פוליטיקה, משפט ומוסר

 

.1 מבוא על המקום של פילוסופיה פוליטית ודיונים נורמטיביים בחקר הפוליטיקה:

.1 1 דוגמא: הוויכוח על ערכים חשובים–

א. האדם צריך להגן על החלש ב. אדם צריך להיות הוגן ג.   אדם צריך לכבד סמכות

ד. אדם צריך להיות נאמן לקבוצה ה.   אדם צריך לחיות חיים טהורים כמה שניתן

מחקר שנעשה בקרב 30000 אמריקאים, מראה שהמחקר הזה עקבי בקרב המצביעים למפלגה הדמוקרטית ליברלית, והרפובליקנית שמרנית, בקרב הליברלים, הראשון היה להגן על החלש ולהיות הוגן, ובקרב השמרנים נאמנות לקבוצה ולהיות טהור (טהור זה בעייתי, כי זה יכול להתקשר לדת, טבעונות, ולכן זה יכול להשתנות.) מה שאנו למדים

מהמחקר הזה, שיש מתאם בין ערכים לדעות פוליטיות.

1.2 דוגמא: הוויכוח על המוסריות של הפלות–

 

הרבה מאוד אנשים מתמודדים עם השאלה, ב OECD הנתונים: כרבע מההריונות בשבדיה מסתיימים בהפלה מלאכותית. האם זה מוסרי שאשה תפיל? האם מן הראוי שהמדינה

תחוקק בסוגיה זו? האם מן הראוי שהמדינה תספק שירותים ומימון להפלה?

1.3 הנמקה טובה עוזרת ללגיטימציה למדיניות

לדוגמה- ,1985 רבין היה שר ביטחון, ישראל שחררה 1150 מחבלים אסורים תמורת 3

חטופים. הרבה אנשים בציבור חשבו שזה לא מוסרי כדי לסכן את הציבור עבור 3 אנשים. והעיתונות פנתה לרבין ושאלה כיצד הוא מצדיק והוא ענה "לא יכולתי להסתכל לאימהות שלהם בעיניים," בעצם הוא אמר, שיש לנו מחויבות לשבויים יותר מכל דבר אחר, כלומר מדובר באתיקה. הרבה אנשים טענו שטיעון זה איננו מעולם של מוסר, שכן על המדינה להחזיר את חייליה ששלחה לקרב והתחייבו למות עבורה. הציבור מייחס חשיבות רבה

מאוד להנמקות של החשיבה המוסרית של האנשים.

1.4ג'ון רולס על ארבעת התפקידים של פילוסופיה פוליטית   :

נותן מפת על, על תפקידה של הפילוסופיה הפוליטית ומציע ארבעה תפקידים:

א. לעזור לחברה למצוא את הבסיס המשותף שלה, לכל חברה יש ויכוחים, לא רק במובן של לשכנע את הצד השני אלא במובן, שהפילוסופיה הפוליטית מסוגלת להבהיר

מושגים.

ב.   הפילוסופיה הפוליטית עוזרת לנו להבין מה זה להיות "עם" להיות יחד. החוויה של

הוויכוח אמנם יוצרת חילוקי דעות, אך יוצרת חברה של שיח. ג. תפקיד הפיוס, השלמה עם מה שיש. זוהי אמירה מאוד שמרנית, כלומר משמרת סטטוס-קוו. אך בכל זאת מאפשר לנו חיים ביחד שבהם אנו יכולים להבין מה

המגבלות שלנו.

ד. תפקיד המגדלור- יצירת חזון, אוטופיה שאליה אנו מתכוונים. כאשר אנו מבקרת את תפיסת הצדק, החירות, השוויון, המגדלור מנסה לייצר אוטופיה, שאיפה של לאן צריך

להגיע. חברה המאפשרת לאנשים שמסוגלים לרוץ קדימה עם רעיונות אוטופיים כאלו,

בדרך כלל תצליח גם אם לא כל הרעיונות קרו בפועל (כמו למשל בחברות סטרט אפ, שבהן גם רעיונות מוגזמים, מרחיקי לכת מאפשרות לאנשים, וכך הן מצליחות לייצר

הזנקים, הציונות, היה רעיון מופרע, שנגד את המיינסטרים, את הסטטוס קוו ביהדות.

הרצל הציג את חזונו כאוטופיה והינה היא נצחה.).

.2 מה היחסים בין חוק, מוסר, ופוליטיקה?

האם חוק צריך לשקף מוסר?

2.1 החוק מעצב יחסים בין פרטים וביניהם לבין המדינה (החוק גם מגן על הפרטים)

 

2.2 אסכולת השופט ברק: החוק מגביל את הפוליטיקה על פי עקרונות מוסר

                                                                                              אוניברסליים: ברק קבע את הרעיון שהחוק ולכן גם המשפט מגבילים את הפוליטיקה באמצעות עקרונות מוסר אוניברסליים, בהתחלה הוא קרא לכך "עקרונות האדם הסביר," אחרים טוענים שבית המשפט לא צריך להתערב בשאלות שקושרות את החקיקה עם מוסר מאחר והחוק הוא פשרה בין אינטרסים

המאפשרת לנו לחיות ביחד. שתי הגישות מאוד אמוציונאליות בוויכוח.

3.3   הביקורת שהועלתה בישראל בקשר לעמדה זאת

 

.3 נלמד את הנושא באמצעות עיון בוויכוח בבריטניה סביב הועדה להסדרה בחוק של יחסים

הומוסקסואלים וזנות )1957(   השיא הינו, בבריטניה,  בסוף שנות ה 50 תחילת שנות ה,60 מוסד המשפחה השתנה ממשמעותו  המסורתית, הומצאה הגלולה  ששחררה נשים מקיום יחסי מין שלא במסגרת נישואין ושחרר את האישה מכל מני תפקודים שלה, בשל שינויים תרבותיים וטכנולוגיים כל הסוגיה של מין ומוסר ומין וחקיקה החלו לצוף. בנוסף, המסורת שהחלה במאה ה,19 גברים השתמשו בשירותי זנות באופן

קבוע, והאנגלים דרשו לחוקק בנושא הזה