נפילת האימפריה הרומית

תוכן עניינים

עד כאן עסקנו במסגרת הקורס בתיאורים של תהליכי קריסה. לכל האירועים שתיארנו עד כה ישנן עדויות טקסטואליות. חלק מתהליכי הקריסה שתיארנו לא בהכרח ניתן להסביר על ידי האירועים האקלימיים שעמדנו עליהם, אך הסמיכות שלהם לאירועים האקלימיים מרמזת שייתכן שהדבר הוא כך.

הטענה המרכזית שלנו בפרק זה של הקורס, היא שקיים הבדל בין החלק המערבי לחלק המזרחי של הים התיכון (ההפרדה הזו מתוארת כמעין קו דמיוני העובר בין קאירואן בדרום ועד לשערי הברזל). ההבדל הזה מופיע בדגם של 'נדנדה' (יובש מצד אחד של המתרס, ורטיבות מהצד האחר, לדוגמא), ויש לכך תיעודים מתקופות של חורפים. כל שנמצא מימין לקו, קרי – ממזרח, הוא איזור מוכה אסון. איזור זה עבר תהליכים של החלשה, מעשי ידי אדם, כאשר האדם נדחק למעשים כאלו כתוצאה מאירועים טבעיים, אקלימיים. חילופי האקלים מובילים לתנועה של סוגים שונים של אנשים, בינהם נוודים רעבים המגיעים מכל עבר, וכן כוחות חזקים מהצפון שמנסים לנצל היחלשות של איזורים שונים.

ההיחלשות של האימפריה הביזנטית, לדוגמא, הייתה תוצאה של גלי הקור, כאשר מה שמכריע אותה בסופו של דבר הן התקפות מעשה ידי אדם. לדוגמא, התקפות הנורמנים על הפרובינציה הביזנטיונית בדרום איטליה. בהמשך הנורמנים מתפשטים גם לאנגליה, והופכים לכוח משמעותי – הן באנגליה והן בפרובינציה של דרום איטליה. כמעט כל ניסיון כיבוש של הנורמנים באיזור זה במהלך 10 השנים שבאו לאחר התקיפה הראשונה צולח. לטענת המרצה, כל האיזור שנחלש מהווה טרף קל יחסית לכוחות שונים. החולשה הזו מהווה פיתוי לכוח ההולך ומתחזק של יריבו מעבר לגבול. כל זאת התרחש במחצית השנייה של המאה ה-11, באופן רצוף, החל מ-1053 ועד לסוף המאה. מ-1053 ואילך, הנורמנים מרחיבים את שלטונם בדרום איטליה. הם חוצים את מיצרי מסינה, ומתחילים להתקיף את סיציליה. סיציליה הייתה מיושבת על ידי יוונים נוצרים, והייתה נתונה תחת שלטון מוסלמי – תחילה תחת שלטון פאטמי, ולאחר מכן תחת שלטון שליטי קירואן. קריסתה של קירואן הובילה להחלשה משמעותית של סיציליה. הנורמנים מנצלים את החולשה הזו, ומתחילים לכבוש עיר אחר עיר בסיציליה. בו בזמן לכיבוש סיציליה, המנהיג הנורמני כובש את בארי ומסלק ממנה את הביזנטים. מאוחר יותר הוא כובש מושבות נוספות של האימפריה הביזנטית (סלרנו, קורפו, דורצו ), וכן מושבה אפיפיורית (בנוונטו). מנהיג הנורמנים משדך את בתו עם טוען לכתר הביזנטי, ומתעתד להפוך למנהיג האימפריה הביזנטית.

מנהיג הנורמנים מתחיל לשוט בכיוון של קונסטנטינופוליס, בכוונה לכבשה. בדרכו הוא מקבל קריאה לעזרה מהאפיפיור, גרגוריוס השביעי, שהיה נצור ברומא על ידי הנרי הרביעי, מלך גרמניה. הנורמנים משחררים את האפיפיור, ותוך כדי כך מחריבים חלקים ניכרים מרומא, במשך שלושה ימים.

בזמן שהנורמנים כובשים את סיציליה ודרום איטליה, מועלה לראשונה הרעיון של מסע צלב. גרגוריוס השביעי, האפיפיור, מעלה את הרעיון לצאת למסע למזרח ולכבשו. לטענת המרצה, לא ניתן לדון ברעיון של גרגוריוס השביעי ואת הבשלת מסעי הצלב ובמקביל להתעלם מההתרחשויות הקודמות. ככל הנראה, הרעיון הזה מבשיל לנוכח ההצלחות של הנורמנים בכיבושיהם. יתרה מכך, ב-1087, שש שנים לפני שהחלו מסעי הצלב, יוצא כוח בעידוד האפיפיור, שכולל יורדי ים מפיזה. כוח זה חוצה את הים התיכון ומצליח להשתלט על מהידיה (העיר בה התמקמו מחדש שליטי קירואן ההרוסה). זה היה מעין ניסיון שתרם להבשלת רעיון מסעי הצלב.

נפילת האימפריה הרומית:

רומא העתיקה הייתה עיר ענק, עיר של מיליון תושבים. רומא הייתה עיר שהתאפיינה בעושר עצום (וילות מפוארות, מקדשים, עבודות מתכת, בתי מרחץ עצומים). בהמשך נדון בגורמים שהובילו לצמיחה של עושר זה. רומא העתיקה התאפיינה בצמיחה גם בתחומי התרבות, הדת, האמנות והארכיטקטורה. בתקופת צמיחתה של רומא, ערים נוספות סביב אגן הים התיכון צומחות וגדלות גם הן, בינהן: אלכסנדריה, קרתגו, קורינטוס, אנטיוכיה.

כל העושר שתיארנו עתיד להתפורר. במאה החמישית, ברברים כובשים את רומא. במקביל, הירונימוס, אחד מגדולי חכמי הנצרות, שואל את עצמו כיצד תראה העולם ללא רומא. אוגוסטינוס, חכם נוצרי נוסף, כותב גם הוא על סוגיות כאלו.

השאלות – מה גרם לאימפריה הרומית לקרוס, מתי התחילה הקריסה, ומהם הסממנים לקריסתה היו שאלות מרכזיות שהתניעו את מקצוע חקר ההיסטוריה. ראשית העיסוק בשאלות הללו מיוחס לתקופת הרנסנס. ההיסטוריונים שחיו בתקופה זו חיו בתקופה של שפע (רבים מהם בפירנצה), ורבים מהם למדו לטינית. כחלק מלימודי הלטינית, נקראים כתבים רבים אודות רומא, כך שההיסטוריונים של אותם ימים נחשפים לתיאורים רבים של רומא העתיקה. כתוצאה מכך, תרבות הרנסנס מעריצה את רומא, מנסה להידמות לה, ובמקביל שואלת מה גרם לקריסתה.

ליאונדרו ברוני, היסטוריון מתקופת הרנסנס וקנצלר פירנצה, טוען שהאימפריה הרומית התחילה לקרוס כאשר רומא עברה מרפובליקה לקיסרות. הברברים שפולשים לרומא הם שגורמים לקריסתה הסופית. ניקולא מקיאבלי, היסטוריון נוסף, מאשים את הברברים בקריסת האימפריה הרומית. הניצחון הברברי על האימפריה גרם להתערערות ולקריסת הסדר באימפריה הרומית. כותבים רבים האשימו את המעבר לשלטון יחיד, את הניוון שהגיע עם השתלטות הנצרות, ואת פשיטת הברברים בזריעת זרעי הפורענות שהובילו לקריסת האימפריה.

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים