תקופת החום הימי-ביינימית 

) אירועים אקלימיים שביכולתם להשפיע על בני אדם אינם בהכרח רציפים – הם יכולים להתקיים בדגם פולסטיבי. לעיתים, בין פולסים של אירועים אקלימיים קשים, שוררת תקופה נוחה יחסית. בהרצאה הקודמת הדגשנו כי תחום השגיאה במדידה של האירועים הללו על ידי מכוונים גדול מסדר גודלו של האירוע. הדגש הזה נכון בייחוד בהקשר לאירועים בעלי דגם פולסטיבי.

(2) אירועים קיצונים, והיה כי נמשכו מספיק זמן, הם בעלי השפעות דרמטיות על בני האדם. בהמשך הקורס נעסוק במה פירוש 'מספיק זמן'. אירועים שנמשכים בין 3-5 שנים בצורה רפטטיבית יכולים גם הם להשפיע דרמטית על בני האדם. בהמשך הקורס נעסוק גם בהגדרה של אירוע כ'אירוע קיצוני'.

(3) העולם בו אנו חיים אינו אחיד. האינפורמציה העיקרית שמשמשת אותנו במחקר היא טקסטואלית. ארכיאולוגיה, באספקט של ממצאים שמקורם מאיזור מסוים (ולא מאתר בודד) יכולה לספק אינפורמציה רבה יותר מהאינפורמציה שסיפקה לנו עד היום.

כעת נחזור לעסוק בתקופת החום הימי-ביינימית.

תקופת החום הימי-ביינימית

בתקופת החום הימי-ביינימית, ההמיספרה הצפונית של כדור הארץ נחלקה לשני סוגים של איזורים:

(1) איזורים המאופיינים באקלים נוח, חורפים מתונים וגשם בעיתו. אלו הם האיזורים שנהנו מתקופת החום הימי-ביינימית, ובמקביל נהנו מתקופה של שפע וצמיחה.

(2) איזורים שסבלו משרשרת של קטסטרופות אקלימיות, בינהן בצורות, וגלי קור בטווחים מאוד רחבים. הקטסטרופות הללו גרמו לריבוי של נדידה, להרס ולחורבן.

דוגמא לקו גבול בין איזור שנהנה מתקופה טובה לאיזור שסבל מתקופה של מצוקה עובר בתוך הים התיכון. קו גבול זה עובר מתוניסיה, דרך רומא, ועד לעיקול הדנובה. מערב הים התיכון וצפון הים התיכון נהנה בין השנים 950 ל-1200 מאקלים מאוד נוח, ובו זמנית, אך לא בהכרח סיבתית, נהנה גם מתקופת פריחה יוצאת דופן. במקביל, מזרח הים התיכון סבל משרשרת של קטסטרופות ממש באותה תקופה, עבר תהליך של נטישת יישובים, רעב, מגיפות ונוודים. במקרה זה אנו יכולים להצביע על קשר סיבתי בין הקטסטרופה לבין התהליכים ההיסטוריים שליוו אותה.

כאשר בוחנים את אירופה של המאה התשיעית, אנחנו רואים יבשת שסובלת מהתקפות חוזרות ונשנות של שבטים שמגיעים מהצפון ומתקיפים את ליבה. ספרי ההיסטוריה מתארים את התופעה הזו כתופעה כמעט אימננטית. אנחנו טוענים כי ההתקפות הויקינגיות/סלאביות לא התרחשו כל העת – היו שנים שבהן ההתקפות התרחשו, והין שנים שבהן ההתקפות לא התרחשו.

לדוגמא, בדברי הימים של מנזרים מאמצע המאה התשיעית אנו רואים עדות להתקפה של שודדי ים מגזע צפוני על מרכז אירופה בין השנים 843-847.  אין עדויות לאירועים כאלו בין השנים 848-849. החל משנת 850 ועד ל-853 אנחנו רואים עדויות נוספות להתקפות. במשך שש השנים הבאות לא מופיעות עדויות להתקפות כאלו. לפיכך, אנחנו רואים מקבצים של שנים שבהם חלו התקפות של אנשי הצפון על מרכז אירופה, עם הפסקה בינהם. בטקסטים רואים עדויות דומות (מבחינת הדגם המקבצי) להתקפות שבטים על רומא.

