עוני, קו העוני, מוחלשות פוליטית

תוכן עניינים

רב תרבותיות עבה לפחות אחת מהתרבויות לא מקבלת את חוקי המשחק הליברלים של התרבות

השנייה, ואז או שהיא כופה את עצמה, או שהיא יוצרת קשיים (מציקה לתרבות אחרת) ומחשיבה

עצמה עליונה עליה, אפילו באמצעים אלימים. מדובר בבעיה, מאחר והמתח כל הזמן צף ועולה.

 

כאשר הרב תרבותיות עבה גורמת לאתגר- קיימות שתי גישות:

 

ליברליזם של אוטונומיה כל אחד מאיתנו מכונן את ה"אני" של עצמו, וכך אם גברים קובעים לנשים, מבוגרים לצעירים וכו,' היא לא מוכנה לקבל את הגישה שהקהילה קובעת עבור הפרט, וכך

נעשית היעדר פשרה מתמדת.

 

ליברליזם של זכויות ניתן לחיות עם זה למרות שבסופו של דבר עדיף לטשטש את התרבויות,

ולאפשר את הרב תרבותיות העבה. להכיר בזכות האחר לתרבות (הזכות להאמין בדת)

 

כאשר קיימת ריבוי תרבויות עבה, הפשרה איננה פשרה, כי היא אומרת – בטלו את התרבות שלכם. למשל, בעבודות הרכבת, צריך להגיע לפשרה בעבודות השבת, כדי למנוע אסון או לאפשר לחיילים להגיע לבסיס, כלומר, אם אתה רוצה פשרה, עלייך לקבל את התרבויות המאתגרות, ואז נוצר מצב

שהמדינה הליברלית מוותרת כי חדרי לא יוותר על עבודות בשבת מאחר וזה מבטל את היותו חרדי.

 

2.6 רב תרבותיות כמגן ורב תרבותיות כחרב-

 

על המדינה להסתכל על כל האזרחים כשווים ולאו דווקא לראות את ההבדלים בניהם. במדיניות רב תרבותית, על המדינה לראות את ההבדלים ולחבקם. לכל אדם יש זכות לתרבות האישית שלו

(למשל אם אני מזרחי זכותי שילמדו אותי שירה של תרבות ספרד ולא רק של תרבות מזרח אירופה.)

אם כן, המדינה הליברלית צריכה לאפשר פריבילגיות לתרבויות קטנות, ואם לא יעשו זאת,

התרבויות הקטנות לא ישרדו ויכחדו, לכן על המדינה לאפשר לתרבויות הקטנות להמשיך לשרוד.

 

מה קורה כאשר התרבות מפלה לרעה (נשים, להטב"ים וכו,)' למשל, האם הרוב החילוני צריך לוותר

למיעוט החרדי במתווה הרכבת למרות שהתרבות מפלה ילדות ספרדיות?

 

רב תרבותיות כחרב  מנצלת את שימור התרבות שלה שמאפשרת לה לפגוע בתת הקבוצה בתוך

הקבוצה, ואולי גם נגד פרטים (יהדות אמסטרדם מול שפינוזה, או כלפי נשים בש"ס.)

 

רב תרבותיות כמגן אמורה להגן על קבוצות המיעוט כדי שהן ישרדו ולא יכחדו (למשל, בישראל

של שנות השישים .לא הגנו על התרבות המזרחית.)

 

.3  בדרך כלל בוויכוח על רב התרבותיות, יזכו בעלי עצמה- רוחנית, כלכלית, פוליטית וכו.'

 

המדינה צריכה להתערב כחרב, גם אם היא רוצה להוות כמגן, מאחר ועליה לשמור על חירויות של אנשים כאשר הרוב בקבוצה פוגע במיעוט. על המדינה לשמור גם על האנושיות של האדם. המדינה

צריכה ומחויבת לשמור על האנושיות. המדינה צריכה לאפשר לאדם לממש את הפוטנציאל שבו,

המדינה יכולה לאסור על אדם לממש את הפוטנציאל שלו, כאשר הוא יכל לפגוע באדם האחר.

 

הנוסחה המוצעת היא לכל אדם יש פוטנציאל שהוא יכל לבחור אם לממשו, וכאשר אין פתרון בין

הרב תרבותיות, המדינה צריכה להתערב.

 

(טקסט של ג'ון וולס)hla+

 

הדרך  שבה אנו מגדירים בעיה, משפיעה על המדיניות שלנו. מדיניות נתקעת בפתרון גם כשהיא

מבינה שההגדרה אינה נכונה.

 

.1 ההגדרה היחסית ההגדרה הנפוצה ביותר לעוני- אנשים עניים הם אנשים שהכנסתם היא

פחות   ממחצית ההכנה החציונית הפנויה (המיסים,)  ההכנה  החציונית  איננה  ההכנסה

הממוצעת.

 

 

עלות איכות חיים

בארה"ב, הודו ואירלנד (נתניהו תומך בה-)

.2  ההגדרה  אבסולוטית

 

מינימלית (מזון, שכר דירה, לעיתים תחבורה, מגורים, תרופות וכו.)'

 

.3  עומק העוני כמה מתחת לקו העוני נמצאים לעניים (נניח שקו העוני הוא 3000 ₪ לחודש,

כמה אנשים מרוויחים פחות מ .)3000₪

 

.4 לא תמיד קו העוני הוגדר בצורה יחסית או אבסולוטית.

 

.5  למה מגדירים עוני על פי כסף בלבד?

 

א.  תשובה תרבותית- כך אנו מתייחסים לאדם, על פי כמה יש לו ומה יש לו ( possessive

.)individualism

 

ב.  מוניזם- מקבלי החלטות במדיניות בדרך כלל צריכים משתנה אחד על מנת לעבוד אתו

(לעבוד עם יותר משני משתנים – חינוך, חברים וכו' זבה מקשה על המערכת.)

 

.6  ישראל היא המדינה הכי ענייה ב ,OECD מבחינת שכיחות העוני (המדינה עצמה לא ענייה.)

 

.7  ביקורת על המדד היחסי

 

א.   אם אתה מסתכל במשך השנים על איפה ההכנסה החציונית ביחס לשכר הממוצע, ניתן

לראות כי היא יורדת.

 

ב.  ביקורת משמאל- כאשר אתה מסתכל על הכסף אתה מודד לא נכון, למשל משפ' של 8

נפשות שיכולה לקנות מדיח כלים, ניתן לפספס משהו מהתובנה של איך חיים עניים

ומה צריך להתמודד איתו.

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים