי. לעתים בחלק הפנימי יש חנויות או משרדים ואין סטראות ולעתים נבנו סטראות משני צדי הקיר. הסטיו נבנה בצורות שונות למשל בצורת L ו-ח'.
*האגורה של אתונה:
הסטואה המצוירת – עוטרה פרסקאות בעלות הקשר דתי וכמו כן תיאור קרב מרתון. סטואה זאוס – נבנתה על פלטפורמה מוגבהת, עם חנויות ומשרדים. אגפים בולטים בקצוות עם חזיתות בעלי גמלון.
הסטיו הדרומי – נבנה במאה ה-5 לפסה"נ, נועד למשתאות של נכבדי העיר ואורחיהם.
סטואה זאוס השפיעה על המלכים המקדונים אשר ניסו לחקות את סגנונה:
*הסטיו של אנטיגונוס בדלוס – מחקה את סטיו האגפים, אורכו 120 מטרים.
*האגורה של פריינה – שלהי המאה ה-4 לפסה"נ, סטיו בצורת ח', תחם את האגורה ויצר ככר שוק.
*פראכורה – סטיו בעל שתי קומות בצורת L, מאה 4 לפסה"נ.
*סטואה אטלוס, אתונה – נבנה בידי אטלוס II מלך פרגמון, מחצית השניה של המאה ה-2 לפסה"נ, מתחם סגור בעל שתי קומות, שוחזר במלואו.
למרות שהתפתחה מגמת תיחום האגורה, כמעט ואין עדויות על תכנונה, בניגוד לפורום הרומי.
תיאטראות
ההתפתחויות הטכנולוגיות של התקופה ההלניסטית אפשרו בניית מונומנטים, לרבות תיאטראות. התיאטרון כמוסד הגיע לשיאו בכל הקשור למחזות כבר במאה ה-5 לפסה"נ. אך המבנה עצמו התגבש רק החל מהמאה ה-4 לפסה"נ ולתוך התקופה ההלניסטית.
- אורקסטרה: רחבה ששימשה את הכהנים הבכירים ועשירי העיר.
- סקנה: מבנה סגור מאחורי השחקנים, שימש להחלפת תלבושות ואחסנום.
הצפיה בהצגות נעשתה בעמידה והן הציגו לרוב מחזות דת כחלק מהחגיגות הדתיות. מבנה התיאטרון התגבש במאה ה-4 לפסה"נ אך חלה ירידה בסוגה בשל התערערות האמונה. הדבר הוביל להצגת מחזות בנושאים חילוניים מובהקים כגון בעיות כלכלית, גורליות, זוגיות ועוד. בידור המוני הפך למטרת ההצגות והדבר הצריך בנית מבנה קבע עם מושבים:
- קוילה – מושבי הצופים
- סקנה – למבנה הסגור נוספו במה ועיטורים ולעתים נוסף סקנה נוסף, בעיקר פורטיקו שכונה 'פרה-סקנה'.
*מגלופוליס – מול מבנה התיאטרון, חַסר הבמה, היה בולטריון שנועד לאסיפות הברית הארכדית. יתכן שעל קיר הבולטריון נתלתה התפאורה.
*תיאטרון דיוניסוס באתונה – המקום שימש להעלאת מחזות מסוף המאה ה-6 לפסה"נ, אך מבנה האבן נבנה רק בשנת 325 לפסה"נ. כמו כן נבנה סקנה מאבן. המבנה היה בעל שלושה פתחים, דרכו עברו השחקנים והחליפו תלבושות. מצדי הסקנה היו שני אגפים דמויי אכסדרה, שהגדירו את תחום הבמה.
בשלב השני, בראשית המאה ה-2 לפסה"נ, נוספה במת עץ ומושבי שיש לנכבדי העיר באורקסטרה. קודם לכן, היו שם רקדנים ומקהלה. לבמה היו שתי קומות עמודים ובין העמודים – פילסטרים. יתכן שהתפאורה נתלתה עליהם.
השלב האחרון מתוארך לימי נירון, אז הבמה נבנתה אבן, הורחבה והועמקה. לסקנה חזית מרשימה, הסקנה-פרונס. האורקסטרה הפכה מעגולה לחצי עגולה ולפני הבמה נוסף מעקה שיש כיוון ששנערכו במקום קרבות גלדיאטורים.
*אפידוס – תיאטרון שנבנה בידי פוליקלטוס, נודע בסימטריה המושלמת שלו ובאקוסטיקה יוצאת דופן. הסקנה היה עשוי עץ, עם במה ופרו-סקניון.
*פריינה – מפורסם בזכות מבנה במת התיאטרון שהשתמר להפליא. נבנה בסוף המאה ה-4 לפסה"נ, תיאטרון קטן. הבמה הורכבה משתי קומות עם פילסטרים ואינטבלטורה דורית.
*פומפי – התיאטרון הרומי עמד חופשי בניגוד למקבילותיו היווניים שנבנו על גבי מדרון. תיאטרון פומפיוס ברומא היה תיאטרון האבן הראשון שנבנה. בנה אותו פומפיוס בשנת 55 לפסה"נ. עד אז היו התיאטראות הרומיים בנויים עץ, כחלק מהשמרנות הרומית. פומפיוס טען שהתיאטרון קשור למקדש ונוס ולכן בנה אותו אבן.
ספורט
אצטדיון הוא המבנה שבין תיאטרון וגימנסיון, בנוי בשקע מישורי או לפני מדרון. אם אצטדיון נבנה במישור, את מושבי העץ היו תומכים בגבעות עפר. במאה ה-4 לפסה"נ הוחלפו מושבי העץ במושבי האבן ברוב המבנים הללו. בתקופה ההלניסטית נוספו שערי כניסה מרשימים לאיצטדיה. כמו כן נוסף קו זינוק (סומן בעזרת עמודי עץ) ושורטטו מסלולי הריצה.
*דלפי – לאצטדיון ששופץ בתקופה הרומית נוספו עמודי אבן מונוליתיים. הם סימנו את קו הזינוק. במבנה נערכו קרבות גלדיאטורים ולכן שמו מעקה אבן לפני המושבים הקדמיים.
הגימנסיון היה שטח פתוח שנועד להתעמלות, ראשית נבנה מחוץ לעיר ובהמשך הוכנס פנימה. הגימנסיון היווני הומצא לחינוך ולא להנאה, כדי להכשיר ילדים ונערים לפתח את תרבות הגוף, תחרותיות ומיומנויות מלחמה, להכשירם לצבא.
הגימנסיה הופיעו בסוף המאה ה-7 לפסה"נ ויש הסוברים שזה קרה בזיקה למשחקים אולימפיים. אולם, רוב החוקים טוענים כי זהו מוסד שהתפתח עם הפוליס, בתקופה הארכאית, אז היה מאפיינ הגימנסיון:
- פלסטרה – רחבת אימונים
- דרומוס – מסלול ריצה, כיתות אימונים, חדרי איבוק, חדרי רחצה ושימון וחדרי אחסון.
בתקופה ההלניסטית נוסף הקסיסטוס – מסלול ריצה מקורה, למחסה מגרמי השמים.
*אלכסנדריה – הגימנסיון הגדול ביותר, אך לא השתמר.
*דלפי – בנויה כולה על מדרון. הגימנסיון בנוי על שתי טרסות כשבעליונה הדרומוס והקסיסטוס ובתחתונה הפלסטרה. מצפון לפלסטרה חדר לימוד, חדר איבוק וחדר הלבשה. מצפון לחדרים מכלול רחצה – לוטרון. תרבות טיפוח הגוף היוונית גרסה שהאדם צריך להיראות בריא ונקי ולא רק להיות חכם. הלוטרון כלל בריכה עם מערכת צינורות שהובילו מים לאגני אבן. בגימנסיון בדלפי נערכו תחרויות ביום חגו של אפולו, פטרון העיר.
*פריינה, הגימנסיון התחתון – מתחם מסודר עם פלסטרה פריסטילית. ישנה היררכיה של הסדרים האדריכליים, הפרופילון בנוי בסדר יוני והעמודים הפריסטיליים – דורים.
*פרגמון – המכלול המשוכלל ביותר של הגימנסיה. בנוי על שלוש טרסות וכולל שלושה מבני גימנסיה. התחתונה לילדים, מבנה פשוט הכולל חצר פתוחה. התיכונה לנערים, כולל דרומות ופלסטרה. העליונה לצעירים בוגרים, כולל פלסטרה, דרומוס וקסיסטוס וכן כיתות לימוד ומכלול רחצה.