מונומנטים ומבני ציבור בעיר ההלניסטית, בדרך למונומנטליזציה של המרכז העירוני

דלוס – מרכז חשוב שהוחזר לרשות אתונה בשנת 166 לפסה"נ, תקופת פריחה התיישבותית ובניה. את רחובות העיר ניסו לסדר אך אין ספק שהיתה בעיקר התחשבות בטופוגרפיה ופחות במודל האידיאלי.

*דורא אירופוס – עיר חדשה שהוקמה סביב שנת 300 לפסה"נ בצפון סורי על ידי ניקנור, מצביא סלווקי. העיר יושבת על אמצע הדרך בין סלווקיה ואנטיוכיה ויושבת על עיר בבלית אורתוגונאלית. העיר בנויה בתכנית ההיפודמית ומאז שחרבה (במאה ה-6 לספירה), כוסתה והשתמרה.

*אלכסנדריה – עיר שהוקמה בידי אלכסנדר בצפון מצרים ונבנתה על ידי מלכי תלמי. תוכננה על ידי דינוקרטס מרודוס. למרות השחזור הקשה, עולה כי היתה בתקופה זו עיר היפודמית עם שדירה ברוחב 30 מטרים. דוגמה ואבטיפוס לקרדו ולדקומנוס.

 

בקולוניות הרומיות בדרום איטליה ניכרת השפעה ניכרת של התכנית ההיפודמית אך ההתפתחות הרומית האידיאלית כללה קרדו ודקומנוס. בתקופת הרפובליקה שמירת המבנה העירוני היתה ערך עליון אך במאה ה-1 לספירה ירדה חשיבותו.

*טימגד – העיר המקורית הוקמה לפי הדגם ההיפודמי, אך הגריד המשיך להתפתח מעבר לחומות והתכנית איבדה מחשיבותה.

*דג'מילה – עיר רומית שנוסדה באלג'יר במאה ה-1 לפסה"נ, ללא תכנית אורתוגונאלית. יש ניסיון לשמור על צירים ישרים. בשבירת הציר נבנה מונומנט המסווה את הזוית.

 

מונומנטים ומבני ציבור בעיר ההלניסטית, בדרך למונומנטליזציה של המרכז העירוני

בכל עיר מבני ציבור מונומנטאליים אך הדבר מודגש בתקופה ההלניסטית. כמו כן בתקופה זו עבר הדגש ממבני פולחן למבני ציבור. דוגמאות למבני ציבור: בולטריון, גימנסיון, ספריה, סטואה, תיאטרון, בית מרחץ, אצטדיון, ניפאון (בית מעין), מגדלור, מערכת ניקוז ועוד.

 

מזבחות

בתקופה ההלניסטית הועבר המזבח לפני חזית המקדש המודגש. המזבח הובלט בעזרת פודיום (כדי שהטקס יוכל להיראות על ידי הקהל) ולכן נבנו מדרגות שהובילו אליו. לעתים נבנו סביבו שלוש קירות שהפנו אותו לכיוון החזית והגנו מפני נפילה מהמזבח הגבוה. החלה בנית מזבחות ענק בעיקר בערים עשירות, בהן חגיגות הדת כללו הקרבת מאות פרים. המזבחות היו כר נוח להתפתחות העיטור הפולחני, שתקופה ההלניסטית הפך מעיטור פשוט לעיטור מונומנטאלי. שני מזבחות מרשימים:

*המזבח הגדול בפרגמון, שנמצא על הטרסה האמצעית בין האגורה העליונה למתחם הפולחני. נבנה במחצית השניה של המאה ה-2 לפסה"נ. הוא בנוי על פודיום וסביבו סטווים שנתמכים בעמודים יוניים אחוזים וחופשיים. הם סגרו על קירות שהקיפו את מבנה המזבח. למבנה הובילו מדרגות וסביבו תבליט ענק של הגיגנטומאכיה. לא ברור לאיזה מקדש הוא משתייך כיוון שניצב על טרסה נפרדת ממקדשי אתנה וזאוס.

*סירקוזה – מזבח ענק באורך 200 מטרים ובגובה של יותר מ-12 מטרים. מוקף קירות מאסיביים עם אינטבלטורה דורית. שני טלמונס (כמו קריאטידה) תמכו את גג הכניסה.

המזבחות הללו איגדו את כל המתחם הפולחני ודווקא הקשר של המקדש למתחם לא היה ברור.

*מקדש אתנה בפריינה – נבנה במאה ה-3 לפסה"נ, אך המזבח נוסף מאוחר יותר. הוא מוקף משלושת צידיו בקירות מעוטרים פילסטרים.

*מקדש ארטמיס במגנסיה –  תוכנן על ידי הרמוגנס במאה ה-2 לפסה"נ. מזבח מוקף שלוש קירות ומעוטר פילסטרים.

.

מבני כניסה (פרופילאה)

לחלק מהמתחמים המקודשים היו פרופילאה, מכלול של שתי אכסדרות עמודים מרווחים המאפשרים מעבר תהלוכות דתיות. הצד החיצוני של הפרופילאה היה לרוב בסדר הדורי.

