רקע הסטורי: בשנות החמישים והששים: ירידת קרנה של המשפחה

המצאת הגלולה, שינויי בדפוסי התנהגות מינית: האם יש לחוקק בנידון? מדוע שתי הסוגיות הללו נידונו

יחד? דו"ח וולפנדאן הוקמה וועדה, וועדת וולפנדן שטיפלה בשתי סוגיות: מוסריות וחקיקה של זנות ומוסריות וחקיקה של הומוסקסואליות. ביקשה לפקח על מוסדות הזנות ולבטל את החקיקה כנגד הומוסקסואליות אצל מבוגרים, העיקרון היה כפול- ההבחנה בין חטא לפשע – גם אם זה חטא מבחינה מוסרית, זה

לא פשע מבחינה חברתית, ועקרון חירויות הפרט שאין אפשרות להגדיר אותן (ג'ון ס. מיל.)

3.2 ההבחנה בין חטא )sin( לבין פשע )crime)

. על פי מיל, מותר להגביל חירויות של אנשים רק כאשר יש חשש סביר להיזק של אחרים. וועדת וולפנדן, הסכימה על פי עקרון זה לקיום יחסים בין הומוסקסואלים, מבוגרים בהסכמה, מאחר

ואין חשש לנזק.

3.3 התגובה של הלורד דבלין: כל עבירה על נורמות מוסריות קיימות בחברה היא פעולה

חתרנית מדוע? דבלין, לורד אנגלי, חשב שהוועדה טעתה. כאשר אנו חושבים על עיקרון החירות, אנו חושבים על הפרטים ועל מניעת נזק לפרטים, אך ישנה חברה, חברה עם מסורת ואם החוק יאפשר אקטים

שפועלים נגד החברה, מותר לנו לעצור את החוק הזה.

 

X נחשבת בלתי מוסרית מצדיקה חקיקה

ה.ל.א. הארט: האם העובדה שפעולה

נגדה והענשה בגינה?

3.4

 

כל עבירה על נורמות מסוימות מקובלות בחברה, היא נורמה חתרנית. הטענה של הארט כנגדו, פעולה מסוימת שאינה מבחינה אמפירית, אינה אומרת שהיא

מוסרית מבחינה נורמטיבית.

3.5 התשובה שלו: לא. ההנמקה: עקרון החרות של ג'ון סטיוארט מיל מ .1850 3.6 אז האם מותר לפגוע בחרות הפרט למען אישוש מוסר שקיים בפועל? (הדוגמא של

יחסי מין בין גזעיים)

למשל, זה שחברה חושבת שנשים צריכות להיות מדוכאות, זה לא אומר שנשים צריכות

להיות מדוכאות. עלינו לשמור על חברה ולמנוע פגיעה בה, אך צריך לבדוק את הערך.

3.7 ההבחנה של הארט בין מוסר פוזיטיבי (מוסר קיים, שכיח בחברה) ומוסר ביקורתי

(עקרונות מוסר אוניברסלים)

הוא מבחין בין מוסר פוזיטיבי- איננו במובן חיובי, אלא זה שקיים, השכיח, ומוסר

ביקורתי- עקרונות מוסר אוניברסליים. למשל, העבדות לפני שבוטלה, נוגדת את הערך האוניברסלי "ואהבת לרעך כמוך" ולכן היא אינה חוקית. כלומר, אין שום סיבה לקיים את

המוסר הקיים אם הוא לא ניראה לנו נכון, נכון שזה משנה את החברה, אך לא פוגע בחברה.

 

3.8 התשובה של דבלין: אם מותר לפגוע בחרות כדי לשמור על שלמות גופנית אז מותר גם

כדי לשמור על שלמות מוסרית

.4 על מה הוויכוח? מדוע יש שתי עמדות כל כך ברורות בנוגע ליחסים בין חוק, מוסר ופוליטיקה?

