– ראיינה במשך שנים
סרבנים ותומכי סרבנות, גם מימין בהקשר פינוי רצועת עזה וגם בשמאל באינתיפאדה ובלבנון. בקשה מהם לנסות לתאר במונחים שלהם, מהי הדילמה, היא
הראתה להם את הטיעונים של הפילוסופים, שרובם ככולם פילוסופים ליברלים מתוך דעה שהאם ראוי לאכוף סרבנות סלקטיבית, והיא שאלה אותם לדעתם. אחוז
עצום מקרב גם השמאל וגם השמאל טענו שסרבנות לא קשורה לטעמים ליברלים. אלא דתיים, ציוניים, זכויות אדם. גם אלה וגם אלה הסבירו את הסרבנות במונחים ישראליים. ממצא נוסף קיים מרכיב העובר כחוט השני בניהם, אנשים רואים את המתח לא בין מצפון לבין דמוקרטיה (חוק,) אלא בין מצפון לבין פטריוטית. המוסר הוא שצריך לשרת בצבא, לא מדובר באנשים שנגד מוסד הצבא, אלא בעד השירות וקיום החוקים, אך הפטריוטיות במובן של מהי המדינה הטובה/ראויה. הסרבן גם בשמאל וגם בימין מציג את עצמו כפטריוט. כלומר הוא פועל כך כי כך הוא רואה
שהמדינה צריכה להיראות.
.2 אי ציות כסוג של voice שמונע את ה exit . אקט לא חוקי אבל לא בלתי מוסרי– חברה בריאה יכולה לגלות סבלנות לנושא הזה, מאחר ואקט הסרבנות לא נובע ממטרה לעבור על החוק, והם אף מוכנים לשאת בעונש. אלא מתוך רצון אוטופי
כיצד ישראל היפה אמורה להיראות. יתרה מזאת, הזכות לתת לאדם לסרב ממצפון ולקחת אחריות ולשבת בכלא, עליו לדעת שהוא יכול להשתמש במסורה. כלומר, לא
בכל "שני וחמישי," אלא רק כאשר יש עניין מהותי.
צדק חלוקתי
.1 צדק חברתי– נבחין בין צדק, צדיק או צדקה.
א. צדיק וצדקה- מעבר למחויבות, מה שמצופה ממנו.
ב. צדק- מחויבות, כמו למשל מיסים, מחייב לעשות זאת במובן המשפטי וגם המוסרי.
.2 צדק חלוקתי– פעילות כלכלית וחצי כלכלית מתוצרים טובין מסוימים, (עובדים ומקבלים
משכורת,) לכל האינטראקציות הללו יש מנגנון נסתר היוצר חלוקה, כאשר משרד האוצר, ביטוח לאומי והממשלה, מחוקקים וקובעים מדיניות הם מתערבים בשאלות של צדק
חלוקתי: הם מחליטים אם לתקצב וכמה בתי חולים, איזה תרופות יהיו בסל התרופות, איפה לסלול כביש, כמה תלמידים האוניברסיטה העברית יכולה לקבל. מצבים אלו יוצרים
יותר/ פחות נגישות לטובין- אנשים פרטיים, קבוצות (כמו נכים,) ראשי ערים וכו.'
.3 צדק חברתי– איך ההתערבות של המדינה משפיעה על חלוקת הטובין. .4 דוגמה לצדק חלוקתי– אם אין חקיקה שמגבילה ומקדמת שכר שווה בין נשים לגברים אנו
רואים שאין משכורת שווה.
.5 הטובין- מה מחלקים? יש אינטרסים כלכליים בנגישות לטובין!
א. כסף- משכורות (עובדי מדינה, מרצים,)… פנסיה, תשלומי העברה (קצבאות נכות,
לידה, הורים שכולים, זקנה ,)… דיור מסובסד (מדינה קונה דירות ומשכירה או מוכרת
במחיר מסובסד. ב. משרות- אנשים העובדים במשרדי ממשלה, מורים. חשוב לציין שיש משרות נחשקות ופחות נחשקות, למשל הממוצע שבו נשארים מורים הוא 5 שנים, לכן אולי משרת מורה
אולי נראית נחשקת אך בפרקטיקה לא שורדים בה. לעומת מרצה באוניברסיטה,
שאתה אדון לזמנך, ומשרה יותר נחשקת.
ג. נגישות לתחבורה- קו רכבת שיעבור בבית שאן, קו ישיר בין ירוחם לתל אביב וכו.' ד. נגישות לשירותי בריאות- למשל, האם לפתוח פקולטה לרפואה בצפת שבסוף נפתחה והיא שלוחה של בר אילן, ויכוח שהיה לגבי פתיחת בית חולים ציבורי באשדוד. שירותי
רפואה בתשלום- שאלה של צדק חברתי, האם צודק שרופאים ירוויחו יותר במחיר של
נגישות לרפואה טובה יותר.
ה. נגישות להשכלה- חתך קבלה, מבחן פסיכומטרי למשל (מנגנון שיש לו אינטרסים
כלכליים שאנשים מתעשרים ממנו.)
ו. כבוד- לשאת במשרת עובד מדינה, פרס כזה או אחר, סטטוסים של כבוד על ידי
המדינה.
ז. פנאי- למשל המורים מקבלים חודשיים חופש בחופש הגדול, יש אנשים שמעדיפים
פנאי גדול על פני המשכורת.
ח. עלויות- תשלום מס, שירות צבאי… ט. הכי חשוב– חברות במדינה– אזרחות. למשל יש המון אנשים שרוצים להיות אזרחי ארה"ב והיא קמצנית בחלוקת ויזות. (שוויץ, ברלין… ) זה מאוד חשוב מאחר והחברות
בקהילה היא תנאי לקבל חלק מהטובין.