מושגים להבהרת עמדות ותופעות: דת ופוליטיקה בתוך

ההבדל בין לאומיות לפטריוטיות– איננה קשורה ישירות ללאום, אלא קשורה ישירות למדינה/ ארץ שאתה שייך אליה. הפטריוטיות מדברת על גאווה במדינה ומוכנות

להתנדב ולעשות  למענה  (לעיתים נאמרת  בהשאלה בהקשר  עירוני,  משפחתי וכולי.)

בדרך כלל אנשים הם גם פטריוטים וגם לאומיים.

3.3 במה מתבטאת לאומיות? התשובה היא אידיאולוגית- אנו מגייסים את הלאומיות על

מנת להוכיח את האידיאולוגיה.

 

המתח הפנימי בדרישה להגדרה עצמית לאומית- מפעיל שני כוחות, כוח צנטריפטלי- כלומר רצון להיבדל מהעמים האחרים כעם נפרד וכוח צנטריפוגלי – כלומר רצון

להגדרה עצמית, להיות חלק מהאו"ם, לקבל מדינה…

3.4

 

.4  עד עכשיו ענינו לשאלה במישור הפסיכולוגי והמוסרי. האם ללאומיות יש פונקציה

פוליטית?

4.1 שחרור  כלכלי  (מקולוניאליזם–)  כדי  להשתחרר  מהקולוניאליזם  העמים  פיתחו

אידיאולוגיה לאומית (לאום אתיופי – יש המון שבטים, קשה לומר שיש לאום כזה, אלו שבטים רבים שהתאחדו למען המטרה) וכך יצרו לאום, הרבה פעמים עמי אפריקה הם לאומים מומצאים כדי לקבל שחרור כלכלי ופוליטי מהקולוניאליזם ולאחר מכן הלאומיות לא החזיקה מעמד מאחר והיא הייתה פיקטיבית. בחלק מהמקרים

הלאומיות נוצרה עקב חלוקה של המעצמות בניהם של הקולוניות.

4.2 דיויד מילר: מצדיק לאומיות, צדק חברתי בלתי אפשרי ללא לאומיות- אם אנו

מקבלים את ההנחה של הכלכלנים ואנשי מדעי המדינה, שאנשים הם אגואיסטים, לא ניתן להבין את המרכיב המוסרי שלפיו אנשים מוכנים לשלם מיסים בשל הזיקה

הלאומית. הלאומיות היא כלי ליצירת צדק חברתי.

 

4.3 סולידריות שהיא תחליף לסולידריות כלכלית: למה דווקא מפלגות של ימין כלכלי

(אמורות לקדם אינדיבידואליזם) הן לאומיות רדיקליות או לאומניות? על מנת לשלוט, משטר חייב סולידריות, ברגע שהיא לא קיימת, קיים קושי בשלטון- מילואים, מיסים וכו.' בדרך כלל סולידריות מגיעה מתחושות כלכליות, אם אנחנו סוציאל דמוקרטים ומחויבים לאדם האחר וכך יש סולידריות כלכלית. קיימת גישה נוספת, שבה נעשית הפרדה ואינדיבידואליזציה של החברה, וכך צריך לבנות סולידריות אחרת, ונוצר מצב שמפלגות שחורטות על דגלן אינדיבידואליזם בתחום הכלכלי נעשות מאוד לאומניות

כיוון   שהם  חייבות סולידריות מסוג  אחר  ולעומתן,  מפלגות  סוציאל דמוקרטיות

לעיתים ממעיטות בערך הלאום.

4.4 תחושת המשכיות ומשמעות שהיא גדולה מהבנאלי, מהאישי, ממה שהוא "כאן

ועשיו" הנשגב– הלאומיות  משרתת  צורך  אישי וקולקטיבי  של קבוצה כדי להרגיש

שהחיים  הם יותר מ"סתם" החיים הם לא רק "כאן ועכשיו," חלק מסיפור גדול.

דוגמה: כאשר הישראלי היהודי אומר לעצמו שהוא חלק ממורשת, מסיפור ארוך, ירושלים היא בירתנו מתקופת דוד, הלאומיות מספקת את הצורך הזה באופן מאוד

ברור.

קונטקסט רב תרבותי

.1 הגדרות:

תרבות– מכלול של אמונות, ערכים ופרקטיקות שמכוננים חלק מהזהות של הפרט בתרבות.

 

קבוצת תרבות– קבוצת פרטים המתייחסים לאותה תרבות כמכוננת לפחות חלק מהזהות של עצמם

(אנשים יכולים להיות חלק מיותר מתרבות אחת.)

 

רלטיביזם תרבותי– בין תרבויות שונות עלולים להיות קיימים חיכוכים שונים במפגש בניהן.

 

ריבוי תרבויות–  תיאור אמפירי  של  מצב  בו קבוצה  מכילה מספר תרבויות בתוכה   (בירושלים,

קיימים המון סוגי תרבויות, יהודים, מזרחיים, ערבים וכו.)'

 

 

לתת להם מקום בפוליטיקה

מדיניות המכבדת את ריבוי התרבויות ומבקשת

רב תרבותיות-

 

ובחברה. מדינות רבות, מכריזות שהן רב תרבותיות, כמו

 

למשל בריטניה, אך היא ביטלה זאת ב ,2014 זה לא אומר שמבטלים את התרבויות השונות.

 

.2 סקירת השיח על רב תרבותיות. טענות נגד מדיניות של רב תרבותיות:

 

.2.1 הביקורת משמאל– לא ניתן להכניס אנשים לתוך סטיגמות של תרבות, כלומר אדם דתי, לא

בהכרח יהיה ימני.

 

2.2 הביקורת מאינדיבידואליזם– הרלטיביזם התרבותי טוען, שאולי במתמטיקה יש אמת, אבל בכל הקשור לערכים, אין אמת אוניברסלית ומוחלטת. האמת הינה יחסית לתרבות.  יש הטוענים שלא

ניתן להבין את תרבות האחר (גישה נדירה.)

 

2.3 הביקורת מימין שמרני– כאשר אתה מתייחס לתרבותיות אתה מפצל את הקולקטיב החשוב

יותר. ( להתייחס למשל לעדה לפני ה"ישראליות.)"

 

2.4 הביקורת של אמרטיה סן: כאילו יש רק ענין אחד שמגדיר את האדם- השלטון הבריטי, ששלט בהודו עד שנת ,1948 התייחס למוסלמים ולהינדים בצורה שונה וכך אישש את הזהות התרבותית שלהם, וכך יצר נבואה שמגשימה את עצמה. כלומר, ההתייחסות לאדם בצורה תרבותית, גורמת לו

להעדיף את התרבות האישית על פני הכללית.

 

2.5 התאוריה המורכבת של יולי תמיר– על פי יולי קיימים מצבים של ריבוי תרבויות, הראשון,

שאינו אתגר, נקרא "ריבוי תרבויות רזה" והשני המאתגר נקרא "ריבוי תרבויות עבה,"

 

ריבוי תרבויות רזה– שתיים או יותר תרבויות המקבלות באופן כללי את העקרונות הליברלים של החיים ביחד (קבלת האחר, המגוון) וכך ניתן לייצר פשרות בין הצדדים (למשל בקנדה, יש דוברי צרפתית ודוברי אנגלית, וקיימים הסדרים, למשל החוקה כתובה בשתי השפות כך שאיך שאתה

אוחז בה היא כתובה בשתי השפות)