אדריכלות ואמנות קלאסית-ביזנטית: התקופה ההלניסטית

הטמפרמנט של התקופה ההלניסטית והשתקפותו באמנות ובאדריכלות

לאדריכלות ואמנות ההלניסטית שלושה שלבים:

  1. עידן הדיאדוכים, 275-323 לפסה"נ
  2. עידן הממלכות ההלניסטיות, 150-275 לפסה"נ
  3. השלב הגרקו רומי, 31-130 לפסה"נ

 

עידן הדיאדוכים

בתקופה זו, לאחר מותו של אלכסנדר הגדול, תפסו מפקדי צבאי את השטחים שכבש ויצרו ממלכות נפרדות. השטחים התחלקו בין מצביאים רבים, ללא גבולות ברורים ולכן התנהלו מלחמות רבות על השליטה בשטחים. בתקופה זו האדריכלות התאפיינה ביצירתיות רבה והפיסול היה לכלי תעמולתי. על רקע זה נוצר הפיסול האיקונוגראפי.

עידן הממלכות ההלניסטיות

בשלב זה התקבעו הממלכות ושטחיהן והופיע הבארוק ההלניסטי, תנועות דרמטיות ורקעים רומנטיים.

השלב הגרקו-רומי

בשלב זה הלכו והתפוררו הממלכות ההלניסטיות עד שבקרב אקטיום (31-) הובסו קליאופטרה ומרקוס אנטוניוס. האומנות התאפיינה בהשפעה לטינית וניסיון לחזור לאלמנטים קדומים.

 

מיזוג תרבויות

האזרח היווני חי את חייו במסגרת קהילתית, בפוליס. היא היתה המוקד ולה הוקדשה הספרות והאמנות. בתקופה הטרום-הלניסטית החלה ניידות גדולה של אוכלוסיה יוונית שבקשה להתפרנס. בקרב אנשים אלה, כגון שכירי חרב, גדל הניכור כלפי יוון. ההגירה הביאה למיזוג תרבויות בין המזרח ויוון, אשר התבטא גם באמנות. מיזוג מזרח ומערב, המאפיין את ההלניזם, הופיע כבר קודם באסיה הקטנה ובפניקיה. במצרים נכשל ניסיון המיזוג ונוצרה הפרדה תרבותית בין המתיישבים היוונים והמקומיים.

*המאוזוליאום של הליקרנאסוס משלב אלמנטים של מקדש מצרי ויווני. למבנה פודיום וקירות מדורגים (אלמנטים מצריים) עם עמודים יווניים וגג משופע (אלמנט פרסי).

*מבנה קבר בצורת טומולוס, אנטיוכוס I. המבנה נמצא בנמרוד-דאני, בין אסיה הקטנה ומסופוטמיה ומשקף היטב את מיזוג התרבויות. במבנה הקבר תבליטים יווניים ופרסיים ומתואר אנטיוכוס I לוחץ יד לאלים. זו קונספציה מסופוטמית אך בפיסול משתקפת תפיסת אנטומיה יוונית. זוהי דוגמה שולית.

*בממלכת איי-חאנום, בקטריה (כיום אפגניסטן) היה ישוב מקדוני אשר התעקש לשמר את אופיו היווני. הדבר התבטא באמנות המקומית.

*דמויות המלכים התלמיים במצרים: כשלון האינטגרציה. חלק מהדיוקנאות נעשו בסגנון מצרי וחלקם בסגנון יווני, לא היתה מזיגה.

 

חידושים איקונוגראפיים בעולם ההלניסטי

א. הופעת הדיוקן הריאליסטי

להבדיל מהתקופה הקלאסית, בה הדמויות היו מושלמות, בתקופה זו ניסה האמן לתאר את תווי הפנים האמיתיים, בהשפעה מזרחית. בפיסול נראו קמטים, זקנים, קפלי שומן וכדו'. התהליך החל בראשית המאה ה-4 לפסה"נ ביוון אך קבל תפנית דרמטית מאמצע המאה ה-2 לפסה"נ, אז הפך הדיוקן לפופולארי במיוחד.

ב. העין הגדולה

בתקופה זו התפתח פולחן המלך המזרחי, שנתפס כאל והדגשת העין בטאה את היותו אלמותי. המוטיב חוזר בפסיפסים ומטבעות. פולחן השליט היה מהותי בחיבור בין מזרח ומערב.

ג. שבירת המסגרת בין עולם האלים לבין עולם בני התמותה

*במזבח הגדול של זאוס מפרגמון (אמצע המאה השניה לפסה"נ) מעוטרות מדרגות העליה למזבח בתבליטים. מלחמת האלים בענקים – גיגנטומאכיה – המתואר מתאפיין בהעדר מסגרת. האנשים העולים במדרגות הפכו לשותפים סמויים בעלילה המפוסלת לצידם.

מאפיינים הלניסטיים

  1. עיסוק אובססיבי בגורל
  2. מנטאליות תיאטראלית
  3. אינדיבידואליזם
  4. קוסמופוליטיות
  5. מנטאליות אינטלקטואלית

 

עיסוק אובססיבי בגורל

הממלכות ההלניסטיות היו שותפות לתחושת חוסר היציבות שמקורה במלחמות הרבות. חוסר הודאות העצים את אלת הגורל, טיכה ורבים האמינו שגורלם נתון בידיה. פולחן האלה הפך פופולרי והיא עיטרה מטבעות וקמעות בשכיחות גבוהה. כמעט בכל עיר הוקדש לה מקדש, המפורסם בהם – מקדש טיכה באנטיוכיה.  סביב שנת 300 לפסה"נ נוצר פסלה, אשר הכתיב את סגנון ההעתקים העתידי. כמו כן נוצרו דיוקנאות רבים של אלכסנדר – היחיד שהצליח לשלוט בגורלו ולהפוך מזל ביש למזל טוב (כך האמינו). דיוקנו עורר תקווה אצל אנשי התקופה שגם הם יכולים לעשות כך.

מנטאליות תיאטרלית

הבארוק ההלניסטי מאפיין בעיקר את עידן הממלכות ומתבטא באופן מיוחד בפיסול. בתוך כך עוצבו דיוקניהם של אישים – מלכים ופילוסופים ומצבי רוח שונים.

*פסל הגאלי הגוסס – ההבעה מלאת סבל, הדם זורם מפצעיו ודמותו מעוררת חמלה לסבלו של הלוחם, בן התמותה.

*פאן ברבריני – דמות פאן הישן, אבריו חשופים.

*הזקנה השיכורה

בפיסול נוכרים, נשים, ילדים וזקנים, מתבטאת הגישה הקוסמופוליטית. פיסול בנושאים הללו לא היה מקובל בתרבות הקלאסית. במקביל, ישנן יצירות 'יווניות' קלאסיות או ארכאיות ונוצרו העתקים של פסלים ישנים. אולם, הדגש הוא על הפקעת האמנות הפולחנית ושימוש בה להנאה ויזואלית בלבד.

הגישה הדידקטית ההלניסטית מתבטאת ביצירות בהן מתואר יותר מן הנראה לעין.

*תבליט פרגמון – סצינות גיגנטומאכיה, בין השורות מובלטים הקוסמוס והאויקומנה כיחידה מלוכדת. רק אינטלקטואל יכול היה להבין זאת.

צור קשר - לכל שאלה מוזמן להשאיר פרטים

הקשר בין סטטוס ורגשות

Theory :Attention-holding תאוריה שהציע פול גילברט (פסיכולוג קליני.) בספר שלו, הוא מקשר בין דיכאונות לבי ן סטטוס. התאוריות שהוא מציע נשאבות מתאוריות של בעלי חיים

קר עוד