*הפרופילאה באקרופוליס באתונה – חלק מהתפיסה המכלולית של התקופה ההלניסטית, צורך לעבות את המתחם וליצור כניסה דרמטית. למבנה הפרופילאה נוספו שני מבנים כדי לסגור מבחוץ את המתחם ולהעצים את חווית האנשים העוברים בו. הפרופילאה האתונאי השפיע על האדריכלות ההלניסטית בכך שמבנים ניסו לחקות אותו ומצד שני היו ניסיונות חידוש.

*מתחם אתנה בלינדוס, רודוס – הפרופילאה נבנה בסוף המאה ה-4 לפסה"נ, עם שני אגפים בולטים שסגרו את הכניסה למתחם. בצד הפנימי ישנה חצר בצורת L שסוגרת את המתחם (במקום חזית נוספת של עמודים). במאה ה-3 לפסה"נ נוספו שני סטווים שסגרו את המתחם והעצימו את חווית עולה הרגל הבא למקדש. הסדר הדורי נשמר בכל המבנים וכך נוצרה אחדות.

*הפתולומיאון בסמותרקי – מבנה הכניסה למתחם המקודש בסמותרקי, בנוי על תווי נחל על גבי קמרונות ולכן לא הוצרכה סגירת המתחם. הפתפולומיאון הפך את הכניסה לדרמטית אך היה גם פונקציונאלי. הוא היה גשר דרכו עברו, מעבר מחול לקודש. עמודי החזית נבנו בסדר היוני כלפי חוץ ומבפנים בסדר הקורינתי – סימול ההבדל בין קודש לחול. כשבא אנטיוכוס ה-IV הוא בטל את יחוס הסדר הקורינטי לקודש דווקא.

*הפרופילאה הקטנה באלאוסיס – נבנתה בסוף המאה ה-5 לפסה"נ, לפני מקדש דמטר. לפרופילאה נוספה חצר חיצונית עם עמודים יוניים חצי אחוזים ושני עמודים קורינתיים מאסיביים. האינטבלטורה מעורבית, יונית ודורית – סמל ליציאה מהנוקשות הסדרים והפרדתם. לפרופילאה שלושה פתחים, שניים צרים, להולכי רגל ופתח מרכזי למרכבות.

*הכניסה לאגורה באתונה – בשיאו, היה האגורה מתחם סגור ועלה הצורך לבנות לו שער כניסה מרשים. הדבר מאפיין את סוף התקופה ההלניסטית וראשית התקופה הרומית, כיוון שלאורך התקופה ההלניסטית נתפס האגורה כצבר מבנים. הפרופילאה באגורה באתונה נבנה בתקופה הרומית, שתי כניסות להולכי רגל וכניסה אחת למרכבות.

*הגימנסיון במילטוס – פרופילאה נמצאו לעתים גם במבני ציבור כגון בולטריון או תיאטרון. בגימנסיון במילטוס הפרופילון בולט כלפי חוץ מדגיש את הכניסה.

 

שערי העיר

לכל עיר היתה חומה ובכך לשערים תפקיד משמעותי. לא תמיד הושקע בהם מאמץ אמנותי כיוון שנועדו להינזק בקרבות. אך למרות שהשער הוא נקודת תורפה ביטחונית, מדי פעם מורחבים שערים, נוספים להם חצרות פנימיות עם נישות לפסלים ועוד. בהדרגה, עולה הצורך לעצב את הכניסות הראשיות לערים.

*פרגה, אסיה הקטנה – חצר פנימית עם נישות לפסלים.

*תאסוס – השער של הרה וזאוס, היה אחד מכמה שערים, מכונה על שם התבליטים שלו. מגדל שער מאסיבי בולט החוצה, הכניסה החיצונית פשוטה אך החזית הפנימית מרשימה. מוצבים בה עמודים דוריים ויוניים אחוזים בשני מפלסים ומעליהם גמלון יוני.

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

בלוג
191natan@gmail.com

סטודנטים במכללות בכל הארץ

סטודנטים במכללות  צעירים רבים לאחר שירות צבאי מחפשים את דרכם באזרחות. יש כאלו שניגשים להכוונה תעסוקתית כיוון שהם מעוניינים למצוא את המקצוע שהוא הנכון עבורם

קר עוד
כדאי לדעת
191natan@gmail.com

חול לחתולים – מה החול שתרצו?

חול לחתולים הוא חלק בלתי נפרד מגידול חתול בית. החול מאפשר לחתול לעשות את צרכיו לפי טבעו בתנאים ביתיים. במחלקת החול לחתולים ניתן לגלות מגוון

קר עוד
בלוג
191natan@gmail.com

מסמכים משפטיים בגיל מבוגר

מסמכים משפטיים  בגיל מבוגר אנשים מבינים את ההשלכות של גילם ואת העובדה שהעתיד אינו ידוע ולכן רבים מהם מכינים בסיוע של עורך דין מסמכים משפטיים

קר עוד
כדאי לדעת
191natan@gmail.com

למה חובה לבטח את העסק?

בניגוד לרכבים, אשר חובה לבטח על פי חוק, בתי עסק לא נדרשים לרכוש אף פוליסה, או לדאוג לשום כיסוי. עם זאת, כאשר מנסים לדמיין תרחישים

קר עוד