הקשר בין סטטוס ורגשות

Theory :Attention-holding תאוריה שהציע פול גילברט (פסיכולוג קליני.) בספר שלו, הוא מקשר בין דיכאונות לבי ן סטטוס. התאוריות שהוא מציע נשאבות מתאוריות של בעלי חיים – theory holding .resource כאשר אני זוכה/ עולה בסטטוס, תהיה נטייה להתקיף עוד, לנסות להרשים עוד נקבות. כאשר אני נסוג, או שאמלט מהאירוע, או אביע מחוות

של כניעה לזכר הדומיננטי. כלומר המשמעות של ניצחון או הפסד יוצר תגובה התנהגותית. גילברט שינה את ה-

resource בתאוריה- מה המשאב שחשוב לנו, לבני אדם. הוא אמר שהמשאב הוא קשב. ככל שאני במעמד גבוה יותר, אני אקבל יותר קשב מאנשים. אם אני במעמד נמוך, או שיהיה לי פחות קשב, או שהקשב שיהיה לי או של אנשים פחות משפיעים, במעמד יותר נמוך. אם אני מצליח לגייס הרבה קשב באיכות גבוהה, כנראה מה שאני עושה זה חשוב. אם

מה שאני עושה הוא חשוב (למשל, רופא מציל חיים,) המעמד שלי גבוה.            כאשר אנו עולים בסטטוס, יש מעין התרוממות רוח elation( .)winner's ואז, אחפש יותר אינטראקציות, יותר הזדמנויות. אחת ההשלכות ההתנהגותיות לכך היא עלייה במעשים פרו חברתיים. במיוחד כאשר צופים בי. אם יש לי

משאבים, יכולת לעזור, אני אשקיע באחרים, יראו זאת, והסטטוס יישמר. כאשר הסטטוס יורד- הרגשות שעולים הם זעם, וקנאה- רגשות מניעים לפעולה. ורגשות מכבים- דיכאון ובושה. גילברט התמקד בכך שאיבוד הקשב מאחרים, יוביל לדיכאון. כמו הלובסטר שמתכנס בעצמו וחוזר למחילה. אפשר לחשוב על

יתרון אבולוציוני בדיכאון- המסר שאני מעביר לסביבה. זה עוזר לבקשת עזרה, זה קריאת עזרה טובה. לצד הדיכאון, חרדה חברתית היא אינדיקציה לאיבוד סטטוס. כשאני מדבר מול קהל, יש סיכוי שאפשל. כשזה קורה, יש בושה, דכדוך, ונוצרת חרדה חברתית שהיא אינדיקציה לאיבוד מעמד. מחקרים מראים שלדבר מול קהל זה אחד הפחדים

של אנשים (אפילו הכי גבוה בכמה מחקרים.) הנקודה של גילברט תהיה שהחשש הוא פה מאיבוד הסטטוס.

 

מאפיינים נפוצים לזיהוי דמויות דומיננטיות:

.1 אנשים שעומדים זקוף .2 לא מחייכים הרבה

.3   קול עמוק, מסתכלים על אחרים כשמדברים

.4   הצבעה על אחרים

דוגמא למחקר– בדק את הקשר בין גובה לבין דומיננטיות. הציגו לנבדקים תמונות שונות, והנבדקים יכולים לשחק על ר סקאלה על מאפיינים שמרמזים על גובה. ככל שזזים לפרצוף הימני, הפרצוף והצוואר מוארך וזה מרמז על גובה. שאלו את הנבדקים- סמן לי על הסקאלה את הדמות שהיית רוצה שתנהיג את המדינה בתקופת שלום. בחרו פחות או יות דמויות סביב האמצע. אח"כ שאלו אותו דבר, רק בזמן מלחמה- נטו לבחור פרצופים מאורכים יות  ר. בנוסף, היו גירויים

שונים של הערכת דומיננטיות, ונראה באמת שגובה הוא אינדיקציה לדומיננטיות.

מאפיינים נפוצים לזיהוי לא דומיננטיים:

.1   דמות כפופה

 

.2 מדברת ברכות .3   מקשיבה כשאחרים מדברים

.4   לא מדברת לקהל, אלא לדמות מסוימת

סיימנו את נושא הסטטוס!

 

אגרסיביות

אגרסיביות הולכת יחד עם מלחמה (אגרסיביות- בין אינדיבידואלים, מלחמה- בין קבוצות.)

אגרסיביות אצל שימפנזים- בהתחלה מקרי האלימות הוסתרו ע"י החוקרים. חשבו שזה לא מאפיין אותם, שזה חריג. בשנות ה70- הבינו שזה לא כך. אם למשל יש שימפנזה שנמצאת בגבול בין טריטוריות, ייתכן שיהיה כלפיה אלימות

וקניבליזם. שני המינים אשר בהם יש קואליציות של זכרים, המוציאים לפועל מתקפה קטלנית על בני אותו מין, היא משותפת לנו

ולשימפנזים. אצלנו זה יותר נפוץ משימפנזים. coalitions( coordinated )male אגרסיביות בתוך קבוצה- אם ההתנהגות נבחרה ע"י האבולוציה, היא אמורה לפתור בעיות הסתגלותיות. מה הן יכולות

להיות:

.1 השגת משאבים של אחרים- אלימות היא אופציה למי שנזקק למשאבים .2   הגנה מול התקפה של האחר- אלימות וחוזק תגן עליי

*שתי סיבות אלו הישרדותיות.

.3 תחרות בין אותו מין- על זיווג, צאצאים. .4   אלימות כלפי בן/בת זוג- הרתעה מסיום הקשר. אם מתגלים סימנים שהקשר דועך, שימוש באלימות יכול להרתיע

ולגרום לפחד מסיום הקשר. גברים מכים הם בדרך כלל קנאים מאוד וזה מסתדר

*שתי סיבות אלו הן של mating

.5 התקדמות בהיררכיה- זאת כדי לקבל משאבים, יוקרה, קשב. אצל גורילות למשל יש פחות קרבות על ההיררכיות,

כי יש היררכיות ברורות והחזק הוא מאוד גדול פיזית. (נותנים מצג שווא- לא להתעסק איתי.)

.6   להרתיע אחרים- להיות יותר חזק מאחרים, כדי שיהיה לי מוניטין טוב

*שתי סיבות אלו הן גם הישרדותיות וגם mating