כמעט כל החוקים שלנו מגבילים את היכולות שלנו לתפקד מאחר והם רוצים לשמור על מסגרת

משותפת.

.5 ערכים מכוננים בתרבות המערבית וההתפלגות של התמיכה בהם אנשים חושבים שצריך לשמור על החוק על מנת להגן על הפרט, על הקהילה, כאשר הסיבות של החוק אינן  מוסריות (כמו למשל בעבדות,)  אין לקיים את החוק.  האם מה שחשוב  יותר הוא  לקיים

את החוק או המוסר?

 

 

ציות לחוק וסרבנות: האם הסרבנות יכולה להיות מוצדקת?

עמדות שונות לגבי אותה שאלה

 

.1 אם החוק הוא האמצעי החשוב ביותר לעיצוב החיים המשותפים, האם לגיטימי לסרב

לו?  היבטים נוספים לשאלה, האם תמיד, חובה על פניו, צריך לחשוב מתי צריך לסרב לחוק ואם אני חושב שלא צריך לסרבו, ואם לא מצאתי סיבה טובה אז אקיים אותו (גישה

כמעט אנרכית.)

.2 הגדרות

.1   הבחנה בין אי ציות לבין פקודה בלתי חוקית בעליל פקודה בלתי חוקית בעליל היא

פקודה הנוגדת את החוק ולכן זה לא שאלה אם היא חוקית.

 

פעולה

– לעתים נקרא מרי אזרחיdisobedience civil

.2 אי ציות כללי לחוק

 

פוליטית בה אנשים נוקטים כאשר הם סבורים שכל מערכת החוקים/ המשטר היא בלתי מוסרית. למשל בתקופת הממשל הנאצי בגרמניה סירבו לסרב פעולה כל שהיא עם כל חקיקה. אלו מקרים נדירים מאחר ואנו חיים בחברות שאין בהם בדרך כלל משטרים כאלה, ואם המשטרים טוטליטריים רוב האנשים יפחדו לקיים אי ציות

לחוק. .3  אי ציות סלקטיבי לחוק כאשר אדם אומר שהוא מסכים לכלל מערכת החוקים

פרט לחוק אחד מסוים שאני רואה שהוא בלתי מוסרי ולחוק הספציפי הזה אני לא

מוכן לציית. אי ציות סלקטיבי הוא פעולה פוליטית מאחר והוא נובע מרצון להשפיע

על החוקים/ דעת הקהל וכו.'

 

objection conscientious סרבנות מצפון היא מצב שבו האזרח

.4  סרבנות מצפון

 

רואה באקט שלו משהו אישי ולא חלק ממאבק כולל וגדול. למשל אני מבין, אך אני אישית לא מסוגל לעשות זאת. כמו למשל פציפיסט. למדינות קל לקבל סרבנות

מצפון מאשר אי ציות, מאחר והוא אינו מהווה אקט פוליטי ובמטרה לשכנע אנשים. .5 סרבנות גיוס resistance military אי ציות סלקטיבי לחוק שנובע מדילמה

שקשורה לגיוס הצבאי ולפעולה הצבאית. מתייחסים אליו מאחר והוא מהנפוצים

ביותר בתקופה בה אנו חיים (למשל בארה"ב בעבר היה נהוג אי ציות סלקטיבי על

 

רקע העבדות.) התופעה נפוצה גם בקרב אנשים שלא מוכנים בכלל לשרת בצבא, וגם בקרב אנשים שאומרים, אני מוכן לשרת בצבא אך לא לבצע פעולה מסוימת (כמו

למשל לא לשרת בלבנון או לא לפנות ישובים.)

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

הקשר בין סטטוס ורגשות

Theory :Attention-holding תאוריה שהציע פול גילברט (פסיכולוג קליני.) בספר שלו, הוא מקשר בין דיכאונות לבי ן סטטוס. התאוריות שהוא מציע נשאבות מתאוריות של בעלי חיים

קר עוד