מדוע ההתקפות התרחשו דווקא בתקופות הללו? מדוע הן התרחשו במקבצים? מה הוביל את שבטי הצפון לתקוף דווקא במרכז אירופה באופן חוזר ונשנה? מדוע ההתקפות לא התקיימו על צפון אירופה (גרמניה, למשל)? לא ידוע לנו, משום שאין עדויות טקסטואליות שמסבירות את התנועה הזו. אנחנו יכולים רק להסיק מהם הגורמים שהובילו לתנועה הזו, יש לנו רק חשדות. כל הידוע לנו במובהק הוא שההתקפות חלו במקבצי זמן בני משך בינוני. במקביל להתקפות הללו באירופה, באותה תקופה מזרח אגן הים התיכון פורח ומשגשג.

ההתקפות הפולסטיביות הללו מסתיימות בבת אחת בראשית המאה העשירית. בראשית המאה העשירית, הויקינגים מתיישבים בנורמנדי ומקבלים נחלה לעצמם. תוך פחות ממאה שנה הם מקימים מערך אדמיניסטרציה שרחוק לאין ערוך מההתנהגות הברברית שאפיינה אותם בעבר.

עדות משנת 911-912 מתארת כיצד שבטי הצפון הנורמנים מקבלים נחלה, כיצד מלכם – רולו – הוטבל לנצרות, כיצד השבטים הפאגניים קיבלו על עצמם את הנצרות כדת, וכיצד תחת מלכותו של רולו השבטים הללו הפכו לתושבי קבע שעוסקים בחקלאות. צאצאיו של רולו כובשים בשנת 1086 את אנגליה. הם מבצעים את סקר הקרקעות והרכוש הראשון באירופה (במסגרת ספר יום הדין). הם משתלטים גם על איזורים מסוימים באגן הים התיכון.

נתאר טקסט שנכתב על ידי ראול גלאבר אודות שנת ה-1000. גלאבר כתב במנזר קלוני – מנזר עצום בגודלו, שנבנה בבורבון, צרפת. בספרו ראול גלאבר מתאר את שנת ה-1000 כשנה בה "נראה היה כאילו כל הארץ התייפתה, כאילו השירה מעליה את גילה המופלג והעטתה על עצמה כסות לבנה של כנסיות". גלאבר מתאר את התנצרותם של השבטים הברברים, תקופה של שפע, תקופה של אמונה בנצרות, ותקופה בה שוקמו ושופצו כנסיות רבות.

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

איתור רטיבות

רטיבות בדירה. ממה היא יכולה להיגרם? ולמה בכלל צריך לאתר אותה?   מאיפה המים מגיעים? ובכן, יש מים שיכולים להיכנס לדירה. יכול להיות שהם מגיעים

קר עוד

קונסטרוקטור מומלץ

  קונסטרוקטור הוא זה שתומך בעבודות בנייה משמעותיות. בין אם זה הוספת מרפסת, או בניית ווילה. קונסטרוקטור, יכול להשפיע עד מאוד על תהליך העבודה, ועל

קר עוד

כמה עולה מודד מוסמך

  מודד מוסמך הוא זה שלמד כמה דברים, ועבר הכשרות. כמו לדוגמה, מדעי הגאודזיה בטכניון, כמו גם קיבל הסכמה ממרכז המיפוי בישראל. יתרה מכך, מודד

קר עוד

מה זה ביקורת מבנים

ביקורת מבנים, יכולה לעזור לגלות ליקויי בנייה. ישנים ליקויי בנייה בעלי משמעות נמוכה, גבוהה או קוסמטית. ליקויי בנייה, הם אלו הקשורים לאי עמידה בתקני הבניה

קר עוד