מדריך: זה מה שמומלץ לעשות בעת התקף אפילפסיה

תוכן עניינים

אין הרבה דברים מפחידים יותר מאשר התקף אפילפסיה שקורה מול העיניים שלנו לאדם קרוב: זה יכול להיות בן משפחה, חבר,מה לעשות בעת התקף אפילפסיה? קולגה לעבודה, סטודנט אחר בכיתה או כל דבר אחר. התקפי אפילפסיה נמשכים אמנם מספר שניות בדרך כלל, אבל בפועל הם נראים כנצח ומביאים לתחושה של חוסר אונים מצדו של כל מי שנחשף להתקף. מה שחשוב להדגיש הוא שפעילות נכונה של הסביבה בעת התקף אפילפסיה עשויה להציל חיים, לא פחות.

נתחיל מסקירה מקיפה של מחלת האפילפסיה

לפני שנסביר לכם מה עושים במקרה של אפילפסיה, חשוב שתבינו מול מה אתם מתמודדים. הסיבה להופעה של התקף ספציפי לא תמיד ידועה: לפעמים יש טריגר המביא להתקף (לדוגמא אור בוהק), ולפעמים הוא פשוט מתפרץ לו. משך הזמן אינו קבוע, כאשר יש התקפים שיימשכו שניות בודדות ולעומתם התקפים שמשכם יהיה עד חמש דקות.

את התקפי האפילפסיה מחלקים כיום לכמה סוגים עיקריים. התקף טוני קלוני כולל שני שלבים: תחילה מאבד החולה את ההכרה ונופל, תוך כדי שהגוף שלו נמתח. לאחר מכן יחל השלב השני, שיאופיין ברעידות בגפיים ובראש. בין התסמינים האפשריים בשלב הזה אפשר למנות הפרשת קצף, נשיכה של הלשון, הטלת שתן ועוד. לא תמיד כל השלבים האלה יתרחשו במקביל, וגם התסמינים עשויים להשתנות מאדם לאדם (או מהתקף להתקף).

התקף ניתוק, הסוג השני, נמשך לרוב פרק זמן של עד כשלושים שניות. כאן החולה לא יפרכס, אלא יאבד את ההכרה, ירגיש ניתוק מהסביבה, יאבד אוריינטציה ולא יוכל לתקשר עם הסביבה. יש שני סוגים נוספים של התקפים: התקף מיוקלני (הסימן שלו הוא תנועות לא רצוניות) והתקף א-טועני (ריפיון בשרירי הגוף, יחד עם אובדן למספר שניות של ההכרה).

עשה ואל תעשה בעת התקף אפילפטי

בעיקרון לכל סוג של התקף אפילפסיה יש חוקים משלו, מבחינת הדברים שצריך לעשות, אבל יש כמה דברים שחשוב להקפיד עליהם ברוב המקרים – בעיקר במצב בו יש פרכוסים. יש לשים מתחת לראש של האדם החולה פריט רך כלשהו, שיקבל שני תפקידים: ראשית, הוא ימנע פגיעות גוף, ובעיקר ראש, כתוצאה ממגע עם חפצים או הרצפה. לצד זה, ההשמה תקל על הוצאת הנוזלים מהפה, מה שמונע מצבים של חנק. אם יש לאדם שעבר את ההתקף בגדים לוחצים, שעלולים להקשות על הנשימה, יש להוריד או לשחרר אותם. בדקו אם בסמוך לאדם יש פוטנציאל לפגיעה עבורו – נניח רהיטים חדים – והרחיקו אותו מהם.

מה שחשוב להימנע ממנו הוא הנשמה מפה לפה, או הפעלה של כוח יתר על האדם. יש אנשים החוששים מנשיכה של הלשון במהלך ההתקף, ולכן מכניסים לפה שלו פריטים (נגיד מטלית). זה מסוכן, כי יש כאן פוטנציאל חנק, שמשמעותי פי כמה מהסיכון בנשיכת הלשון.

מתי מומלץ להזעיק את מד'א?

לאחר שהפרכוסים מסתיימים, ולעיתים גם במצבים אחרים, חשוב להטות את האדם כך שיהיה על הצד שלו. חשוב לתקשר איתו מיד, לראות אם הוא יודע היכן הוא נמצא. בהתקפים פשוטים יחסית אין צורך להזעיק עזרה, כי האדם יחזור לאיתנו כעבור כמה דקות. עם זאת, יש כמה תרחישים עיקריים בהם מומלץ לחייג במהרה למגן דוד אדום:

  • מצב בו משך ההתקף עולה על חמש דקות
  • אדם שעבר את ההתקף נפצע בצורה שמצריכה טיפול
  • מצב בו הנשימה לא חוזרת להיות סדירה בדקות שאחרי ההתקף
  • חשוב להעביר לגורם הרפואי כמה שיותר פרטים על ההתקף ורצוי שגם האדם שעבר אותו. לפעמים תשומת לב לפרטים הקטנים (נניח נסיבות התחלת ההתקף) יכולים ללמד עליו הרבה.

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

זכויות חולי סרטן – מה מגיע לכם? וכיצד תדרשו את שמגיע לכם?

לפני בדיקת MRI? כך תעברו את הבדיקה בשלום

 

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים