מה זה דמוקרטיה ומה זה ליברליזם?

תוכן עניינים

התחרות על העצמה היא חופשית – הכוונה היא שבכל משטר יש תחרות על העצמה, אבל במשטר טוטליטרי התחרות אינה חופשית.

 

.4 מה זה דמוקרטיה ומה זה ליברליזם? מה המושגים הללו מודדים?

 

-ככל בדמוקרטיה יש פחות עוצמה של מעטים, כך המשטר דמוקרטי יותר.

 

– המשטר יהיה ליברלי יותר ככל שהמדינה פחות מתערבת בחיי האזרח.

 

לעיתים מתבלבלים האם המדינה היא דמוקרטית או ליברלית. מפלגות לא נפסלות כאשר אינן דמוקרטיות, אלא כאשר אינן ליברליות (למשל מפלגת ש"ס איננה דמוקרטית, אך

מאחר והיא מאפשרת ליברליות היא לא נפסלת.)

 

.5 מדינות לעתים פועלות (בשוגג) באופן שמחליש את הדמוקרטיה. התאוריה של דן אבנון על

חקיקת היסוד בישראל (ראו המאמר שלו.)

 

מדובר בחוק יסוד, המוגדר במדינת ישראל ומוגדר בצורה מאוד לא ברורה, כלומר הכנסת יוצרת לעצמה בעייתיות, מאחר והיא לא מצליחה לקבוע מה היחס בין יהודית לדמוקרטית וכך מעבירה את הסמכות בכך לבית המשפט. במהלכה זה, על פי אבנון, הכנסת פוגעת בדמוקרטיה. וטענה נוספת היא לבית המשפט, שבתקופת אהרון ברק, השופטים דחו חוקים רבים ונטלו לעצמם סמכויות וכך

פגעו בהליך הדמוקרטית.

 

.6 מה יכולות להיות סיבות נוספות לכך שחלק מהמדינות אינן לגמרי דמוקרטיות?

 

6.1 הגבלות בחקיקה על התחרות החופשית על עוצמה. כאשר יש הגבלות במדיניות או בחקיקה על התחרות בעוצמה בשלטון, למשל כאשר מדינה מגדירה אחוז חסימה, היא מגבילה את התחרות על

העוצמה בשלטון, וכך פוגעת בדמוקרטיה.

 

6.2 הגבלות בלתי פורמליות: איומים, תרבות שלטונית, ריכוזיות תקשורתית בידי מעט ידיים.

בישראל למשל, קיימות 4 משפחות השולטות בתקשורת הישראלית.

 

6.3 כאשר התרבות הפוליטית אינה דמוקרטית (הגדרת המושג תרבות פוליטית על פי אלמונד וורבה) מושג ישן במדעי המדינה, משנות השישים של המאה הקודמת, לכל אזרח ואזרחית יש משקפיים שדרכם הם מסתכלים על הפוליטיקה, לכל אחד יש מנגנון, מערכת ערכים שדרכם אנו מסתכלים

על העולם, הם הראו שיש מדינות שונות בהן התרבות הפוליטית מאוד שונה, והיא משתנה די חשוב,

למשל בנפול הגוש הקומוניסטי, הדמוקרטיה בצ'כוסלובקיה פועלת בצורה טובה, ובפולין לא, התשובה היא שבצ'כוסלובקיה הייתה תרבות פוליטית דמוקרטית ובפולין לא ולכן מערכת הערכים הזו זרה להם. טענה נוספת של הערצת סמכות, מאפילה על הדמוקרטיה (למשל ברוסיה מעריצים

את פוטין למרות שאינו דמוקרטי.)

 

6.4 כאשר פערים כלכליים לא מאפשרים לאנשים להשתתף או להתחרות על עוצמה (ראו המסמך

הל מחקרו של סידני וורבה)

 

אינטרסים של בעלי הון וסוחרים, שהם המשפיעים העיקריים והפעילים העיקריים בצורה אקטיביים ולכן כאשר מתקבלת החלטה דמוקרטית בדרך כלל ההחלטה היא תתחשב באינטרסים

של העשירון העליון.

 

 

 

כאשר יש פעלים כלכליים, חלק גדול מהציבור העני לא משתתף פוליטית, או לא נספר כי היא לא

שכיחה מספיק ואיננו תורם מספיק לקמפיין.

 

6.5 הון-שלטון והטענה שזאת תופעה אוניברסלית גם כשהממשלות הן משמאול וגם כשהן מימין.

 

בנוי פנימה לתוך שיטה שבה הפוליטיקה כל כך יקרה, שאנשים נתלים על צווארם של בעלי ההון

כדי לאשש את הפעילות הפוליטית שלהם. כאשר תורם גדול וחשוב תורם סכומים גדולים, פוליטיקאים נאלצים באופן זה להתחשב בבקשותיהם. הדמוקרטיה מאפשרת לבעלי ההון עצמה רבה בדמוקרטיה. לדוגמה: התובעת הראשית של פלורידה, קיבלה 22 תלונות על אוניברסיטה מסוימת, והיא רצתה לתבוע את טראמפ, טראמפ תרם 25 אלף דולר וכך היא ביטלה את הפגישה ואף קיימה ערב באחוזת טראמפ. אין כאן שום דבר לא חוקי, אך ברור שבעלי ההון מנצלים את

כוחם כדי להשפיע על הדמוקרטיה.

 

6.6 כאשר בגלל מחים אתניים הדמוקרטיה נהיית "דמוקרטיה אתנית-" תאוריה של סמי סמחוה , סוציולוג מאונ' חיפה, יש תהליך דמוקרטי, אך הדמוקרטיה מקדמת את האינטרסים של קבוצת הרוב האתנית(למשל בישראל, האוכלוסייה היהודית.) האם זה לגיטימי שהמדינה תקדם את

האינטרסים של קבוצה אתנית גם היא הרוב?

 

.7 מול כל זה מה ניתן לעשות?

 

משאלי עם ומגבלותיהם- העברת הדיון לכלל הציבור בדיונים רציניים (הפלות, נישואים של

הומוסקסואלים, סיפוח הגליל והנגב וכו.)' הבעייתיות:

 

א. רוב הציבור לא יודע על מה הוא מצביע, כי השאלה לא מוגדת טוב. ב.    חלק מהיופי של הפוליטיקה היא שהיא מאפשרת לנו לחיות ביחד, כאשר מדובר בעתיד

המשותף, יש אנשים שברגע כזה מרווחים ובאחר מפסידים אך ממשיכים לחיות יחד, ויתור. החלטות משאל עם הן החלטות שיפוטיות, יש מפסידים וזוכים. לדוגמה- פינוי ישובים, אם יוחלט לפנות, זה חד וחלק, כלומר יש מפסידים, ואם יוחלט לנהוג בגמישות

ובמשא ומתן לפתור ניתן יהיה לפתור את הבעיה ללא הפילוג.

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים